י"ד באייר התשע"ה | 03.05.15 | הודעה לעיתונות
מתכנן שעובד שנים מול המינהל האזרחי בגדה לבג"צ: התכנון לכפרי הפלסטינים על בסיס לא-ענייני המביא לחסימת פיתוח; יש להשיב לכפרים סמכויות תכנון.
המתכנן פרופ' ראסם חמאיסי בתצהיר לבג"צ מעיד על גופי התכנון במינהל האזרחי של צה"ל, שבצמוד להם הוא עובד במשך שנים: עובדים על פי סטנדרטים לא ענייניים ומפלים; לא מתייחסים באמת לצרכים, לבקשות ולקובלנות סבירות של התושבים הפלסטינים ולא מכירים את אורחות חייהם החברתיים והתרבותיים; אינם מכילים נציגות של התושבים המקומיים. כל הכשלים הללו מובילים לחסימת פיתוח והריסות של מאות בתים.
פרופ' חמאיסי: "ברוב המוחלט של המקרים קיימת התעלמות מתהליך התכנון והתוצר התכנוני המוגש למוסדות התכנון במנהל האזרחי, למרות שהתכנון שאנו מגישים עומד בסטנדרטים מקצועיים בינלאומיים"
לא פעם נדחו תוכניות המיתאר שהציע פרופ' חמאיסי על בסיס נימוקים מפלים שנתפרו במיוחד כנגד הכפרים הפלסטינים. כך, למשל, אחד הנימוקים לפסילת התוכנית עבור הכפר הפלסטיני סוסיא היה כי הוא קטן מדיי מכדי להיות ישות עצמאית בעוד שמאחזים קטנים ממנו הוכשרו ומוכשרים כל העת.
בדיון האחרון בעתירה לבג"צ (13.04.15) בנושא התכנון לכפרי הפלסטינים בשטח סי שבגדה הסכימו השופטים לקבל תצהיר משמעותי מטעם פרופ' ראסם חמאיסי – מתכנן בעל שם המתעסק שנים בניסיון להגיש תכניות מתאר למנהל האזרחי עבור כפרים פלסטינים בשטח שבשליטה ישראלית אזרחית מלאה.
העתירה שהוגשה על ידי מועצת הכפר דיראת-רפעיה, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, מבקשת להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח סי, ברמה המקומית והאזורית. עוד מבקשת העתירה לעצור את חסימת הפיתוח בתוך הכפרים הפלסטינים ואת הריסת הבתים הנרחבת בשל היעדר יכולת לקבל היתרי בנייה על בסיס תכנון סביר ושיוויוני. בתצהיר שהוגש תומך פרופ' חמאיסי בעתירתנו להחזיר את ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות שבוטלו בצו צבאי בשנת 1971. הוא מצהיר, לאור ניסיונו הרב בדיונים מול ועדות התכנון במנהל האזרחי – המאוישות בישראלים בלבד – שלא יהיה שינוי לטובה כל עוד אין סמכויות תכנון אמיתיות בידיים של תושבי הכפרים. לטענתו הוועדות של המנהל האזרחי פועלות לעיתים קרובות משיקולים לא מקצועיים ואין להן שום חובה או נטייה להתייחס לאף טענה או נציג של התושבים שעבורם היא אמורה לתכנן.
נימוקיו של פרופ' חמאיסי בדבר חוסר ענייניות מקבלים רובד נוסף מתשובה של מתאם פעולות בשטחים לשאילתה של כתבת סוכנות AFP, אשר הגיעה לידינו. בתשובה מודה מתאם הפעולות בשטחים כי ההחלטות של הועדה המקצועית העוסקת בתכנון כפריי הפלסטינים במנהל האזרחי כפופות לאישור הדרג הפוליטי – של מערכת פוליטית של ישראל שהפלסטינים אינם חלק ממנה. זאת בניגוד לעמדת המדינה בבג"צ, שם הצהירה כי התכנון לכפריי הפלסטינים נעשה על בסיס מקצועי בלבד. גם היבט זה מלמד כי באופן מובנה החלטות מערכת התכנון הצבאית אינן מקצועיות או ענייניות בעוד רמה – התערבות של הדרג הפוליטי שלא נבחר על ידי התושבים שעל חייהם הוא מחליט, באופן שמרע את תנאי חייהם. ואכן ההחלטות התכנוניות כפופות לשיקולים של מקח וממכר כנהוג במשא ומתן פוליטי, וצעדי ענישה כנגד מהלכים דיפלומטים של הרשות הפלסטינית היושבת בשטחיי A, שמופנים כלפי תושבים פלסטינים המתגוררים בשטח C, תחת שליטה ישראלית מלאה.
רבנים למען זכויות האדם: תכנון הוא לא חסד שניתן להעניקו כחלק מתהליך משא ומתן מדיני. תכנון הוא זכות הנובעת מהמשפט הבינלאומי ההומניטרי וממשפט זכויות האדם החלים בגדה המערבית, וניתנים לכל אדם או קהילה באשר הם, גם אם הם נתונים תחת כיבוש צבאי מתמשך, ועל אחת כמה וכמה במקרה כזה. הרש"ר הירש, מאבות האורתודוקסיה המודרנית, כבר הזהיר אותנו ממצב בו החזקים ייקחו לעצמם את הזכות להחליט עבור החלשים וחסרי הקול.
הכל פוליטי.כל התירוצים של השלטון בבל׳׳ת ובירבוריםכשהמדיניות ברורה גם בישראל פנימה בעקר בנגב : חוות בודדים של יהודים זה בסדר. מקבלים את כל התשתיות והאישורים לישובים בדואים לא מוכרים :יש מאות תושבים אבל לא מאשרים ,,כי האוכלוסיה מעטה מידי להקים תשתית ולספק שירותים. כשישראל יוצאת למלחמה נגד רצועת עזה ויש תגובת נגד של קסאמים אי אפשר לספק להם מיגון כי הם מפוזרים מדי.אין בעיה לספקמיגון כזה (צינורות בטון לצרכי הולכת מים/ביוב בשדות של ישראלים בשביל העובדים בשדות. תודה לכם ולאמנסטי על מאבקכם להחזרת זכויות התכנון לפלסטינים.