ממשלת ישראל לא רוצה ארגוני זכויות אדם ביקורתיים, זה מפריע. רשות המיסים הבינה – ועושה מה שמצופה ממנה. ככה זה נראה כשגורמים שלא מחבבים פעולה למען זכויות האדם מנסים להשליט את תפיסת עולמם על החברה האזרחית. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להיות פה ולעבוד – כי זכויות אדם מגיעות לכל אדם. וממשיכים לגייס את המשאבים הדרושים לכך, למרות שזה הרבה יותר קשה בלי הפטור המדובר ממס. ראיון עם מנכ"לית "רבנים למען זכויות האדם", אילה לוי, בבלוג של אור קשתי בעיתון "הארץ"
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מסייע לארגוני החברה האזרחית בגיוס תורמים, הנהנים בתמורה מזיכוי מסוים בחישוב מס ההכנסה שלהם. זהו הניסיון השלישי של רבנים למען זכויות אדם לקבל את ההכרה ולהשיג את הסעיף. הפעם הראשונה היתה לפני כעשור, והשנייה – לפני כ-4-3 שנים. בשני המקרים, אומרים בארגון, לא התקבלה שום תגובה רשמית. ב-2013 הוגשה בקשה נוספת. לפני כחודש הגיעה התשובה השלילית.
"הריני להודיע כי בקשתכם נבחנה על ידי הוועדה לקביעת מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 והוחלט לדחותה", כתב ארז אורעד, מנהל מחלקת מלכ"רים ומוסדות ציבור בנציבות מס הכנסה.
"לאחר עיון בדו"חות ובחומר שצורף על ידכם לבקשה", הוסיף, "נמצא כי חלק מפעילות המוסד – כגון 'פרויקט שטחים' ו'פרויקט משפטי' – אינו לטובת תושבי ישראל". עוד כתב אורעד כי התנאי להכרה במוסדות ציבור הוא ש"פעילותם מתבצעת לטובת תושבי מדינת ישראל בלבד". הוא הוסיף כי ניתן יהיה לדון מחדש בבקשה "לאחר הסרת הליקויים האמורים".
רבנים למען זכויות אדם נוסד ב-1988 וחברים בו רבנים מזרמים שונים ביהדות. הארגון מפעיל ארבע מחלקות – שתיים עוסקות בזכויות אדם ובמאבקים משפטיים בשטחים, ושתיים (מחלקת צדק חברתי ומחלקת חינוך) פועלות בתחומי הקו הירוק. לפי הארגון, כשני שלישים מהתקציב מופנה לשתי המחלקות האחרונות, שפעילותן כוללת, בין השאר, מרכז זכויות בחדרה המסייע לאנשים החיים בעוני, פעילות ברחבי הארץ למען נפגעי הדיור הציבורי, קידום חינוך לזכויות אדם ועוד.
המחלקות שבגינן שללה רשות המסים את ההכרה פועלות בדרך כלל למען זכויות האדם והמקרקעין של פלסטינים החיים בשטחים בשליטה ישראלית מלאה. במשך השנים זכה הארגון בפרסים בינלאומיים שונים, ובהם גם בפרס יו"ר הכנסת על תרומה ל"קידום שלטון החוק, ערכי הדמוקרטיה, שמירה על זכויות האדם ועידוד הסובלנות, הכבוד ההדדי והשכנות הטובה" בראשית שנות ה-90.
"ההחלטה לדחות את הבקשה שלנו היא תמוהה", אומרת מנכ"לית רבנים למען זכויות אדם, אילה לוי, "השאלה העקרונית כאן היא מהי טובת המדינה ומי מגדיר אותה. לי אין ספק שהפעילות שלנו, בשטחים ובגבולות הקו הירוק, היא לטובת המדינה ותושביה, אבל כנראה שלרשות המסים יש הגדרה אחרת. חלק מהבעיה הוא שהתהליך לא מתנהל בשקיפות. בתנאים כאלה, אין ביטחון ששירות המדינה, האמור להיות מקצועי, מקבל את ההחלטות במנותק מהשלטון המתחלף".
"לא רק שיו"ר הכנסת חשב כי ראוי להעניק לנו פרס", מוסיפה לוי, "אלא שאנחנו מתנהלים בשקיפות מוחלטת: מטרות העמותה, התוכנית האסטרטגית ושמות התורמים מפורסמים באופן מלא על ידינו באתר הארגון. אנחנו עומדים בכל סטנדרט ניהולי שאפשר לחשוב עליו. על רקע זה, החלטת רשות המסים נראית מוטה". בבדיקה מדגמית במאגר המידע של רשות המסים, במלה "חברון", נמצאו לפחות שמונה ארגונים בחברון ובקרית ארבע, אשר קיבלו את ההכרה המבוקשת.
בין הארגונים: "טנק חב"ד חברון והסביבה", "מדרשת חברון" שאחת ממטרותיה המוצהרות היא "הנחלת מורשת 'גנדי'", עמותת "שבי חברון" שפועלת ל"הקמת מפעלים ללימוד תורה בעיר הקודש חברון וכן להגברת התודעה היהודית בעם", וגם עמותת "חננו", המייצגת כבר שנים רבות חשודים ונאשמים מן הימין הקיצוני.
הדין השונה לכאורה לעמותת המזוהות עם הימין ולארגונים כמו רבנים למען זכויות אדם היה אמור להיפתר באמצעות נוהל חדש לאישור הכרה כמוסד ציבורי, שגיבשה ועדה בראשות השופטת (בדימוס) שרה פריש. המלצות הוועדה פורסמו בחודש מאי, אומצו על ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ואושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת.
