לאחר חשבון נפש קשה בימים הנוראים בנוגע לחטאים האישיים והקבוצתיים שלנו, בסוכות נחגוג את האסיף הרוחני שלנו. כמו שקדמונינו שמחו על היבול החקלאי שאספו, נזכור גם את מה שטוב בנו וגם את הישגי השנה. האסיף הרוחני מחולק לשני חלקים: הראשון הוא חלק מהדברים שאנחנו יכולים להתגאות בהם. השני הוא חלק מהישגי השנה של רבנים למען זכויות האדם.
האסיף הרוחני של ישראל
- ישראל הינה דמוקרטיה חזקה ותוססת – יש צורך בהעלאת ההגנה על זכויות מיעוטים והיעדר הדמוקרטיה בשטחים הכבושים. ויחד עם זאת, בעזרת הרשויות ובזכות חופש הביטוי, מדינת ישראל מאפשרת לארגונים בחברה אזרחית, להתבטא ולפעול למען תיקון החברה.
- סגירת מתקן הכליאה של "חולות" – יש לברך על החלטת בג"צ לסגור את מתקן הכליאה "חולות", ולפסול בשנית את חוק ה"מסתננים". בג"צ מוכיח שהוא מוכן לעמוד נגד עמדת הממשלה, הכנסת, הצבא ודעת הקהל בכדי להגן על מיעוטים ועל שלטון החוק. ובכל זאת בג"צ נסמך על תקדימים משפטיים שאינם מכירים במסמכי הבעלות הבדואיות המסורתיות, ובו בזמן הוא הציע הליך גישור בערעור של נורי אל עוקבי מהכפר אל עראקיב (המדינה סירבה). בכך נפתח פתח לתקווה לשינוי לאחר שנים של אי צדק בתחום של הסדרת הבעלות על אדמות של האזרחים הבדואים.
- חקירת צוק איתן – בניגוד למערכות קודמות, מבקר המדינה מתכנן חקירה עצמאית ונפרדת מהצבא לגבי הלחימה ב"צוק איתן".
- פגישות בין דתיות – בערים מעורבות כמו עכו וחיפה נערכו פגישות בין דתיות להורדת המתח לקראת החג המשותף – יום כיפור ועיד אל-אדחא (חג הקורבן).
- העיתונות החופשית והמשפיעה בישראל – במהלך מבצע "צוק איתן" הופעלה מעין צנזורה עצמית, אבל העיתונות הישראלית בודקת כמעט כל נושא ושואלת כמעט כל שאלה. המדינה מאפשרת לתקשורת להגיע כמעט לכל מקום. מה שלא מתפרסם במדיה הממסדית מתפרסם במדיה האלטרנטיבית, או בעיתונות הזרה הפועלת בחופשיות רבה בישראל. המסירות הישראלית לעיתונות החופשית מאפשרת לעיתונאים מכל העולם לדווח על כל הפגמים והעוולות שלנו. בעיתונות שלנו יש מגוון רחב יותר מאשר בהרבה דמוקרטיות אחרות. עמיתיי בארגוני זכויות האדם, ואחרים עם דעות הפוכות, יכולים לכתוב טורים המבטאים בדיוק את מה שהם חושבים.
- התרחבות התודעה החברתית – חשוב לקחת דוגמה כיצד העיתונות יכולה להשפיע על הפוליטיקה. אפשר לציין לשבח את הזרקור שהתקשורת הפנתה אל פעילות ועדת אלאלוף למאבק בעוני. העניין התקשורתי ביישום המלצות הוועדה שינה את כיוונה ואת החלטות השרים.
- תג מאיר – השנה ראינו שיפור מסוים בנחישות כוחות הביטחון להילחם נגד פשעי שנאה, גזענות ותגי מחיר של פעילים קיצוניים כלפי האוכלוסייה הערבית.
- השפעת קבוצות קטנות על השיח הציבורי – בישראל, יחידים וקבוצות קטנות יכולים להשפיע על מדיניות. גם לקבוצות מוחלשות יש אפשרות להופיע בתקשורת ולהשפיע על מקבלי ההחלטות במדינה.
