בתמונה: הפרגוד מאחוריו מכניס הבוחר פתק למעטפה בבחירות הקרובות 2015, CC; CC-BY-2.5  Yiftach T , הועלה על־ידי  Magnus Manske

הנה מספר שאלות ששלחנו למפלגות בכמה תחומים חשובים: משטר ההפרדה בגדה וגם בנוגע לדיור הציבורי, המאבק בעוני, היחס לבדואים ולכפרים הלא מוכרים בנגב, היחס למבקשי מקלט וגם לשאלת ההעסקה הקבלנית. המידע שנקבל מהמפלגות ישמש את הציבור הרחב בכדי להכריע בשאלת מי יבחרו בבחירות 2015.

צפו: איך מערכת התכנון בשטחים משפיעה על חיינו

שאלות בנוגע להמשך הכיבוש בגדה

מעבר לשאלות מדיניות, ישנן סוגיות רבות של יחס המדינה לזכויות של הפלסטינים בשטחים מעבר לקו הירוק.  ביניהן, ישנה שאלת הזכויות של חקלאים פלסטינים לעבד את אדמותיהם בבטחה, ומדיניות ההריסות של המנהל האזרחי (המונע את הזכות לקורת גג).

א. מדיניות ההריסה בשטחים הכבושים

• מאז שבוטלו ועדות התכנון מקומיות ואזריות בשנת 1971, המנהל האזרחי אחראי על תוכניות מתאר לכפרים הפלסטינים (מאז הסכמי אוסלו, בשטח C בלבד). ישנם כפרים שתוכניות המתאר שלהם לא עודכנו מאז תקופת המנדט הבריטי. למרות שיפורים קוסמטיים ומינוריים, המצב בגדול הוא שכמעט בלתי אפשרי בשטח C (או במזרח ירושלים) לבנות באופן חוקי, אם אתה פלסטיני. בלית ברירה, רבים בונים ללא אישור והמנהל הורס מאות בתים בשנה בשטח C בלבד. זה מייצר מצוקה הומניטארית ומצב טרגדי. מדיניות ההריסה הינה אחרת כל כך מהבנתנו את המסורת היהודית, הערכים היהודיים והסטנדרטים המקובלים בעולם בנוגע לתכנון והזכות לקורת גג. החוק הבין לאומי וההיגיון הישר אומרים שראוי ואף חובה לתת לאוכלוסייה כבושה שעבורה מתכננים השפעה משמעותית בהליך התכנון. לכן, רבנים למען זכויות האדם עתרו לבג"צ, יחד עם ארגונים נוספים וכפרים, כדי לבקש החזרת הועדות המקומיות ואזוריות.  בדיון באפריל, השופטים הסתייגו מלהכריח את המדינה ליישם את הפתרון שלנו, אבל אחד השופטים העיר שאין בעיה אם הפתרון אילו המדינה הייתה מחליטה לקבל אותו, וידוע לנו שיש הרבה גורמים בתוך פרקליטות המדינה שחושבים שהיה נכון לקבל את דרישתנו. האפשרות הזו גם נתמכת על ידי הסכמי אוסלו, אבל לא יישומה.האם מפלגתכם בעד שהמדינה תנקוט באופן עצמאי יוזמה להחזיר סמכויות תכנון לידיים פלסטיניות? אם לא, איזה פתרון מפלגתכם מציע כדי להבטיח את הזכות לקורת גג לכל אדם שחי תחת שליטתנו?

ב. זכות הכניסה לעבד את האדמות החקלאיות הפלסטיניות

• בשנת 2006 הבג"צ פסק שאחריות של כוחות הביטחון לאבטח את זכותם של חקלאים פלסטינים להגיע לכל אדמותיהם בבטחה. מאז חקלאים מגיעים לאדמות שלא הצליחו להגיע אליהם שנים רבות. אבל, הבג"צ גם פסק שאחריות כוחות הביטחון למנוע כריתת עצים ולהביא מפירי חוק לדין.  בנושאים הללו אין שינוי. מה מציעה מפלגתכם?
• דו"ח ששון המליץ שחייב להיות כלי יותר יעיל למנוע השתלטויות על אדמות בבעלות פלסטינית, והצביע על כך שהכלים שהיו בזמנו – פנייה לבית המשפט או "רשום ראשון", לא עונים על הצורך הזה בגלל שהם דורשים הרבה זמן, כסף, רף הוכחות בלתי אפשרי וכו'.  נוצר כלי נוסף, בו היוע"ץ המשפטי של המנהל האזרחי יכול להורות להוציא פולשים. אבל היום, בשל לחץ לבטל את הנוהל וערעורים כנגדו, היועץ המשפטי מהסס להשתמש בנוהל והוא כמעט שאינו מופעל בפועל. מה מציע מפלגתכם בתחום זה?
• על פי החוק העות'מני שישראל מחוייבת להמשיכו בשטח C, אם מישהו מעבד אדמה 10 שנים באופן רצוף הוא מקבל עליה חזקה, גם אם יש למישהו אחר הוכחות בעלות, ולו אין. בהרבה מקרים, אזרחים ישראליים מונעים בכוח מפלסטינים לעבד את האדמה שלהם, מתחילים לעבד בעצמם, ואחרי זמן מה טוענים שהם כבר 10 שנים באותה חלקה וכן מגיעה להם בעלות עליה. בג"צ המליץ על אדם לרשום בבעלותו אדמות אם אין לו שום הוכחת בעלות. אבל מאידך בג"צ לא קבע שהאדמות הללו חוזרים למי שכן יכול להוכיח בעלות. המצב בפועל לא ממש השתנה בעקבות פסיקת בג"צ. האם בכוונת מפלגתכם להתערב בא-נומליה הזו?
• בכלל, מה מפלגתכם מציע כדי לאבטח ולהבטיח את הזכויות של חקלאים פלסטינים לעבד את אדמותיכם/ן בבטחה?

