​בצעד יוצא דופן מאפשר בג״ץ את הריסת הכפר סוסיא ואת גירוש תושביו לשטח A ›

הודעה לעיתונות: 

​בג"ץ מאפשר ​לצבא להרוס את הכפר סוסיא ולגרש את תושביו, כ-340 במספר, לשטח A, בסרבו לתת צו ביניים שיקפיא את ההריסות בשטח הכפר עד לדיון בעתירה שעניינה הסדרה. התנגדות המדינה ​לצו הביניים ​מרמזת כי יש ​בכוונתה להוציא לפועל את החרבת הכפר בהקדם.

• הדף הרשמי למאבק נגד הריסת הכפר סוסיא וגירוש תושביו לשטח A

• קיראו את ההחלטה
• כתבה בגרוז'לם פוסט | טיימז אופ ישראל  |  מעריב
• כתבה של עמירה הס | אייל גרוס
• המנהל האזרחי מיפה את הכפר סוסיא – התושבים חוששים מהריסה מיידית
• שתפו והצטרפו לסיור בסוסיא ביום שישי ה15.5! עזרו לעצור את הגירוש בסוסיא!

בג"ץ ידון בעצם בעתירה על עתידו התכנוני של כפר כשהוא מאפשר למחוק אותו בטרם השלמת ההליך

​​אתמול, ה-04.05.2015, דחה שופט העליון נעם סולברג ​בקשה לצו ביניים בעתירת מועצת הכפר הפלסטיני סוסיא ותושביו, בייצוג רבנים למען זכויות האדם, בעתירה כנגד החלטה של המנהל האזרחי לדחות תוכנית מתאר לכפר שהכינו התושבים וכנגד כוונתו להרוס את הכפר כולו. תושבי סוסיא טענו שתוכניתם נפסלה מסיבות לא ענייניות וכי יש להסדיר את כפרם בשל ההיסטוריה הייחודית להם.

​התושבים ביקשו צו ביניים שיקפיא את הריסות בשטח הכפר עד  להחלטה בעתירה כמקובל בהליכים מהסוג הזה.

המדינה התנגדה לבקשת העותרים לצו ​הביניים והשופט סולברג – בצעד יוצא דופן – נעתר לבקשת המדינה ודחה את הבקשה אפילו בלי לקיים דיון בבקשה. משמעות ההחלטה היא ​שהמנהל האזרחי יכול להרוס את הכפר כולו בכל רגע. הריסת הכפר תביא להפקרתם של מאות תושביו במדבר ללא קורת גר ולגירושם הכפוי לשטחי A. התנגדות המדינה ​לבקשה לצו ביניים מרמזת כי יש בכוונתה לממש את צווי ההריסה בזמן הקרוב​, כך שמדובר בסכנה ממשית לקיום הכפר ולגורל מאות תושביו.

ב​מסגרת העתירה עצמה טענו התושבים כי הצבא מחויב להסדיר את כפרם כמי שהפקיע את אדמותיהם ומערותיהם בשנת 1986 והותיר אותם ללא פתרון מגורים. כראיה לאופי החיים בכפר סוסיא טרם ההפקעה הוצגו לשופט עדויות שונות ותמונות מהחיים במערות. בתמונות ​מתועד בין השאר ביקור של אנשי הקונסוליה האמריקאית ​בכפר​ בראשית שנת 1986. מהתמונות והעדויות עולה בברור כי ​הכפר ​הפלסטיני​ סוסיא הינו כפר ותיק אשר קדם לכיבוש הישראלי ולהכרזה על השטח כעל אתר ארכיאולוגי.

בין העדויות חוות דעת של ״אם ההתנחלויות״ המשפטנית המנוחה פליאה אלבק​, המעידה על קיום כפר בשנת 1982​​.

על אף הראיות שהוצגו בפניו על העוול שנעשה לתושבי הכפר הן בעצם הפקעת אדמותיהם ונישולם ממנו והן בסירוב המדינה להסדיר את מעמדם כיום, לא ניאות השופט סולברג לאפשר את בירור העתירה ​טרם יהרס הכפר וגזר את גורל תושביו.

​לעתירה צורפה ​בין השאר חוות דעת של פרופ' אייל בנבנישתי, מומחה בעל שם לחוק ​הבינלאומי, הקובע כי ​הריסת הכפר סוסיא היא פשע מלחמה.

