הרב רון קרוניש בדבר תורה לפרשת "כי תשא" בוחן את סוגי המנהיגוּת במדבר: כיצד נאמר על אהרון כי הוא איש שלום, בזמן שהוא שיתף פעולה עם בני ישראל בבניית עגל הזהב? מה בין אהרון לבין המנהיגים העכשוויים, בבחירות 2015?

הרב רון קרוניש בדבר תורה לפרשת "כי תשא" בוחן את סוגי המנהיגוּת במדבר: כיצד נאמר על אהרון כי הוא איש שלום, בזמן שהוא שיתף פעולה עם בני ישראל בבניית עגל הזהב? מה בין אהרון לבין המנהיגים העכשוויים, בבחירות 2015?

בפרשת השבוע שלנו "כי תשא", אנו מגלים כי אהרון משתף פעולה עם בני ישראל במדבר בבניית עגל הזהב, זמן קצר לאחר שבני ישראל עזבו את מצרים וקיבלו את התורה בהר סיני. ניתן היה להניח כי בעקבות זאת, המסורת היהודית תהיה ביקורתית כלפי אהרון ותאשים אותו בהחזרת העם לעבודת אלילים אותה זכרו משהותם הארוכה כעבדים במצרים. אף על פי כן, למרות תפקידו של אהרון בסיפור עגל הזהב, המדרש מרומם את אהרון לתפקיד של איש שלום ומעודד יהודים ללכת בדרכו:

"הוי כתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה." (פרקי אבות פרק א' פסוק י"ב)

הדגם למנהיג היהודי

אף על פי שהיה זה בעצם משה שהוציא את בני ישראל ממצרים, אהרון הפך לדגם המנהיג היהודי. משה היה קול השלום, אבל אהרון הפך – על פי החשיבה הרבנית – לקול השלום. הרב עדין שטיינזלץ השווה בין סגנונות ההנהגה של משה ושל אהרון. הוא קרא לאהרון "מנהיג של העם":

משה ואהרון מייצגים שני סוגים של מנהיגים. ההבדל ביניהם רק חיזק את הקשר, ביצר ביניהם ברית וידידות מתמשכת. באותו זמן, משה מעולם לא ירד לחלוטין אל העם; הוא אפילו לא ניסה להיות מובן או למצוא חן בעיניי עמו. כל מהותו, מתחילת הקריירה שלו, הייתה בדלנית, כמעט כמו של אדם זר או מי שבא מגבוה. כפי שמציג זאת פרשן המקרא אבן עזרא:

"אולי סבב ה' זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים."

אולם, אהרון לא היה רק העוזר או המתורגמן. נכון, הוא סייע ותמך במשה אך הוא היה גם מנהיג בפני עצמו. מקריאה קפדנית של הכתוב מסתבר שהוא היה המנהיג הפופולרי, אחד מהעם, לוי ודובר. משום שהוא הבין את העם והזדהה עם חסרונותיהם, הוא יכול היה להנחות אותם אל עבר מטרה שמשה השיג בדרך אחרת. משה פעל מהעליון אל התחתון: הוא היה הדמות הסמכותית, מחלק פקודות וכמעט ולא מסביר או מחנך. אהרון, מצד שני, פעל מהתחתון אל העליון, וניסה להנהיג את העם בזהירות, ללמד ולהנחות אותם. (מתוך: דמויות מן המקרא, הרב עדין שטיינזלץ. קורן, ירושלים, 2010)

הפרשנות הנוקבת הזו של הרב עדין שטיינזלץ מעלה שאלה חשובה איתה נתמודד בעוד מספר שבועות במהלך הבחירות בישראל. מי הוא המנהיג היהודי האידיאלי? מה הן תכונות המנהיגות החשובות ביותר?

במאמר חשוב על אהרון מאת הרב ראובן המר, אנחנו לומדים שהרבנים הפכו את אהרון למנהיג פרושים אידיאלי:

הרעיונות המיוחסים לאהרון הם העקרונות על פיהם חי הלל ואותם הוא לימד אחרים… הלל בכוונה בחר באהרון על פני משה כי הוא רצה שחכמי ישראל, תלמידיו שלו, יהיו חסידים של אהרון שהשתמש באהבה ובשכנוע, ולא של משה שדיבר בשם אלוהים וצדק נשגב. (הרב ראובן המר, "האפותיאוזה של אהרון", יהדות קונסרבטיבית, 2000)

מיהו המנהיג האידיאלי

פרשנויות אלו דוחקות בנו לשאול שאלות קריטיות בימינו:

מי הוא המנהיג היהודי האידיאלי היום? האם הוא או היא צריכים להיות יותר כמו משה או כמו אהרון? או שאנחנו צריכים שילוב כלשהו של התכונות של שניהם.

האם למנהיג יהודי בישראל דרוש מישהו שהוא יותר כמו משה, אדם של סמכות וכוח, ופחות כמו אהרון, איש של העם?

האם אנחנו חסידים של אהרון? או של משה? או של שניהם? האם אנחנו לא זקוקים גם לצדק וגם לשלום?

האם יש לנו מנהיגים יהודים גדולים כיום, עם התכונות הדרושות כדי להנחות אותנו אל "הארץ המובטחת" של דו-קיום בשלום? או שמא אנחנו תקועים עם בנוניות, רחוק מהאידיאל שלימדה אותנו המסורת שלנו?

אף על פי כן, המסורת מורה לנו להיות חסידים של אהרון. מדוע? אני חושב שהסיבה היא שאהרון היה איש של דיאלוג. יתר על כן, על פי הרב ד"ר דניאל רוט, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על אהרון כ'רודף שלום', שיטתו את אהרון הייתה לא רק דיאלוג אלא כללה גם "הקשבה לכאבם של אחרים וניסיון לשכך אותו." (מתוך הרצאה מאת הרב ד"ר דניאל רוט בכנס באוניברסיטת בר אילן בינואר 2015)

זה הוא הצעד הנוסף שנצטרך שיעשו המנהיגים שלנו בישראל –ובכל האזור- כדי שנוכל לחיות יום אחד בשלום. אם המנהיגים שלנו יוכלו להיעשות מודעים יותר לכאבו של האחר, כפי שעשה אהרון, יהיה לנו סיכוי טוב יותר להגיע לפתרון הסכסוך המתמשך שלנו שבו המנהיגים בכל הצדדים התעלמו מהכאב והסבל שבצד השני כבר זמן רב מדי.

שבת שלום,

הרב רון קרוניש