עשרים שנה אחרי שוועדת חקירה רשמית פסלה זאת: המדינה ממשיכה לסייע לאלע"ד להשתלט על בית בסילוואן ›

בתמונה למעלה: שכונת סילוואן במזרח-ירושלים By Daniel Ventura (my self) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html)  CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

ביום חמישי, 12/3/15, בשעה 11:30 יתקיים דיון בביהמ"ש העליון בערעור של עמותת אלע"ד בעניין בית משפחת רווידי בסילוואן. אלע"ד מתבססת על חוק נכסי נפקדים כדי להוציא את משפחת רווידי מהבית. 

• עידכון (13.3) : אחרי מאבק של 25 שנים: אלע"ד נכשלה בפינוי משפחה פלסטינית מביתה

 המדינה ממשיכה לסייע למתנחלי אלע"ד להשתלט על בית בסילוואן

בתשובת המדינה שהוגשה לביהמ"ש העליון לקראת דיון בערעור של עמותת אלע"ד נגד משפחת רווידי בסילוואן (שיתקיים ביום חמישי הקרוב (12/3/15), נטען כי בית המשפחה בואדי חילווה שבסילוואן נחשב "נכס נפקד", ולכן המשפחה, שמתגוררת בבית עוד מלפני 1967, איננה הבעלים. הקק"ל, שמהווה חוליה בשרשרת שנועדה להעביר את הנכסים לאלע"ד, אף היא הגישה לבית משפט תמיכה בנישול המשפחה מהנכס. השימוש בחוק נכסי נפקדים כדי להוציא משפחות פלסטיניות מבתיהן במזרח ירושלים זכה לביקורת חריפה של ועדת חקירה רשמית ב-1992 (ועדת קלוגמן).

שיטת ההשתלטות על הבתים 

בשנות השמונים פעלו משרד השיכון והאפוטרופוס על נכסי נפקדים, תחת השר אריאל שרון, ביחד עם קק"ל, להעברת נכסים מידי פלסטינים בסילוואן לעמותת המתנחלים אלע"ד. השיטה פעלה כך שהמתנחלים היו מוסרים לאפוטרופוס מידע על בתים שלטענתם נחשבים נפקדים, והאפוטרופוס היה מכריז עליהם כנכסי נפקדים ומעביר אותם דרך הקק"ל לידי עמותת אלע"ד בסכומים מגוכחים.

ועדת חקירה שהוקמה ע"י ממשלת רבין ב-1992 (ועדת קלוגמן) קבעה שמדובר בשיטה פסולה. פסק הדין של השופטת מזרחי בעניין בית רווידי, שעליו ערערה אלע"ד, הסביר את השיטה:

"דו"ח הוועדה לבדיקת מבנים במזרח ירושלים הידוע כדו"ח קלוגמן, (ה)מלמד על דפוס הפעולה של הגורמים שהביאו להעברת נכסים לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בין גורמים אלו עמותות (כגון נתבעת 2, עמותת אלעד), שאיתרו את הנכסים, וגם את המצהירים שעל יסוד דבריהם הוכרז הנכס נפקד. עולה מהדו"ח שברוב המקרים האפוטרופוס לנכסי נפקדים כלל לא בדק את העובדות שביסוד התצהירים […] בתקופה הרלבנטית הליכי הקניית קרקעות לאפוטרופוס הכללי היו בעייתיים, בלשון המעטה" (ההדגשה הוספה).

בית משפחת רווידי

בראשית שנות ה-90 נכנסו מתנחלי אלע"ד לבתים בסילוואן והשתלטו על חלקת אדמה צמודה לבית משפחת רווידי. בעקבות זאת התברר למשפחה כי האפוטרופוס על נכסי נפקדים הכריז על ביתה כנכס נפקד ואף מכר אותו לרשות הפיתוח. חברת הימנותא, חברת בת של הקק"ל רכשה את הבית מרשות הפיתוח, וכל זאת מבלי להודיע דבר למשפחת רווידי שמתגוררת בנכס. בדיעבד הסתבר שכמעט כל הנכסים שהגיעו לידי הקק"ל בסילוואן הועברו על ידה לידי עמותת אלע"ד.

בשנת 1995 הגיש אבי המשפחה, החאג' ג'ומעה רווידי, תביעה לבית המשפט המחוזי להכריז עליו כבעלים של הבית. תחילה דחה בית המשפט את התביעה, אך בעקבות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון, הוחזר התיק לדיון במחוזי. ראיות חדשות שהציג רווידי חשפו את שיטת ההשתלטות על הנכסים בסילוואן, ובמאי 2012, פסק בית המשפט המחוזי כי הבית שייך לרווידי.

על פסק דין זה הגישה עמותת אלע"ד ערעור, וטענה, בין השאר, כי הנכס נחשב נכס נפקד. בתגובה שהגישה המדינה בשם האפוטרופוס על נכסי נפקדים, רשות הפיתוח וחברת עמידר, טוענת המדינה שלמרות כל מה שנאמר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, עדיין יש לראות בבית נכס נפקד, וכי אין לרשום אותו על שם משפחת רווידי.

עמדה זאת, גם אם ניתן לטעון שיש לה בסיס משפטי, מעידה על מדיניות ממשלתית שונה מזו שהיתה נהוגה בעבר. לאחר מלחמת ששת הימים ב-1968, קבעה ועדת שרים את דפוסי פעולת האפוטורופוס על נכסי נפקדים בשטחים החדשים שנוספו לירושלים, והחליטה ש"נכס התפוש ע"י דיירים … האפוטרופוס לא יטפל בו". כלומר, לא היה עניין למדינה להוציא אנשים מבתיהם ולחפש במקומם נפקדים פוטנציאליים. מדיניות זו השתנתה תחת השר שרון כשהאפוטרופוס הפך לכלי בידי המדינה להעברת נכסים למתנחלים, אך בעקבות דוח ועדת קלוגמן התחייבה המדינה לשנות את הנהלים.

ההתייצבות של המדינה, כמו גם של הקרן הקיימת לישראל, לצד המתנחלים בתיק זה מעידה כי ההתנחלות בסילוואן הפכה למעשה לפעולה ממשלתית רשמית כמעט.

ביום חמישי, 12/3/15, בשעה 11.30 יתקיים בביהמ"ש העליון דיון בערעור שהגישה אלע"ד (תיק מס' ע"א 4924/12).