רבנים למען זכויות האדם מזהירים מפני כל הסתה בנושא הר הבית / חראם אל-שריף, מקום שקדוש גם ליהודים וגם למוסלמים. יהודים צריכים להיות רשאים להתפלל במקום הקדוש לנו, והמציאות שבה נגרם מתח כה רב מיהודים המבקשים להתפלל שם היא עצובה ומצערת. אבל, במציאות שכזו עלינו לפעול למען חופש הפולחן כך שלא נוסיף שמן למדורה.
הרבנות הראשית ורשויות דתיות רבות אחרות אסרו על תפילה בהר הבית / חראם אל-שריף. עד כמה שידוע לנו, לא נעשה שום ניסיון להודיע או להגיע להסכם עם הרשויות המוסלמיות לפני שהמשטרה הפרה את הסטאטוס-קוו, והחלה לאפשר ליהודים להתפלל בליווי מזוין במקום.
ישראל מחויבת להימנע מלנצל את כוחה על מנת לבצע שינויים חד-צדדיים בסטטוס-קוו באיזור כה רגיש. אנו מאמינים כי בסופו של דבר, יהודים, מוסלמים ונוצרים מתפללים כולם, אל אותו האל בשמות שונים; אנו מייחלים ליום בו תתגשם נבואתו של מיכה, והקשרים בנינו יהיו כאלה שנוכל כולנו להתפלל במקום זה הקדוש לכולם, כל אחד בדרכו שלו.
השבת: משמעותה לאדם המודרני
רבנים למען זכויות האדם מכבדים את כלל האמונות והזרמים ביהדות ובדתות השונות, גם כאלו המנוגדות לאמונותינו המגוונות, כל עוד זרמים אלו פועלים בסובלנות לקבוצות אחרות. על מנת להרחיב את הדיון נביא פה מדברי הרב אברהם יהושע השל, מחוקרי היהדות המודרניים הגדולים. הרב השל קיבל את פרסומו כהוגה, בשל מחויבותו הבלתי מעורערת לתנועת זכויות האזרח האמריקאית, ולערכיה הכוללים: שלום, ודיאלוג בין-דתי. הרב השל גורס שביהדות, קדושה בעיקר מתקשרת לזמן ולאירועים, לא לחפצים ולמקומות. אלו הן מילותיו מתוך "השבת: משמעותה לאדם המודרני":
"היהדות מלמדת אותנו להיקשר לקדושה שבזמן מסוים, להיקשר לאירועים קדושים, ללמוד כיצד לקדש היכלים שמתגלים מתוך הזרם הנפלא של השנה. שבתות הן הקתדראלות המפוארות שלנו; וקודש הקודשים שלנו הוא מקדש שלא הרומנים ולא הגרמנים יכלו לשרוף; מקדש שאפילו התבוללות לא יכולה להרוס בקלות: יום כיפור. על פי הרבנים הקדומים, שמירת יום כיפור לא מכפרת על חטאיו של אדם, אלא יום כיפור עצמו, 'המהות של יום כיפור', יחד עם תשובתו של אדם, הם שמעניקים לאדם כפרה…
…אחת המילים הנכבדות ביותר בתנ"ך היא קדוש; מילה שמייצגת יותר מכולן את מסתוריותו ורוממותו של האלוהי. ובכן מה היה הדבר הקדוש הראשון בהיסטוריה של העולם? האם זה היה הר? האם זה היה מזבח?
זה אכן מאורע יחיד במינו כאשר נעשה לראשונה שימוש במילה המכובדת קדוש: בספר בראשית בסופו של סיפור הבריאה. ישנה משמעות עצומה לעובדה שהמילה מתייחסת לזמן: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ." אין אף אזכור בסיפור הבריאה לשום אובייקט בחלל, שניחן באיכות של קדושה."