שאלות בנוגע לדיור ציבורי

האזינו: כיצד ענו המפלגות על שאלון לגבי מדיניות הדיור הציבורי:

• האם אתם תומכים בהגדלת מספר הדירות בדיור הציבורי ואם כן באיזה שיעור?

• מה לדעתכם צריך להיות המתאם בין דיור ציבורי לבין סיוע בשכר דירה?

• מה עמדתכם לגבי הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. האם יש לשנות את הקריטריונים? כיצד?

• מה עמדתכם לגבי ההחלטה לפרק את רוב החברות לדיור ציבורי ולהעביר את כל הדיור הציבורי לניהול עמידר?

• האם לדעתכם צריך לשלב דיור ציבורי במיזמי בניה חדשים? באיזה היקף?

שאלות לגבי מאבק בעוני

האזינו: כיצד ענו המפלגות לשאלון בנוגע למאבק בממדים ההולכים וגדלים של עוני בישראל

• מה עמדתכם באשר לקביעת יעד לצמצום העוני בישראל? באם אתם תומכים בהגדרת יעד, מהו יעד צמצום העוני שתבקשו לקבוע?

• האם אתם תומכים בגיבוש תוכנית מחייבת ומתוקצבת עם יעדים ברורים, מבחנים ואבני דרך למאבק בעוני?

• האם אתם תומכים בהקמת נציבות למעקב, לתכנון ולוידוא ביצוע התוכניות למאבק בעוני? האם אתם מתחייבות לפעול בשקיפות תוך העברת מידע שוטף לציבור ולכנסת באשר להתקדמות תוכניות כאמור?

• האם אתם תומכים בהצעה, שלכל הצעת מדיניות או הצעת חוק, יוצמד תסקיר הבוחן את השפעותיהם הצפויות על אנשים החיים בעוני?

• האם אתם תומכים בהקמת גוף או ביצירת תקנון, שיאפשרו שיתוף מהותי, של אנשים החיים בעוני בקבלת ההחלטות באשר למאבק בעוני?

שאלות לגבי הבדואים בגנב ומצב הכפרים הלא מוכרים

• מה מציעה מפלגתכם לעשות כדי לפתור את הבעייה של הכפרים הבדואים הלא מוכרים והמצוקות של היישובים הבדואים בנגב בכלל?

אנא התייחסו לדברים הבאים:

• העברת בדואים מכפרים לעיירות צפויה להקפיץ את האבטלה בקרבם פי 4, לפי תחקיר המבוסס על נתוני הביטוח הלאומי. הכפרים הבדואים הלא מוכרים בצפון הארץ הוכרו כמעט כולם והדבר מביא למגמה חיובית מאוד ביחסי הבדואים והמדינה; בניגוד חריף למצב בדרום:

• רוב בציבור היהודי בישראל חושב שתביעות הבדואים בקרקע צודקות, ומתנגד לפראוור מרגע שהוא נחשף לשיעור התביעות ביחס לשטח הנגב וגודל האוכלוסייה.

•  ב-1920 החברה להכשרת הישוב רשמה כ-2.6 מיליון דונם בחזקת הבדואים. סה"כ כ-2.6 מיליון דונם בחזקת הבדואים, מתוכם מיליון ו-90 אלף דונם גם מעובדים [עיבוד ממושך מקנה חזקה גם לפי החוק העות'מני שישראל מכירה בו]. כיום דורשים הבדואים 650 אלף דונם. מאז הבדואים הפסידו בבתי משפט ובוררות עוד 200,000 דונם כי המדינה היום אינה מכירה במסמכי בעלות בדואים שהחברה להכשרת הישוב, העות'מנים והמנדט הבריטי הכירו בהם.

