חדש! שיעור להורדה על סוגיית המקומות הקדושים ›

cc: Andrew Shiva. (wikipedia) מבט מדרום על הר הבית בעיר העתיקה בירושלים. בחזית רואים את מסגד אל-אקצה, שנחשב לשלישי בדרגת הקדושה באיסלם, אחרי מכה ומדינה. מאחור כיפת הסלע ומימין כיפת השלשלת, שנבנתה בתקופת חליפות אומיה ושימשה כמודל לבניית כיפת הסלע. הר הבית, עליו נבנה מסגד אל-אקצה נחשב למקום הקדוש ביותר ביהדות, כיוון שעליו נצבו בית המקדש הראשון והשני.
בתמונה:  cc: wikipedia / Andrew Shiva. מבט מדרום על הר הבית בעיר העתיקה בירושלים.

"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת… תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות…" (מתוך הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)

הרב נאוה חפץ ערכה במיוחד לתלמידים/ות, סטודנטים/ות, מורים/ות, מרצים/ות ערכת עבודה בשאלת קדושת הר הבית. האסופה מתמודדת עם סוגיה זו, ועומדת על המושגים של "קדושה" ו"מקומות קדושים". להורדת האסופה כמסמך וורד.

מטרות:

  • לבחון את חוק השמירה על המקומות הקדושים ולעמוד על מידת יישומו
  • להשוות בין תפיסות עולם שונות העולות מתוך המקורות היהודיים ביחס למושג "קדוש" ו"קדושה"
  • להתמודד עם מושגים אלה ביחס ל"הר הבית"

סוגיית העלייה להר הבית עומדת בימים אלה במרכז דיון ציבורי בישראל ובעולם המוסלמי. הוויכוח הנטוש היום: הר הבית של מי? והדרישה לאפשר ליהודים לעלות ולהתפלל בו, חורג זה מכבר מן המימד הדתי-הלכתי ומקבל משמעות לאומית. סוגיית הר הבית עלולה להצית אש בכל רחבי העולם שתוצאותיה ידועות מראש

מאז ומתמיד היה הר הבית מקום קדוש ליהודים אך מאז שחרב, יהודים הדירו רגליהם ממנו ואף גזרו על עצמם איסור לעלות אליו אשר גובה על ידי רבנים מן ההיבט ההלכתי.

בשנת 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים נכבשה ירושלים בידי צה"ל ובתוכה הר הבית. מייד עם תום המלחמה הוציאה הרבנות הראשית הודעת ואזהרה שלא לעלות להר הבית, ובשנת 2003, הוציאו שוב רבנים הודעה בדבר איסור לעלות להר הבית. להלן שני כרוזים הממחישים זאת:

הודעה שהוציאה הרבנות הראשית מייד לאחר מלחמת ששת הימים בדבר איסור גורף לעלות להר הבית 1967

הודעה שהוציאה הרבנות הראשית מייד לאחר מלחמת ששת הימים בדבר איסור גורף לעלות להר הבית 1967

 

אזהרה חתומה על ידי רבנים בדבר איסור העלייה להר הבית מ- 2003

אזהרה חתומה על ידי רבנים בדבר איסור העלייה להר הבית מ- 2003

לצד הרבנים האוסרים עלייה להר הבית, היו כאלה בעיקר מהציונות הדתית שסברו אחרת, צידדו ואף עודדו עלייה להר, ביניהם הרב גורן. להלן כרוז הממחיש זאת:

קריאת רבנים לעלות להר הבית מ-2007

קריאת רבנים לעלות להר הבית מ-2007

בחודשים האחרונים ירושלים ותושביה חווים אירועי אלימות קשים כתוצאה מהדרישה של יהודים לעלות להר הבית ולקיים בו הקרבת קורבן או תפילה. הסוגיה מורכבת מן ההיבט ההלכתי והמדיני כאחד. מצד אחד המקום קדוש ליהודים ומוסלמים כאחד, וזכות הפולחן מעוגנת בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ומצד שני, יש כאן שימוש במקום קדוש לצרכים פוליטיים.

 

עמדת מועצת הרבנים המתקדמים בישראל בסוגיה זו היא כדלהלן: "אל לתקוות הגאולה, למצווה לתקן עולם במלכות שדי, להיות כרוכה בטיפוח שווא של התקווה להקים מחדש את בית המקדש. שנאמר: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלאֹ זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִּים מֵעֹלוֹת" (הושע, ו';ו').

אהבתנו לעבר היהודי, שבו בית המקדש סימל את ייחודנו ואת דרכנו, אינה צריכה לחלוש על הדרך שבה נעצב היום את חיינו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. השאיפה להקמת בית המקדש דינה להיגנז ולהיות מוחלפת בתקווה להרבות שלום, וצדק, אהבת אדם ואהבת אלוהים.

