מתאם הפעולות בשטחים מודה: החלטות מערכת התכנון הצבאית, המתכננת את כפרי הפלסטינים, כפופות לדרג הפוליטי ואינן מקצועיות בלבד. ›

בניגוד לעמדת המדינה בבג"צ, מתאם הפעולות בשטחים מודה: התכנון לכפריי הפלסטינים כפוף לדרג הפוליטי ואינו מקצועי בלבד.

• הדף הרשמי למאבק נגד הריסת הכפר סוסיא וגירוש תושביו לשטח A

בתגובה לשאילתה של כתבת סוכנות AFP שהגיעה לאחרונה לידי רבנים למען זכויות האדם מודה מתאם הפעולות בשטחים כי החלטות גופי התכנון במינהל האזרחי של צה"ל, שאמורים לתכנן עבור כפריי הפלסטינים בשטח C, כפופה לאישור של הדרג הפוליטי, שלא נבחר כלל על ידי התושבים הפלסטינים. לא רק שישנה התערבות פוליטית בתכנון, הניסיון מלמד כי ההתערבות הזו נעשית לא לטובת האוכלוסייה אלא על מנת להשתמש בתכנון לתושבים מוגנים בשטח שבליטת ישראל כקלף עונשין מוצהר במאבק של ישראל ברשות הפלסטינית, כנגד מהלכים דיפלומטים שיוזמת הרשות.

מתוך תגובת מתאם הפעולות בשטחים:

"The Civil Administration's planning comittee examines and promotes construction plans equitably, dependant on the fact that these plans meet the relevant planning criteria and their promotion is approved by the political echelon"

בתגובה לעתירה לבג"צ בנושא התכנון של כפרי הפלסטינים טוענת המדינה בתוקף כי התכנון נעשה על פי שיקולים מקצועיים ואילו דרישת העותרים להשיב לכפרים סמכויות לתכנן את קהילותיהם ברמה המקומית – כפי שמקובל בארץ ובעולם ביחס לתכנון – היא סוגיה שצריכה להיות נידונה במשא ומתן המדיני (שראש הממשלה נתניהו הכריז כי לא יתקיים) – קרי: סוגיה פוליטית ולא משפטית. העותרים: כעת נגלה שוב כי המדינה היא זו שמתייחסת לתכנון כפריי הפלסטינים שבשליטתה כאל מושא למקח וממכר פוליטי. תכנון הוא זכות יסודית.

העתירה שהוגשה על ידי מועצת הכפר דיראת-רפעיה, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הועד הישראלי נגד הריסת בתים,  וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, מבקשת להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח סי, ברמה המקומית והמחוזית. עוד מבקשת העתירה לעצור את חסימת הפיתוח בתוך הכפרים הפלסטינים ואת הריסת הבתים הנרחבת בשל היעדר יכולת לקבל היתרי בנייה על בסיס תכנון סביר ושיוויוני. כיום מאות בתים פלסטינים נהרסים כל שנה בשל חוסר יכולת לקבל היתרי בנייה.

רבנים למען זכויות האדם:

נגלית פה עוד שכבה של חוסר ענייניות בתכנון עבור הפלסטינים, ובהתייחסות לתכנון כאל מושא למקח וממכר פוליטי להבדיל מזכות: לא רק שמבנה מערכת התכנון לכפרים הפלסטינים מפלה ובלתי תקין (ועדות התכנון לפלסטינים הם גופים צבאיים ללא ייצוג לתושבים המקומיים בניגוד לועדות מקומיות עם ייצוג לתושבים למתנחלים); לא רק שההתנהלות של מערכת התכנון הצבאית הזו מפלה ולא עניינית (לדוגמא בתצהיר שהוגש לבג"צ לאחרונה העיד על כך המתכנן פרופ' ראסם חמאיסי שעובד במשך שנים מול גופי התכנון של המינהל האזרחי); כעת מסתבר שאפילו ההחלטות הבעייתיות הללו כפופות לשיקולים זרים נוספים של מערכת פוליטית.

תכנון הוא לא חסד שניתן להעניקו כחלק מתהליך משא ומתן מדיני. תכנון הוא זכות הנובעת מהמשפט הבינלאומי ההומניטרי וממשפט זכויות האדם החלים בגדה המערבית, וניתנים לכל אדם או קהילה באשר הם, גם אם הם נתונים תחת כיבוש צבאי מתמשך, ועל אחת כמה וכמה במקרה כזה. הרש"ר הירש, מאבות האורתודוקסיה המודרנית, כבר הזהיר אותנו ממצב בו החזקים ייקחו לעצמם את הזכות להחליט עבור החלשים וחסרי הקול.

• שתפו את הפוסט בפייסבוק!