![By israeltourism (Flickr: Israel Supreme Court) [CC BY 2.0 (http://creativecommons.org/licenses/by/2.0)], via Wikimedia Commons](https://archive.rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/800px-Israel_Supreme_Court1-500x300.jpg)
בתמונה: בניין בג"צ. By israeltourism (Flickr: Israel Supreme Court) [CC BY 2.0 )], via Wikimedia Commons
עתיד התכנון של הכפרים הפלסטינים איננו עניין מדיני אלא זכות יסוד – עתירה לבג"צ
ביום א' ה-12.04.15 יתקיים דיון חשוב בעתירה לבג"צ של מועצות פלסטיניות, רבנים למען זכויות האדם וארגונים נוספים בדרישה להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח סי שבשליטה ישראלית מלאה.
העתירה, שהוגשה לבג"צ בא' באב (1.8.11), דורשת להשיב לפלסטינים סמכויות תכנון בשטח סי. בעתירה שותפים מועצת הכפר דיראת-רפעיה, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם.
כיום חולשת על התכנון בכפרים הפלסטינים בשטח C מערכת תכנון צבאית ללא ייצוג לתושבים כנהוג בדמוקרטיה; מערכת תכנון שכמעט ולא מאשרת בנייה חדשה לכפרים, לא מוציאה תוכניות מיתאר לרובם או מקצה להם תוכניות מצומצמות בהרבה מהמקובל (ובפרט מצומצמות ביחס להתנחלויות בעלות מספר דומה של תושבים). התוצאה היא חוסר יכולת של הפלסטינים לבנות כחוק וכן הריסות של מאות בתים ומבנים כל שנה, שנבנו בלית ברירה ללא היתר.
המדינה טוענת כי סוגיה זו צריכה להיות מוכרעת במשא ומתן, למרות שלא מדובר כלל בסוגייה מדינית, אלא במתן זכויות תכנוניות ברמה המוניציפלית, המקומית.
ישראל מחילה שתי מערכות תכנון נפרדות על בסיס אתנו-לאומי באותו שטח – למתנחלים מערכת תכנון אזרחית עם ייצוג לתושבים; לפלסטינים מערכת תכנון צבאית ללא ייצוג לתושבים.
התוצאה היא אפלייה קשה: פחות מ-1% מהשטח הרציף של הגדה, (שטח C) המיועד לפיתוח פלסטיני, לעומת 70% משטח C שנמצא בשטחי המועצות המקומיות של ההתנחלויות.
עתיד התכנון של הכפרים הפלסטינים איננו עניין מדיני אלא זכות יסוד – עתירה לבג"צ http://on.fb.me/18Zwi6Vביום א' ה…
Posted by שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם on Monday, March 30, 2015
עוד על העתירה:
- לקראת דיון בג"צ בדבר השבת זכויות תכנון לפלסטינים, יריב מוהר, שיחה מקומית
- הרב אריק אשרמן מסביר את הצורך היהודי והאנושי בעתירה להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח C, בתוכנית דין ודברים ברשת ב', עם משה נגבי. הרב אשרמן, נשיא רבנים למען זכויות האדם, הוא אחד האנשים שדחפו לקיומה של עתירה זו על מנת למנוע את חסימת הפיתוח של הכפרים הפלסטינים בשטח C, וכן למנוע את התופעה של הרס מאות בתים פלסטינים בשנה בשל חוסר היכולת לבנות ברישיון בשטח C.
העתירה באתר שלנו | העתירה (מסמך פי.די.אף)
צפו ושתפו: סרטון מצוייר המסביר כיצד משפיעה מערכת התכנון בשטחים הכבושים על החיים היומיומיים שלנו בישראל
כיצד צריך להתייחס אזרח הגון להתנהלות פונקנציות ממסדיות של מדינת ישראל בשטחי C? כיצד ניתן להעריך את טיב "שלטון החוק" שם? ראשית יש בעיית יסוד כי ישראל עצמה למרות כוחה היחסי צבאי- פוליטי- כלכלי לעומת הישות הפלסטינית היא לא בדיוק מדינה דמוקרטית מודרנית. כיצד ניתן לדבר על " שלטון החוק" במדינה חסרת חוקה? במדינה שהבחירות לאסיפה המכוננת שלה שאמורות היו להתחיל תהליך של חיבור חוקה, הסתיימו בהפיכתה של האסיפה המכוננת לפרלמנט כלומר הכנסת הראשונה? זאת ועוד, ישראל שולטת על אוכלוסיות אזרחיות שאינם אזרחים כל שכן ,בעלי אזרחות שווה ומלאה.( גם לא כל אזרחיה הם בעלי אזרחות כזו). כיצד ניתן לדבר על שלטון החוק (במדינה דמוקרטית) בהקשר זה? הרי מדיניות של הריסת בתים, שאין עמה הצעת אלטרנטיבה לאוכלוסיה, היא היא, שאינה יכולה לעלות בקנה אחד עם "שלטון החוק" שבהכרח מכיר בזכויות הפוליטיות של האוכלוסייה האזרחית. הרי גם מלכתחילה לא מתקיימת עם הפלסטינים הגרים שם (או בישוב אחר) שום התדיינות לגבי הפתרון הרצוי להם. הריסת בתים והחרמת ציוד ע"י הצבא אינם מוכרים עדין אצל הבקיאים ב"שלטון החוק" כצעדים בוני אמון. שתיקת אזרחי ישראל למול התנהלות זו של הצבא בגיבוי בית המשפט העליון, היא היא, שמבטאת את חומרת המצב. אכן מעשים רעים יכולים להיות מבוצעים ע"י מעטים או אפילו רשויות המדינה, כשאזרחיה פשוט מסיבים את ראשם לצד כלא רואים.