- החברה האזרחית – בישראל ישנו סקטור גדול, יצירתי, אקטיבי ומשפיע של ארגונים לא-ממשלתיים.
- רב תרבותיות – ישראל היא מדינה עם גיוון תרבותי רב ומיוחד.
- איכפתיות – החברה הישראלית אִכְפַּתִּית וּמוּדַעַת. למשל, הקיץ ראינו התגייסות רחבה בדרום למען החיילים/ות.
- הרצון לשלום – הישראלים ישימו את מבטחם ורווחתם בראש סדר העדיפויות, אבל לא ישנאו את האחר. בקבוצות מיקוד לפני מספר שנים גילינו שיש חלק נרחב בציבור הישראלי שמאחל לפלסטינים רק טוב.
- שאיפה למוסריות – הציבור הישראלי לא רוצה לקבל את המדינה ככזאת שרק הורסת, מקיימת טרנספר ומגרשת פלסטינים. רוב הישראלים באמת מאמינים שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. והם מאמינים שהמקרים שבהם מופרות זכויות האדם בידי הצבא, הם רק מקרים פרטניים ולא שיטתיים. הם מאמינים באופן עקרוני בזכויות האדם. גם אם אנחנו, בקהילת זכויות האדם, רואים את האמונות הללו כבועה מנותקת מהמציאות, עדיין הן מעידות על כך שרוב הציבור הישראלי שואף למוסריות. ולכן יש לנו את ההזדמנות לנסות להביא את השאיפה המוסרית הזו לכדי הגשמה ומימוש.
- רצון לתהליך השלום – רוב החברה הישראלית מעוניינת בשלום עם הפלסטינים. ישנה מוכנות לוויתורים מהותיים במידה וישמרו על ביטחון החברה הישראלית.
- ישנו גינוי נרחב לפעילות תג המחיר – גם קואליציית "תג מאיר" שאנו שותפים בה, גם רוב הציבור הישראלי וגם צמרת המנהיגות מימין ומשמאל (הכולל את הנהגת המתנחלים) מגנים את פעילות תג המחיר. ראינו את הדברים הרבה פעמים השנה, ובמיוחד לאחר הרצח של הנער מוחמד אבו-חדיר.
- סובלנות – ישראלים/ות רבים מאמינים/ות בפלורליזם וסובלנות. בנוסף לתקשורת החופשית, אנו מקבלים פניות ממוסדות חינוך ימניים וגם מהצבא, להגיע וללמד בקרבם.
- מודעות סביבתית – יש לנו מדינה יפה ותנועה סביבתית ירוקה שהולכת וגדלה. התנועה הסביבתית פועלת להגברת איכות החיים שלנו.
- איכות הנוער הישראלי – יש לנו נוער אידיאליסטי ומודע. המדרש הנודע משיר השירים מספר לנו שלפני שה' נתן לנו את התורה, הוא ביקש ערבות. לא אבותינו ולא אמהותינו ולא נביאינו הספיקו בכדי להיות ערבים לתהליך קבלת התורה. אלא שה' ראה בילדים/ות את הערבים האמיתיים. אם אנחנו נלמד את הילדים תורה ("ושיננתם לבניכם") הם יעזרו לנו להגשימה ויפעלו כמימוש של הגשמתה. השנה ישנם 2,130,000 ילדים הפועלים במסגרות חינוכיות ו-150,000 מהם התחילו השנה את כיתה א'.
- חינוך מצוין – לפי מדד ה-OECD, יש לנו את אחת ממערכות החינוך האקדמי הטובות ביותר במערב.
- חדשנות ויצירתיות במשק הישראלי – החדשנות והיצירתיות הישראלית. אחוז גבוה מהתל"ג הלאומי מושקע במחקר ופיתוח, יותר מבכל מדינה אחרת. יחד עם זאת נתון זה כולל גם את תעשיית הנשק, אך גם את תעשיית ההי-טק ועוד.
- בריאות הגוף והנפש – ישראל מדורגת גבוה בתחום הבריאות ותוחלת החיים שלה הולכת ומתארכת. וזאת למרות שרמת החיים שלנו נמצאת במקום נמוך בקרב מדינות המערב, עדיין אנחנו בין העמים הכי מרוצים ומביעים שביעות רצון מחיינו.
