רבנים למען זכויות האדם הגישו כחלק מארגוני זכויות האדם בקשה לדיון נוסף בעתירה נגד הריסת בתים עונשית. עמדתנו ב"רבנים למען זכויות" היא כי לו הוכיחו במערכת הביטחון שהריסת הבתים מובילה להצלת חיים ניתן היה לשקול אותה, אך מכיוון שיש קולות הפוכים במערכת הביטחון, על אחת כמה וכמה שלא ניתן להכשיר ענישה של חפים מפשע. על פי המסורת היהודית ניתן להפר כמעט כל מצווה שבתורה על מנת להציל חיים, אלא שפי דברי השופטים בדיון הקודם אין ביטחון שהריסת בתי משפחתם של מחבלים מונעת טרור – ויש אף ראיות לכיוון ההפוך. בנוסף, זה לא מספיק רק להוכיח שמעשה חמור כענישה קולקטיווית שבהריסת בית משיגה את המטרה, יש להוכיח שאין דרך אחרת, פחות פוגענית, להשיג את אותה מטרה. ולכן בחרנו כארגון להצטרף לעתירה זו.
העתירה
מוקד להגנת הפרט, יחד עם שבעה ארגוני זכויות אדם נוספים, הגישו (15.1.2015) בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, על פסק הדין של בג"ץ שדחה את העתירה העקרונית נגד מדיניות הריסת הבתים העונשית
ארגוני זכויות האדם טוענים בבקשה, כי הריסות בתים מכוח תקנה 119 מלוות את הכיבוש הישראלי מראשיתו. המדובר בסמכות דרקונית ומרחיקת לכת, אשר גררה ביקורת חריפה של משפטנים, אנשי רוח, אישי ציבור, חוקרים, אנשי אקדמיה ומוסדות בינלאומיים. עוד טוענים המבקשים כי: "למרות חזות של מאות פסקי דין אשר דנו בפרקטיקה של הריסה או איטום בתים מכוח תקנה 119, הרי שלמעשה, הטענות המשפטיות המרכזיות שהועלו נגדה לאורך השנים שהיא מהווה ענישה קולקטיבית-אסורה ושהיא מהווה פגיעה אסורה ברכוש מוגנים, לא נדונו ולא הוכרעו מעולם."
בבקשה טוענים עורכי הדין מיכאל ספרד, נועה עמרמי ורוני פלי, המייצגים את הארגונים, כי הסוגיות העקרוניות נידונו רק בשני פסקי דין; הראשון בסוף שנות ה-70 והשני בשנת 1986 ושבפסקי דין הללו נקבע, כי בין אם התקנה מפירה את האיסורים האמורים ובין אם לאו, היא גוברת, בשל היותה דין מקומי. עורכי הדין מערערים על קביעה זו כטעות בניתוח המשפטי וטוענים שבעקבות אותה קביעה, לא נדונו מעולם הטענות עצמן על הפרת האיסורים המפורשים, שקבועים במספר שדות משפטיים, ובעיקר במשפט הבינלאומי, לענישה קולקטיבית והריסת רכוש של אוכלוסייה מוגנת.
הארגונים מתריעים, כי לאחר הצטרפות הפלסטינים לאמנת רומא, הימנעותו רבת השנים של בית המשפט מהכרעה בשאלות המשפטיות שהועלו כנגד תקנה 119 יכולה להוות בסיס לחקירה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. שכן, כפי שנטען בעתירה, בבקשה ובחוות דעת המומחים למשפט בינלאומי שצורפה לה, מדיניות הריסת הבתים מכוח תקנה 119 יכולה להיחשב פשע מלחמה.
עו"ד מיכאל ספרד, אמר בהמשך להגשת הבקשה: "הריסת בתים של בני המשפחות של חשודים בטרור היא כתם מוסרי שהחברה הישראלית והמשפט הישראלי חייבים להסיר. זה ארבעה עשורים שמדינת ישראל מענישה ילדים בשל מעשי הוריהם, ונשים וגברים חפים מכל פשע בשל מעשי קרוביהם. ענישת בני אדם בשל מעשי אחרים היא פשע שחייב להיפסק."
העתירה הוגשה על ידי שמונה ארגוני זכויות אדם – המוקד להגנת הפרט, במקום, בצלם, הועד הציבורי נגד עינויים, יש דין, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ורבנים למען זכויות האדם.