יש לציין כי ​השבוע נחשף דו​״ח של ארגון הימין "רגבים", המקורב למפעל ההתנחלויות, ​אשר חשף כי בהתנחלות סוסיא הסמוכה  23 בתים לא חוקיים בקרקע פלסטינית פרטית. ​לא ידוע על על ניסיון של המדינה להרוס את המבנים הבלתי חוקיים בהתנחלות סוסיא או במאחזים הסמוכים לה. במצב הנתון ההתנחלות סוסיא, שכל קיומה אסור לפי החוק הבינלאומי, ושחלק מבתיה יושבים על קרקע פלסטינית פרטית​, משגשגת ואילו הכפר פלסטיני, שתושביו יושבים על אדמותיהם הפרטיות נמצא בסכנת מחיקה.

הרב אריק אשרמן בראיון לגלי ישראל: ההיסטוריה של סוסיא הפלסטינית ארוכה ואסור לגרש את תושביה

צפו: ההיסטוריה של סוסיא

רקע:

​בשנת 1986 הוכרז שטח הכפר סוסיא כאתר ארכיאולוגי​, אדמותיו הופקעו ותושביו, דרי המערות, גורשו בשל ההכרזה. למרות זאת קיים כיום בשטח האתר המוכרז מאחז בלתי מורשה לאחר שניהול המתחם הועבר למתנחלים. ​

• עוד על ההיסטוריה של סוסיא כאן וכאן

לאחר ההפקעה נאלצו תושבי הכפר לעבור להתגורר בחלקותיהם החקלאיות הסמוכות והפכו לעברייני בנייה בעל כורחם​ [להיסטוריה המלאה של הגירושים]. עשרות ההליכים שנקטו תושבי הכפר לשם קבלת היתרי בניה נדחו​. ​בשנת 2012 עשו תושבי הכפר ניסיון להסדיר את כפרם מבחינה תכנונית. הם גייסו כספים רבים והגישו למנהל האזרחי תוכנית מתאר באמצעות המתכנן פרופ' ראסם ח'מאיסה​. התוכנית ​מסדירה את הבנייה בכפר בסטנדרטים תכנוניים מקובלים ומקצועיים.

בשנת 2013 נדחתה התוכנית על בסיס לא ענייני, תוך הצבת סטנדרט כפול בתכנון ואפלייה בוטה של האוכלוסייה הפלסטינית.​ כך לדוגמה נטען כי כמות התושבים בכפר, העומדת על כמה מאות אנשים, אינה מאפשרת ישות תכנונית עצמאית. מנגד, טענה זו אינה מונעת הסדרה של עשרות מאחזים בלתי מורשים המונים עשרות תושבים בלבד, על ידי אותו גוף תכנוני במנהל האזרחי. בנוסף נטען כי התוכנית מונעת מהאוכלוסיה להתקדם ולצאת ממעגל העוני ועל כן עליה להתגורר בצמוד לעיר. יצוין כי העיר נמצאת כמובן בשטח A וכי מה שמונע את ההתקדמות הוא העדר הסדרה המונע תשתיות. טענה זו לא נטענה מעולם כלפי ישראלים הרשאים לבחור את צורת ההתישבות המועדפת עליהם- עירונית או כפרית.

ב-2014 הגישה עמותת רבנים למען זכויות האדם עתירה לבג"ץ בשם ​מועצת הכפר סוסיא ותושביו התוקפת את סבירות ההחלטה לדחות את תוכנית המתאר לכפר  (בג"ץ 1420/14). כאמור, אתמול נדחתה הבקשה לצו ביניים שהוגשה במסגרת העתירה והכפר כולו נמצא בסכנת הריסה מיידית.​

חלק מסיפור גדול:

הסכנה למחיקת הכפר סוסיא מהדהדת גם בעייה עקרונית הנוגעת לתכנון הכפרים הפלסטינים בשטח C; תכנון שנעשה על ידי ועדות תכנון צבאיות, ללא ייצוג לפלסטינים, באופן שבעיקר חוסם פיתוח ולא מאפשר לתושבי הכפרים לבנות על אדמותיהם הפרטיות על בסיס סטנדרטים סבירים ומקצועיים של תכנון. לאחרונה נידונה בבג"צ עתירה של מועצת הכפר דיראת-רפעיה, רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים,  וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים ולמנוע את הטרגדיה של הרס מאות בתים מדי שנה משום שלא ניתן להשיג אישורי בנייה.