- חופש דתי – בישראל, לא רק יהודים/ות חובשים כיפות אלא גם מוסלמים/ות ונוצרים/ות רשאים ללבוש את בגדיהם הדתיים ולקיים את פולחנם הדתי בחופשיות. יחד עם זאת יהודים שאינם אורתודוקסים חווים אפליה מצד השלטון, אבל באופן כללי ישנו חופש דת רחב בישראל.
- שוליים רחבים – בישראל ישנה תרבות שוליים שמשגשגת ומתרחבת.
בתמונה: סוכת הרבה עדית לב
האסיף של שומרי משפט:
- התרומה ליישום של המלצות ועדת אלאלוף למאבק בעוני – רבנים למען זכויות האדם תרמו רבות לעובדה שועדת אלאלוף למאבק בעוני המליצה המלצות סבירות לממשלה כיצד להקטין את שיעור העוני בשנים הקרובות. המגמה המקורית של ועדת אלאלוף הייתה להמליץ המלצות ניאו-ליברליות המשחררות את המדינה ואת החברה מאחריות עבור החלשים והמוחלשים בקרבנו. הרבה עידית לב הייתה כמעט היחידה שזיהתה את חשיבותה של הוועדה כאשר הוקמה. עזרנו לרכז את תשומת הלב של התקשורת על דיוני והמלצות הועדה, ואף יצרנו קואליציה רחבה של ארגונים לפעולה ציבורית בנושא.
- הקפאת פראוור – שומרי משפט עזרה להקפיא את חוק בגין/פראוור. גם אם יש סימנים שהמדינה מיישמת את עיקרי התוכנית, גם ללא חקיקה, ועדיין זהו הישג גדול.
- הדיון החשוב בבג"צ נגד האפליה התכנונית בשטחי C בגדה – עשר שנים עבדנו על עתירה להפסקת האפליה התיכנונית בשטחי C בגדה. בעתירה השתתפו ארגונים נוספים. בזכותנו שופטי בג"ץ הבהירו למדינה שאי אפשר יהיה לקבל את האפליה התכנונית בשטחי C, שמובילה להריסת בתים. שופטי בג"צ דרשו מהמדינה להציע שינויים. גם אם השופטים לא היו מוכנים להכריח את המדינה לקבל את הפתרונות שלנו, וגם אם הצעות המדינה היו עלי תאנה, וגם אם עדיין לא ידוע האם השופטים יקבלו את הצעות המדינה או ידרשו משהו משמעותי – עצם האמירה היא השג חשוב לרבנים למען זכויות האדם.
- עבודה כייעוד – הצוות של רבנים למען זכויות האדם כולו מהווה חלק אדיר באסיף הרוחני שלנו. הצוות עובד ימים ולילות להגנה על זכויות האדם. במקרים רבים, באו לעבוד, אך מצאו ייעוד בחיים.
- הישגי מחלקת החינוך – מאות סטודנטים/ות השתתפו בקורסים שלנו במכינות הקדם צבאיות ובבתי מדרש לזכויות האדם שלנו. סטודנטים/יות לרבנות מחו"ל למדו אצלנו את נושא זכויות האדם בישראל. אחרים הגיעו לשמוע, לסייר ולהתנדב אצלנו.
- מרכז מימוש הזכויות בחדרה – מרכז הזכויות החברתיות שאנו מפעילים בחדרה מהווה אוזן קשבת למאות אזרחים/יות שנמצאים/ות בתנאי עוני והחלשה ומתמודדים לבדם עם הבירוקרטיה האטומה. העזרה שאנו מעניקים לאזרחים, מלמדת אותנו על החסר בקשר שבין האזרח/ית לבין המדינה. המידע הנלמד הופך לניירות עמדה, קמפיינים ומהלכים חברתיים, משפטיים וציבוריים לשינוי חברתי.
