בפרשת "משפטים" הרב אבי נוביס-דויטש מלמד אותנו כיצד החוק יכול לרסן את האדם, לעדן אותו, דווקא במצבים שהוא יכול לטעות בשיכרון כוח.
מפרשת "משפטים" אנו לומדים איפה כי תפקידו של החוק הוא לרסן את האדם, לעדן אותו, וכי לכולנו יש התמודדות עם היכולת שלנו להתעמר באחרים, יכולת שחובתנו להימנע ממנה.
פרשת "משפטים" שבאה מיד אחרי פרשת "יתרו" ומעמד הר סיני עמוסה במצוות. יש בה חמישים ושלוש מצוות יותר מאשר בכל הפרשות שקדמו לה יחד, וכמעט עשירית ממניין המצוות הכולל. עיון קצר ברשימת המצוות יגלה לרובנו כי לא זכינו לקיים רבות מהן, למרות שחלקן הגדול משתייך לתחום של בין אדם לחברו. אבל עיון מעמיק יותר יגלה כי קיים מספר מצוות עשה לא קטן שאין לנו רצון לקיימן.
כמו למשל:
- מב: מצוות עשה – לדון דין עבד עברי,
- מג: מצוות עשה – ליעד אמה העבריה
- מה: מצוות לא תעשה – שלא למכור אמה העבריה
- מח: מצוות עשה – להרוג בחנק להמחויב חנק,
- מצוות עשה – להרוג בסייף להמחויב סייף
החוק והמצוות מסדירים את המציאות
נדמה לי שהתבוננות זו מאפשר לנו לזכור כי חלק מן החוק והמצוות לא נועד לעודד את קיומו, אלא נועד להסדיר את המציאות. זאת בכדי ליצור מצב הגון יותר בתוך מציאות קיימת. באופן דומה שילוח הקן לא נועד לעודד אנשים לקחת אפרוחים או ביצים, אלא רק לסייג לקיחה זו; ולקבוע כי אם החלטת שאתה זקוק לעשות זאת, עשה זאת במגבלות של שילוח האם. כך גם שיעבוד עבדים, אין הכרח לעשותו, אבל אם אתה עושה אותו תדע שהוא נעשה לזמן מוגבל (עד שש שנים).
הסתכלות בקריאה של חז"ל את חוק העבד, מראה כי הם המשיכו את צמצומו והגבלתו ואף קבעו כי האדון לא יכול לחיות בתנאים עדיפים על העבד:
"כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה
שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר
אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש
אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן
מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו."
כלומר האחריות כלפי העבד היא מוחלטת ואינה יכול לתת לו תנאים שונים משלך. אלא אתם צריכים לאכול אותו דבר ולישון באותם התנאים.
האלימות שבעבדות
נדמה לי שבעמדה זו חושפים חז"ל את החשש הגדול שבחוק העבדות, והוא שכרון הכוח והמוכנות להשפיל אחרים. הם בוחרים לעשות זאת בלי לעקור את חוק העבד. אבל הם עוקרים את המרכיב הקשה מכל: את הפגיעה וההשפלה.
דומני שהתבוננות זו גם מסבירה מדוע דווקא חוק העבד שלכאורה אינו רלבנטי לחיינו היום פותח את פרשת "משפטים". שהרי הוא זה המדגיש את החשש מהתעמרות ומניצול כוח; הוא מזכיר לנו מדוע יש מגבלות בחוק על העסקת עובדים; הוא מיידע אותנו מדוע בסופו של דבר צמחו ארגוני עובדים. זאת בכדי לאזן את היחסים בין המעסיק למועסק, לנטרל את אדנותו של המעסיק ואת היכולת שלו להשפיל.
מפרשת "משפטים" אנו לומדים איפה כי תפקידו של החוק הוא לרסן את האדם, לעדן אותו, וכי לכולנו יש התמודדות עם היכולת שלנו להתעמר באחרים, יכולת שחובתנו להימנע ממנה.
שבת שלום,
הרב אבי נוביס-דויטש
הרחבת עשרת הדיברות אל הפרקטיקה והמעשה עם חוקים ודינים הנוגעים בין אדם למשפחתו, לחברו ובין אדם למקום.
בתמונה למעלה: Moses Receives the Tablets of the Law (1868 painting by João Zeferino da Costa) cc: wikipedia public domain