• ב-2007 ועדת גולדברג המליצה להכיר עד כמה שאפשר בכפרים הבלתי מוכרים, ולהשקיע בהם כדי להרים את הבדואים לרמת חיים ראויה.  ועדת פראוור הוקמה כדי ליישם את המלצות גולדברג, אבל הגיעה להמלצות שונות. השר לשעבר בני בגין עשה שינויים קלים והביאה הצעת חוק לכנסת, אשר הוקפא בסוף 2013.  מאז, השר שמיר עובד על המלצות.  היום יש עיר בדואית ו6 עיירות שהמדינה הקימה.  יש 11 כפרים מוכרים ו-35 בלתי מוכרים. כולם גדולים מהגודל המינימלי להכרה ביישוב על פי נוהלי המדינה; כולם נמצאים במקומם מלפני קום המדינה, או במקומות שהועברו עליהם על ידי המדינה בשנות ה-50. (היו גם כפרים בלתי מוכרים בצפון, שרובם הוכרו).

• המועצה האזורית של הכפרים הבלתי מוכרים, יחד אם עמותת במקום, הכינו תכנית מתאר שמאפשרת הכשרה של הכפרים הלא מוכרים לפי סטנדרטי התכנון הארצי המקובלים, אך ככל הידוע לנו תוכנית זו לא נידונה ברצינות בממשלה.

• הממשלה הקציבה כיביכול כספים כדי ליישם המטרה לפתח את הקהילה הבדואית. אבל, רוב הכספים הושקעו עד כה בהקמת "יחידת יואב", יחידת משטרה ייחודית למגזר הבדואי.

• מה לדעתכם הדרך הנכונה לפתור את האי הסכמות בין המדינה ובין הקהילה הבדואית בדרום?  נא להתייחס גם לתהליך וגם להצעות קונקרטיות.

• מה עמדתכם/ן כלפי המלצות ועדת גולדברג, תוכנית בגין-פראוור ותכנית המתאר של המועצה האזורית של הכפרים הבלתי מוכרים ובמקום?

• כנאמר, צלע המחלוקת בין המדינה ובין הקהילה הבדואית היא שלעומת העבר המדינה אינה מכירה במסמכי בעלות המסורתיים של הבדואים.  האם המפלגה שלכם מוכנה לתמוך בחקיקה שייתן מעמד או הכרה כלשהי בשיטת הבעלות המסורתית של הבדואים?

שאלות לגבי מבקשי מקלט ופליטים בישראל

החוק הבין לאומי קובע שאין חובתה של מדינה להיות "מוצפת" במבקשי מקלט, אבל אסור לה לסגור את שעריה לאלו שטוענים כי הם נמלטים על חייהם.  כדי להבחין למי באמת מגיע מעמד של פליט ולמי לא, יש טכניקות המקובלות בכל העולם בשם "RSD". ישראל כמעט ולא מפעילה את הבדיקה הזו, ולכן אחוז מבקשי המקלט המקבלים מעמד הוא בין הנמוכים בעולם.  היום, יש ריכוז גדול של מבקשי מקלט במקומות כמו דרום ת"א כי האיסורים אליהם לעבוד וחוסר השרותים דוחף אותם לשם. זה מייצר מצוקה גדולה לתושבים הוותיקים.  ישראל יצרה מתכן כליאה, ובג"צ פסל אותו. ישראל יצרה מתקן כליאה "פתוח" ושוב בג"צ פסל.  היום, הניסיון השלישי לייצר מתקן כליאה עומד בשלישית למבחן בבג"צ. מאז שישראל בנתה גדר, מבקשי מקלט חדשים כמעט ולא נכנסים למדינה ואין סכנת "הצפה".

• מה מפלגתכם מציע כפתרון עבור מצוקת מבקשי מקלט, אזרחים וותיקים, ואלו שכרגע מנועים על ידי הגדר מלהגיע עלינו?

• האם מפלגתכם בעד ליישם נוהל מבחן RSD? אם לא, מדוע?

• האם מפלגתכם בעד להמשיך לכלוא מבקשי מקלט?

• האם מפלגתכם בעד לתת חינוך ומיומניות למבקשי כדי לעזור להם כאשר יחזרו למדינותיהם?

בזמנו, שר המשפטים של קנדה הציע לישראל שקנדה מכונה לקלוט מבקשי מקלט שהגיע לישראל, בתנאי שנעשה להם RSD ומדובר על אנשים שקיבלו מעמד של פליט. בזמנו ישראל לא הסכימה. היו דיווחים שישראל כן חיפשה מדינה שלישית לקבל מבקשי מקלט, אבל הסתבר שמדובר על מדינות שלא מוכנות או לא מסוגלות לקלוט אותם ולהבטיח את ביטחונם. האם מפלגתכם בעד לחפש מדינות שכן מוכנות ומסוגלות לקלוט מבקשי מקלט שהגיעו לישראל ולא לגרשם למדינות אחרות?  כדי ליישם פתרון כזה, בנוסף ליישם RSD, ייתכן שישראל היתה צריכה להתחייב לקלוט איזשהו מספר של פליטים. האם מפלגתכם מוכנה להתחייב לקלוט פליטים? כמה?