אדם שמקבל קצבת נכות מוכר על ידי המדינה כמי שלא יכול לעבוד ולכן חובה לעזור לו. גובה קצבת הנכות היום לא מאפשר לאדם לחיות בכבוד, לא לאדם בריא, ובוודאי לא לאדם חולה שיש לו עוד הוצאות נוספות על המחלות שלו. ככה במדינת ישראל אם אתה נכה, ואין לך חסכונות או ירושות, נידונת לחיי עוני. נודה לשיתופים בכדי להביא כמה שיותר חשיפה לחשיבות של המאבק בעוני.
העדות:
אני אלמנה, עם ארבעה בנים, הגדול בן 29 נשוי ועובד, השני 28 נשוי ועובד, השלישי בן 22 השתחרר מהצבא, 12.5 בבי"ס. יש לי נכות, מקבלת קצבה.
בבית יש שלושה, החייל שהשתחרר, אני והבן. ההכנסות כל חודש 3500, ההוצאות: 2600 משכנתא, 650 הלוואה, טלוויזיה 250 ש"ח, נסיעות לבדיקות רפואיות בת"א: 200 ש"ח. תרופות: 350 ש"ח בחודש. כבר 7 חודשים לא שילמתי חשמל, מים לא שילמתי שנה. ארנונה לא שילמתי שנה וחצי. ולא שילמתי 20 ש"ח לעמותה שמביאה אוכל – אז גם את זה אני כבר לא מקבלת.
הכי קשה לי להיות בחוב, לא לשלם את המיסים. אין כסף לאוכל בבית, ואני לא יודעת מה לעשות.
אני רוצה לתת לילדים שלי חיים טובים. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת מה יכול להיות אחרת.
כשהיה לי כוח לעבוד היה לי יותר קל. וגם הילדים שלי עזרו לי. היום הילדים הגדולים צריכים לעזור לעצמם, והבן שהשתחרר חולה ולא יכול לעבוד, ואין לי מה לעזור לו.
הצטרפו ליום המאבק בעוני, שייערך בכנסת ושילחו אלינו את פרטיכם/ן ( info @ rhr.israel.net )
