בתמונה: By Paulo Malteis (The New Encyclopedia of Judaism – image in book) [Public domain], via Wikimedia Commons
בדבר תורה לפרשת "שמיני", קובע הרב יחיאל גריינימן שהדת חייבת לעסוק בחמלה ומחבר בין הפעילות של הרב השל בשנות השישים לבין הפעילות בימינו.
במאמר על "מצוקתם של יהודי רוסיה" שהופיע ב- “United Synagogue Review” האמריקאי (חורף 1964) כתב הרב אברהם יהושע השל את המילים מעוררות ההשראה הללו:
אדם דתי אינו יכול להיות אדיש לסבלם ומצוקתם של בני אדם אחרים. למעשה, הטרגדיה האנושית היא שהרבה מההיסטוריה שלנו היא היסטוריה של אדישות, הנשלטת ע"י אמירה מפורסמת, "השומר אחי אנוכי?…
מהותו של יהודי היא מעורבתו במצוקתם של אנשים אחרים, כפי שאלוהים מעורב. הסוד במורשת שלנו הוא, שאלוהים נמצא בתוך כל סיטואציה אנושית והאדם חייב להיות מעורב בה… על פי המסורת שלנו, מי ששוכח קטע אחד מתוך התורה מבצע חטא גדול. כמה גדולה אשמתו אם הוא נשאר אפטי לצערו של בן אדם אחד?…
אין אף עם אחר בעולם כה מסור לקדושתם של זכויות האדם והשוויון בין כל בני האדם כמו עמנו. ההיסטוריה שלנו היא עדות תקיפה לכך שעוול שנעשה לחלק מהאנשים חורץ את גורלם של כל האנשים…
מילים אלו נכתבו כאשר הרב השל היה פעיל אישית במאבק לזכויות השחורים בארה"ב. הוא השפיע על שאר היהודים לא להישאר אדישים לסבלם של יהודי ברית המועצות בזמן שהיו כפופים גם לדיכוי הדת שלהם ע"י המשטר הקומוניסטי אתאיסטי וגם לאנטישמיות הנפוצה בחברה הרוסית.
הרוע שבדעות קדומות אינו ניתן לחלוקה
השל ראה בשני המאבקים קריאה מאלוהים לאחריות אנושית להתעמת עם דעות קדומות. הוא אומר: "הרוע שבדעות קדומות אינו ניתן לחלוקה".
ראוי לציין שהשפה שלו פה היא אוניברסלית, הוא מדבר על זכויות אדם, אחווה ואחריות אנושית, ולא פרטיקולרית. הוא יכל לכתוב רק על האחריות ההדדית שיש ליהודים כלפי אחיהם, בני בריתם בעלי ההיסטוריה המשותפת וכן הלאה, אך הוא לא עשה זאת.
חג הפסח שמגיע לסיומו בשבת הקרובה ביום לזכר קריעת ים סוף הוא במהותו חגיגה פרטיקולרית המנציחה את השחרור של עמנו משעבוד מצרים ולידתם כאנשים חופשיים, ובכל זאת המהות שלו היא אוניברסלית – כל בני האדם צריכים להיות חופשיים.
מרטין לותר קינג ועוד רבים אחרים בהנהגתו של המאבק השחור לשוויון, הערכה וכבוד בארצות הברית היו מאוד מודעים לפוטנציאל הדתי של סיפור יציאת מצרים והשל קיבל השראה מהתובנה הזו, כמו שאני קיבלתי מהתובנה שלו.
מדרש ידוע ומצוטט מאוד (הבת שלי השתמשה בו לרגל בת המצווה שלה לפני הרבה שנים!) במסכת סנהדרין של התלמוד הבבלי (כ"ט, ב) מספר לנו שכאשר האנשים שרו בשמחה על קריעת הים סוף וטביעתם של האדונים המצרים לשעבר, המלאכים הצטרפו וננזפו על ידי אלוהים שמילותיו "מעשי ידי טובעים ואתם אומרים שירה?!" הביעו את אותו הרעיון שהוצג על ידי הרב השל לעיל – שיהדות צריכה בראש ובראשונה לעסוק בחמלה אם היא אכן ביטוי של האלוהי בעולם. או שאכפת לנו, ואנחנו "עם אלוהים" או שלא אכפת לנו ואנחנו "כופרים", ואדישים.
זה נכון גם כאן כיום ליהודים ישראליים, באותה מידה כפי שהיה אז במצרים לבני ישראל הקדומים ולהשל וחבריו האקטיביסטיים היהודים בשנות השישים. האלוהים שלנו הוא האלוהים של כל היצורים שמלמד אותנו דאגה לכל בני האדם. אין אלוהים אחר.
שבת שלום וחג שמח!
הרב יחיאל גריינימן
- האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע – המשך הלכות קורבן ומה בין הכהנים בבית המקש לבין הנביאים
תזכורות, ארועים והודעות
הקשיבו לראיון של הרב אשרמן ברשת ב' לקראת הבג"צ
אנו גאים לפרסם את תאריכי ההרצאות של הרב יחיאל גריינימן מרבנים למען זכויות האדם, לשעבר יו"ר הארגון ומנהל מחלקת שטחים, כיום מנהל פתוח ארגוני, מתנדבים וטקסטים יהודים.
הרב גריינימן ירצה במספר ערים בגרמניה ובלגיה. אנו מזמינים את חברינו ותומכינו באירופה להשתתף ולומר שלום!
לפרטים על סיור ההרצאות:
- 20.4-24.4 לאויבן – בלגיה: פנל בין-דתי בכינוס באוניברסיטה הקתולית של העיר, לפרטים rhr.sara@gmail.com
- 24.4 אנטוורפן – בלגיה: הרצאת בוקר, לפרטים, rhr.sara@gmail.com.com
- 25.4 פרנקפורט, גרמניה אחרי תפילות שבת 14:00 בבית כנסת ווסטאנדשטרסה.
- 28.4-3.5 נויהרלינגריל, גרמניה – שיעורים בכינוס "לימוד" (משתפים חייבים להירשם).