פרשת השבוע: מה בין "קול אשה ערווה" לבין שירת הים של מרים ›

ספרה של קרול מאיירס, "פרשנות הנשים לתורה"

פרשת "בשלח" – שמות פרק י"ג, פסוק י"ז – עד פרק י"ז, פסוק ט"ז – שירת הים – שירת מרים

הרבה מירי גולד בדבר תורה לפרשת "בשלח" מנסה להבין כיצד הגענו משירת הים הנפלאה של מרים אל ימינו, כשחלק מהרבנים טוענים ש"קול אשה ערווה" וכי הוא מתועב.

פרשת השבוע מספרת על חציית ים סוף ויציאה ממצרים ומהעבדות הפיזית. האירוע הזה הוא כה מפואר ורב חשיבות שהוא נכתב כשיר הלל לנס הגאולה. קרול מאיירס כותבת במבוא לפרשה זו מתוך "פרשנות הנשים לתורה":

"בדיוק כמו שנשים ומים הם שהתחילו את סיפור היציאה ממצרים (שמות פרק ב') כך הם גם מביאים אותו לשלמותו. מרים, האחות שבתחילה עמדה ליד המים (היאור) כדי להשגיח על אחיה התינוק (משה), כעת, כנביאה, מובילה את הנשים בפירוש המשמעות של חציית המים (ים סוף). כך נשים ומים ממסגרים את הסיפור של ההתחלות של בני ישראל, מעבדות לחירות." (עמוד 379)

אנו קוראים בפרק ט"ו, פסוקים כ-כ"א:

"כ: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף–בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם:"

מדהים לחשוב על כך שנשים לקחו איתן כלי נגינה כשארזו בחיפזון לעזוב את מצרים. זה מראה על ההשקפה האופטימית שלהן לעתיד, הן מבקשות להביא את התרבות שלהן איתן אל ביתן החדש. מהכתוב משתמע ששירתן בציבור לא רק הייתה מקובלת, אלא מבורכת.

חזני מיקה סמרלי ויונתן ל. פרידמן ערכו ספר שנקרא "קולות במדבר: תפקידים חדשים של נשות דת בישראל" (ספרי גאון 2015) המספר את סיפוריהן של תשע נשים רבניות וחזניות שהתפתחותן מתקיימת מלמידה זו או אחרת, בארץ.

תופעת "קול אשה ערווה"

כיצד יתכן שהיום קיימת מגפה של"קול אשה ערווה" שקול נשים נחשב מתועב? עמדה זו נתמכת על ידי חלק מרבנים ישראלים ותומכיהם. שמענו את הנסיונות השערורייתיים לדכא את קולות הנשים בצבא. לצערנו המצב מחמיר. מספר קציני משטרה נחקרו בקשר להתנהגות חריגה עם נשים הכפופות להם.

אם אנו למדים מההיסטוריה התנכי"ת שלנו, אנו רואים שמרים היתה מנהיגה בעלת קול חזק. היא סימלה את התקווה, האמונה ואומץ לב על פני השטח, לנוכח המצוקה הקיימת בעוד שהיתה חלק מהקהילה. כמו נחשון היא היתה מוכנה לקפוץ למים של אי ודאות כדי להנהיג את הקהילה לעבר החירות.

זוהי הספרות המאוחרת יותר שמגבילה את חרויות הנשים. בישראל של היום, אנו רואים צעד אחר צעד דיכוי עם מהלכים חלוציים קדימה. "נשים עושות שלום" היא דוגמא לארגון א-פוליטי חדש הבוחן דרכים שיכולים להביא לשינוי חיובי ומשמעותי במצב של חוסר התקווה הנוכחי.

תופעה נוספת, יתכן שפחות ידועה בישראל, היא המספר ההולך וגדל של נשות דת וחזניות בישראל. חזני מיקה סמרלי ויונתן ל. פרידמן ערכו ספר שנקרא "קולות במדבר: תפקידים חדשים של נשות דת בישראל" (ספרי גאון 2015) המספר את סיפוריהן של תשע נשים רבניות וחזניות שהתפתחותן מתקיימת מלמידה זו או אחרת, בארץ. בישראל בנקודה זו, הקולות נראים עדיין במִדְבָּר של דעות קדומות, בורות ודפוסי תרבות ישנים. למרות זאת, יותר ויותר אנשים הופכים לנוחים יותר עם קולות של נשים, בין אם הם הינם אנשי דת או אם מנהיגים בתחומים אחרים.

מספר הדיאלוגים של נשים הפועלות לקירוב יהודים וערבים הוכפל. בחוגים מסויימים קולות הנשים הערביות פתוחות ומתקרבות יותר לנשים אחרות, ויותר ויותר סיפור המעשה עולה. אנו בקהילת "ברכת שלום" מתחילים מתחיל שנה שלישית למשתתפים חדשים בקבוצה מובנית ומודרכת וכל הקולות נשמעים.

מי יתן ומרים תישאר ההשראה לזמננו.

שבת שלום,

הרב מירי גולד

קהילת ברכת שלום בקיבוץ גזר.

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם

• האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע –

קריעת ים סוף והחיבור לסיפור בריאת העולם וההקבלה בין מים למים ובהמשך, האמונה נחלשת ומתחזקת בין יום ללילה – רק יצאו ממצרים וכבר מתחילים להתלונן ולהצטער שלא נשארו שם עם "סיר הבשר".

בתמונה למעלה: cc: Miriam the Prophetess. IMAGE: Anselm Feuerbach