באסופה שלפניכם/ן אנו מזמינים אתכם/ן להתמודד עם סוגיה זו ולעמוד על מושג ה"קדושה" ו"מקומות קדושים:

 

1. חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז – 1967

המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.

שמירת המקומות הקדושים

(א) המחלל מקום קדוש או הפוגע בו בכל   דרך אחרת, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים   להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו מאסר חמש שנים.

חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם נציגים של בני הדתות הנוגעות בדבר לפי הצעתם, ובהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

2. משנה, ברכות ט, ה

לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמַנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר.

3. אברהם יהושע השל, השבת, עמוד 112

 …במקרא, אף דבר או מקום אינם קדושים כשלעצמם. אפילו המקום בו עתיד להיבנות המקדש בארץ המובטחת לא נקרא מעולם "קדוש" בחמשת חומשי תורה, ומקום המקדש לא נקבע בזמנו של משה. למעלה מעשרים פעם נאמר, שמיקום המקדש יהיה "במקום אשר יבחר ה' אלהיכם" (דברים, י"ב;ה)

 

  • מאות שנים מפרידים בין חוק המקומות הקדושים לבין ההלכה מתוך משנה, ברכות והשל.
  • השוו בין שלושת המקורות. מה ניתן ללמוד מכל אחד מהם לגבי היחס לקדושה בכלל ולהר הבית בפרט?

 

4. משך חכמה (פירושו לתורה של ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק) על שבירת לוחות הברית בידי משה:

ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים בעצמם חלילה. השם יתברך שורה בתוך בניו שיעבדוהו, ואם המה כאדם עברו ברית, הוסר מהם כל הקדושה והמהככלי חול באו פריצים ויחללוה. וטיטוס נכנס לקודש הקודשים וזונה עמו ולא ניזוק, כיהוסר קדושתו. ויותר מזה הלוחות מכתב אלקים, גם המה אינם קדושים בעצם, רק בשבילכם כשתקיימו מה שכתוב בהם… סוף דבר, אין שום עניין קדוש בעולם. רק השם יתברך שמו- הוא קדוש… כי אין בשום נברא קדושה בעצם, רק מצד שמירת ישראל התורה כפי רצון הבורא יתברך שמו הקדוש… כל המקומות המקודשים, אין יסודם מן הדת, אלא באשרהוקדשו למעשה המצוות, והר סיני מקור הדת, כיוון שנסתלקה שכינה ממנו, עלו בו צאן ובקר.

 

5. אברהם יהושע השל, השבת, עמוד 29

היהדות היא דת הזמן השואפת לקדש את הזמן… היהדות מורה את הדרך להשגת דבקות בקדושה שבזמן, ולהשגת דבקות במאורעות הזמן הרוויים קדושה. היהדות מדריכה אותנו כיצד לקדש את המקדשים העולים מתוך זרם הזמן של השנה. השבתות הן הקתדרלות האדירות שלנו, וקודש הקודשים הוא היכל שלא הרומאים ולא הגרמנים יוכלו לשרפו…

  • לפניכם שני קטעים השוו בין שתי תפיסות ה"קדושה" העולות מהם.
  • מהי משמעות הקדושה בשני הקטעים שלעיל?

6. ויקרא י"ט; א'-ב'

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

7. רמב"ן על הפסוק:

קדושים תהיו – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י. אבל בתורת כהנים (פרשה א, ב) ראיתי סתם, פרושים תהיו. וכן שנו שם (שמיני פרק יב ג), והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו   פרושים:

[ולא נראה לי, ולדעתי]… אחרי שפרט (הכתוב) האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה   בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות. ימעט במשגל, כענין שאמרו (ברכות כב א) שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין, ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו. ויקדש עצמו מן היין במיעוטו, כמו שקרא הכתוב (במדבר ו, ה) הנזיר קדוש, ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט. וכן יפריש עצמו מן הטומאה, אע"פ שלא הוזהרנו ממנה בתורה, … וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס, כענין שהזכיר הכתוב (ישעיה ט, טז) וכל פה דובר נבלה, ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות, כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו:

  • כיצד מפרש הרמב"ן את המושג: "קדושים תהיו"?
  • כיצד מתקשר פרוש זה לקטעים 3 ו-4

 

שאלות כלליות לדיון:

  • כיצד מקום מתקדש?
  • מהי קדושה? מה יש במקומות קדושים שאין במקומות אחרים שאינם מוגדרים כך? האם ניתן לדבר על סוגים שונים של קדושה?
  • מהם קווי המתאר לשמירה על מקום קדוש – בין אם הוא קדוש לנו, היהודים, או לבני דתות אחרות?

להורדת האסופה כמסמך וורד

אודות הרב נאוה חפץ

מנהלת מחלקת חינוך