- קבוצת הפעולה לדיור ציבורי בבית שאן וקבוצת "המעברה" בירושלים – חשוב לציין את קבוצת הפעולה לדיור ציבורי בבית שאן, ביחד עם תמיכה בפעילות "המעברה" שעזרנו להקים בירושלים. הקבוצות עזרו לרבים לתקן נזקים בדירות הדיור הציבורי. בנוסף, דיירי הציבורי עברו העצמה ולמדו על הזכויות שלהם והתגברו על הבירוקרטיה שכרוכה בנושא הדיור הציבורי בכלל ושיפור תנאי דירות הדיור הציבורי שלהם בפרט. ובמקרה ספציפי אחד אף הצלחנו לשכן דייר-רחוב בדירה! פורום דיור הציבורי, סייענו בהקמתו, תרם להעלות את חשיבות החקיקה והפעילות בנושא. התקשורת, הכנסת והמחוקקים החלו להבין שהזכות לקורת גג הינה זכות בסיסית שצריך לממש בחברה הישראלית.
- העבודה בג'בל נטיעות בגדה – הודות לפעילות שלנו בקרב מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים, אלפי עצי זית נטעו. חקלאים בעשרות כפרים עיבדו בשלום את אדמותיהם. במקרים מסוימים המתנדבים שלנו עמדו כתף אל כתף עם החקלאים. במקרים אחרים, לא היינו נוכחים פיזית, אבל עבדנו עם בתיאום עם החקלאים הפלסטינים וכוחות הביטחון, בכדי להבטיח להם גישה מלאה ובטוחה אל אדמותיהם.
- העבודה בג'בל – בזכות הפעילות של מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים, ילדי שבט ג'הלין למדו אנגלית ונהנו מקייטנות הקיץ. אנו שמחים שבית הספר בחאן אל אחמר עדיין עומד על כנו.
- בזכות עבודת המחלקה המשפטית – בזכות עבודת המחלקה המשפטית שלנו משפחות פלסטיניות רבות מגיעות לאדמותיהן. הנה ממספר הישגי המחלקה המשפטית: החקלאים הפלסטינים, ליד אדמות נוקדים, הצליחו בפעם הראשונה, אחרי שנים, להכנס לאדמותיהם ולמסוק את עציהם; משפחת מראג'ה הצליחה לחרוש את אדמותיה ליד עתניאל; הצבא אפשר לפאוזי איברהים להכנס לאדמותיו, ליד המאחז הלא חוקי של אש קודש; כוחות הביטחון עצרו הרחבה לא חוקית של התנחלות אביגיל; צו נוסף הפסיק את ההשתלטות של אלון שבות על אדמות משפחת שהין ועוד.
- תרומת התורמים – התמיכה המוסרית והכספית שקיבלנו מכל רחבי העולם מפגינה מחויבות אדירה לשיפור החברה הישראלית. התורמים מתנדבים בפעילותינו, כותבים מכתבים לקובעי סדר היום הפוליטי, ותורמים כספים המממנים את פעילותינו. זה הזמן לומר תודה, בזכותכם/ן אנו יכולים לשנות לטובה את החיים במזרח התיכון.
- ניפוץ סטריאוטיפים הנוגעים למבקשי המקלט – עבודתינו עם מבקשי המקלט מאפריקה הביאה תקווה, וסטריאוטיפים רבים נופצו. התחזקה האמונה שדברים יכולים לפעול באופן שונה במדינה, באיזור ובעולם שלנו. ובזכות הישגים שכאלו התקרבנו יותר למציאות האלוהית שאלוהים תיכנן עבורנו.
אלוהינו ואלוהי קדמונינו, אלוהינו והאלוהי אבותינו, קבל את האסיף שלנו. יהי הרצון מלפניך שנשתמש במתנות שקבלנו ממך, כך שבשנה הבאה הווידוי שלנו (וידוי) יהיה קצר יותר ורשימת אסיף שלנו (קציר רוחני) ארוכה יותר. יהי רצון שהבטחה של הביכורים הרוחניים שלנו יתממשו כאסיף עד השנה הבאה. יהי רצון שהיכולת שלנו לשמוח בהישגים שלנו ולראות את הטוב בישראלים/ות ובחברה ישראלית תחזק אותנו להצליח בעבודה שעדיין לפנינו.
מאחל חג שמח,
אריק
מקור התמונה למעלה: cc: ויקיפדיה, ארבעת המינים. הועלה על ידי משתמש:כיכר השבת