בדו"ח שהגישה, שיבחה פריש את ארגוני החברה האזרחית, בהם כאלה המשמשים כ"'כלב שמירה' לדמוקרטיה וכגורם חיוני באיזון שבין שלטון־כלכלה־חברה. רבים מהם עוסקים בהגנה על זכויות האזרחים, בהתרעה על עוולות חברתיות, בהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי ובהצגת ביקורת כלפי המדיניות הציבורית ודרכי יישומה". גם לטענה לפיה סעיף 46 שמור אך ורק לארגונים שפועלים בתוך גבולות המדינה, אפשר למצוא תשובה, גם אם חלקית ומסויגת, ב"דו"ח פריש", שהמליץ דווקא לאשר את ההכרה לארגונים העוסקים בפעילות הסברה בחו"ל או בסיוע הומניטארי בעקבות אסונות. בשל הקדמת הבחירות, חקיקת הנוהל החדש טרם החלה. נדמה כי רוחו לא חלחלה עדיין לרשות המסים.
לפני כ-8 חודשים פורסמה "בהארץ" ההודעה ששלחה רשות המסים לארגון רופאים לזכויות אדם על כוונתה לשלול ממנו את סעיף 46, אותו קיבל לפני כעשר שנים. הדרישה להסבר על "המאבק בהפרת זכויות האדם" ואזהרה מפני "מטרות שנויות במחלוקת ציבורית עמוקה", שהופיעו במכתב האזהרה הראשון אמנם נעלמו, ונשאר רק עניין פרוצדורלי קטן: מסירת פרטים – שם מלא, מספר תעודת זהות וכתובת – של כל אחד ממקבלי הסיוע מהעמותה בשנים 2012-2011, לצד סכום הסיוע ומהותו. "את המידע ניתן להעביר באמצעות קובץ אקסל", ציין אסף לרנר מרשות המסים. ברופאים לזכויות אדם סירבו לדרישה, ולפני כמה חודשים אכן נשללה ההכרה.
רופאים לזכויות אדם "שקופה בהתנהלותה ומוכנה לספק כל אינפורמציה רלבנטית, ובכלל זה דיווח מפורט שאיננו מאפשר זיהוי של הפונים", כתב השבוע לרשות המסים עו"ד תמיר בלנק, המייצג את הארגון, "חשיפת הפרטים עלולה ליצור משבר אמון בין מקבלי הסיוע לבין ארגוני החברה האזרחית… חשיפה כזאת מסכלת את פעילותה של העמותה". בהקשר זה מציין עו"ד בלנק את הוראות משרד הבריאות, לפיהן חוק זכויות החולה מחייב את צוות בית החולים לשמור על סודיות רפואית, ובכלל זה אוסר על דיווח למשטרה על טיפול בזרים במקרים שאין בהם הצדקה לכך.
לדברי מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, גולדשטיין, "אנחנו רושמים את כל מי שמקבל טיפול או סיוע, אבל יחסי האמון בינינו כוללים את ההבנה שאנחנו לא מעבירים את הפרטים שלהם לרשויות. אנחנו לא אמורים לתת מידע כזה. האם גם ארגונים כמו מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית או ער"ן נדרשים למסור פרטים מזהים של הפונים אליהם כדי לקבל את סעיף 46?". מעבר להיבט הכלכלי הפוגע בגיוס תורמים, מוסיף גולדשטיין, הצעד מבטא גם "ניסיון לדה־לגיטימציה של ארגוני זכויות האדם. המנגנון הביורוקרטי של רשות המסים משרת את השלטון".
מרשות המסים נמסר בתגובה כי "ההטבות לעמותות ניתנות לאחר בדיקה מקצועית נטולת שיקולים פוליטיים של העמידה בקריטריונים הקבועים בחוק, בחוזרים מקצועיים ובהתאם להמלצות 'ועדת פריש'. האישור נבחן אחת לתקופה ומתחדש בהתאם. אם במשך התקופה מתגלות פעולות שאינן עומדות בקריטריונים, או אם נמצא כי בכספי התרומות נעשה שימוש שלא בהתאם להוראות, לא יחודש האישור". עוד נמסר כי בקשת רבנים למען זכויות אדם נדחתה כיוון ש"לא עמדה בקריטריונים, והאישור שניתן לעמותת רופאים לזכויות אדם לא חודש בבדיקתה התקופתית של הרשות. נציין כי למרות שכבר לפני כחצי שנה נשלחה לעמותה תשובת הרשות, הם לא התייחסו אליה".
באשר לדרישות שהופנו לרופאים לזכויות אדם, נמסר מרשות המסים כי בשל "חובת הסודיות, אנו מנועים למסור פרטים לגבי עמותות אחרות. למותר לציין כי הבדיקות והשאלות המופנות לעמותות אחידות ביחס לכלל העמותות". עם זאת, בער"ן אמרו כי "מעולם לא העברנו פרטים אישיים" לרשות, ובאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית סיפרו כי הם מוסרים "נתונים כמותיים בלבד, ואנונימיות הפונים נשמרת".
הכתבה התפרסמה לראשונה בבלוג של אור קשתי – הארץ
***
מאמר המערכת של "הארץ" הוקדש לשלילת הטבת המס מאיתנו
כי תעביר ממשלות זדון מן הארץ.