הרב אריק אשרמן דן תיאולוגית ומוסרית בשאלה, האם נכון לתת טיפול רפואי לבתו של איסמעיל הנייה. זאת כחלק מדו שיח יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע הפורסם באשקובית: מגזין חדשות אריאל והשומרון
לפני מספר שנים, הרב יצחק ניומן ז"ל, יו"ר רבנים למען זכויות האדם חלה כשביקרנו באיזור חברון והוא פונה באופן דחוף לבית חולים הפלסטיני, "עאליה". סביר להניח שרוב הצוות הרפואי לא ידעו שהוא פעיל זכויות האדם, ועבור הפלסטיני הממוצע, אותו יהודי חובש כיפה ומזוקן היה אולי סוג של מתנחל אלים ומדכא. אך ברוך ה', הרב ניומן קיבל טיפול מצוין.
התורה כבר מעמידה לנו את הדילמה איך להתייחס לצאצאיהם של חוטאים. בי"ג המידות ה', "פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים"(שמות ל"ד:ו') ומאידך, "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו" (דברים כ"ד ט"ז). אז, איפה זה משאיר אותנו?
יש לי גם תחושת הבטן של סלידה מהחמאס. אז למה לנו לעזור לבתו של האויב המר שלנו? נאלצתי להתמודד עם הסלידה והעוינות שלי, כשידעתי שאני מגן על זכויותיו של איש חמאס. ידעתי שהמבחן האמיתי של זכויות האדם, היא האם אנחנו מסוגלים לכבד את צלם ה' גם באויב שלנו. שאלתי את עצמי, אם אני מאוים על ידי חמאס, איך יש יותר סיכוי לשנות את המצב? האם אני נוטש את הזירה ומאפשר לישראל לרמוס את זכויותיו? או האם אני מסיר את אחד מגורמי השנאה שלו ושובר את הסְטֶרֵאוֹטִיפִּים שלו? בלי נאיביות, ברור שכך יש יותר סיכוי לרכך את השנאה. אין ספור פעמים נתקלתי בפלסטינים שהכריחו את ילדיהם, שרצו להיות מחבלים כשיהיו גדולים, לפגוש אותנו, רק כדי שיבינו שלא כל ישראלי בא לדכא אותם.
פוסקים ומפרשים רבים מתמודדים עם הסתירה, כביכול, בתורה. יש אומרים שלא יומתו בעדות אבות. (סנהדרין כ"ז:, רש"י וכו') אבל הרש"י והרשב"ם, בעקבות סנהדרין, אומרים שלא בידי בני אדם, אלא בידי שמיים. בסנהדרין וברשב"ם מוספים "כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם".
אבל, כאן מדובר על אויב לא יהודי, ואנחנו לא הורגים אותו, אלא לא עוזרים לו. ואולי מיתה על ידי מחלה נמצאת "בידי שמים". לפי המדרש לבראשית כ"א:י"ז, מלאכי השרת לא רצו שה' יציל את ישמעאל,
"באשר הוא שם: אמר רבי סימון קפצו מלאכי השרת לקטרגו. אמרו לפניו, 'רבון העולמים אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר'? אמר להם 'עכשיו מה הוא צדיק או רשע'? אמרו לו, 'צדיק'. אמר להם, איני דן את האדם אלא בשעתו'. " (בראשית רבה נ"ג:י"ד)"
לדעתי אלוקים גם ידע שאין עתיד, או הווה החרוט באבן. וארבעת אלפים שנה אחר כך, מה אתנו, באשר אנחנו שם?
כאגנוסטי ,תגובתי היא במישור ההומניטרי -מוסרי בלבד.
אין לשלול טיפול רפואי מכל הנזקק לכך.לא רק בתו של איסמעיל הנייה אלא גם הנייה עצמו.
לעצם עמדתינו לגבי הנייה ותנעת החמס בכלל הרי הם לא בדיוק כוס התה שלי אבל יש להם את התיאולוגיה האסלמית פןליטית שכל שטח שהיה אי-פעם
איסלאמי חיב לחזור ולהיות כזה (כולל גם ,, אל-אנדלוס) "אבל , בשיחת פעילי גוש-שלום עם מוחמד אבו-טיר חבר הפרלמנט הפלסטיני מירושלים(גורש משם),
הובהר לנו שהם מוכנים להפסקת אש ארוכת טוח ולקבל כל פיתרון פוליטי לסכסוך הישראלי פלסטיני באם יתקבל באורח דמוקרטי ע"י הקהיליההפלסטינית. זה אף פעם לא הוכחש. אבל ישראל סרבנית השלום מתעלמת.רק מחפשת תירוצים לא לעשות שלום כמו אי ההכרה בממשלת אחדות פתח-חמס. הגיע הזמן להשתחרר משטיפת המוח של ,,ההסברה"
הישראלית.