צילום מעמוד הפייסבוק של צוות דיור ציבורי
אתמול (2.10) ניצחנו בבית המשפט העליון, בתיק שלא היה צריך להגיע לשם מלכתחילה. בית המשפט המחוזי סירב לאפשר חקירה של עדים על מנת להוכיח שהאדם אותו ייצגנו גר בדירת הדיור הציבורי של אימו שנים רבות, ולכן זכאי להיות דייר ממשיך באותה דירה. אז אחרי ההפסד במחוזי, אורי (הדייר) ועו"ד כהן-קשת שמייצגת אותו מטעם "שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם" לא ויתרו, וערערו לעליון. העליון פסק שחייבים לאפשר לעו"ד לחקור את עובדי עמידר והתיק חוזר למחוזי. עכשיו מחכים לתאריך לדיון הבא בתיק הזה…
נחקורה דרכינו: חשבון נפש שאנו עושים כפרטים וכחברה.
אתמול בדיון של "שומרי משפט: רבנים למען זכויות האדם" בעליון, החזרנו את ההקשר המשפטי לזכות לחקירה. במשפטים בבתי משפט לענינים מנהליים אין זכות מוקנית לחקור את הצד השני. כל צד: הפרט והמדינה מציגים מה היו העובדות לשיטתם ומה עמדתם. ההנחה מראש היא של כשרות מנהלית – כלומר מניחים שהרשות נהגה כראוי – אלא אם הפרט יוכיח אחרת. במצב זה חוסר האפשרות לחקור את נציגי המדינה מקשה מאוד על הפרט. היום היינו עם אורי בערעור על עתירה מנהלית.
לעצור את הפינוי של אורי
אורי (63) גר כל חייו בדירה ציבורית קטנה ביפו. אורי היום נכה, עבר ילדות קשה, היה מכור לסמים, ואסיר, אבל הצליח לשקם את חייו מאז שהשתחרר ממאסר בשנת 1994. המדינה לא סיפקה לו אז סיוע בדיור כנהוג, כי ידעה שהיה לו אפשרות לחזור לגור עם אמא שלו בדירת עמידר הקטנה ביפו. ואכן חזר לדירה שם הוא התחתן, וחי.
כאשר אמא שלו נפטרה ב-2008, עמידר הכירה בו כדייר ממשיך ובשנת 2010 אף הציעה לו לקנות את הדירה. אך, כאשר הוא ערער על גובה ההנחה, משרד השיכון הכריז עליו כפולש, והיום יש גם תביעה לפינויו מהדירה. משנת 2011 אנו מנסים למנוע את רוע הגזירה.
על אף שמשך השנים עמידר הכירה באורי כדייר ממשיך, שלפו 2 ביקורי מעגל:טופס בו נרשם כי האמא חולת אלצהיימר גרה לבד, והאמא חתמה עליהם. יש עדויות רבות המוכיחות שאורי גר בדירה רצוף משנת 1994. ואף לפני כן לא היתה לו כל דירה אחרת.
להתגבר על מדורי הגיהנום של הדיור הציבורי
השופטת בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, סירבה לאפשר לי לחקור את הפקחים שביצעו את ביקורי המעגל או את מנהל הסניף וקבעה כי יש להכריע על פי ביקורי המעגל. לא אחת הוכיחו בעבר כי ביקורי המעגל אינם מסמך אמין (לרוב לא בעתירות מנהליות, שם כאמור אין זכות לחקירה אלא בדיונים אחרים).
אתמול בית המשפט העליון קבל את ערעורינו! בה טענו כי פסק הדין לא סביר: כי לא ניתן לקבוע על בסיס שני ביקורי מעגל – העומדים מול ראיות רבות והורה להחזיר את התיק לדיון בבית משפט המחוזי. חשוב לא פחות – בית המשפט ביקש שהשופטת "תשקול" לאפשר חקירות. סוף סוף יהיה לאורי – יומו באמת, בבית המשפט.
תחום הדיור הציבורי הוא תחום בו אני עוסקת ברבנים למען זכויות האדם, ביחד עם הרב אריק אשרמן, הרבה עדית לב, הרב קובי וויס וניצן תנעמי כבר זמן רב, ואת אורי אנו מלווים כשלוש שנים. בעבודה יש תסכול רב: המדינה לא בונה ולא קונה דירות, על אף הצורך ואף כשיש משאבים ייעודיים לכך. בימים אילו חלמיש מתפרקת וכך פרזות – ואף הכספים הללו יש חשש של ממש כי לא יגיעו להגדלת מלאי הדיור הציבורי. בדיון של אורי, כמו בדיונים אחרים –המדינה, באופן שמוציא אותי מדעתי, טוענת כי יש לתת פירוש דוווקני וצר להכרה בדיירים ממשיכים (כלומר לזרוק את אורי ואחרים לרחוב) כי אין מלאי מספיק של דירות.
גם היחס למי שזכה להיות דייר או מבקש לקבל דיור – פרובלמטי ביותר. כאשר משרד השיכון קיים דיון בוועדת האיכלוס העליונה בעניינו של אורי – לאורי לא היתה זכות להופיע בפני הוועדה או אף להקשיב בה. וכשהוועדה שללה את זכותו איננו יודעים בודאות אילו מסמכים עמדו בפניה.
אנשים החיים בעוני – אינם זכאים אפילו מבחינה פורמלית להליך הוגן. אבל לפחות היום, יכולנו לצאת עם תחושת סיפוק– בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל כל המסמכים שביקשנו להגיש, אף שאנו אחרי פסק הדין (רובם של המסמכים רק לאחרונה הצלחנו להשיג מעמידר), כי בית המשפט ידון שוב בעניינו – וכי תהה אפשרות לחקור –כך שגם נציגי ציבור יצטרכו לפשפש במעשיהם, בטרם יחתמו על תצהירים.
באיחולים לגמר חתימה טובה, ולשנת צדק וצדקה.
בקי כהן קשת, עורכת דין בתחום "צדק חברתי"
אלוהים שומע את זעקות העניים!
ישששששש תמורה למאבק צודק בנחישות התמדה ובעקביות הראויה לשבח..
ואין סליחה ואין מחילה לחברות המשכנות בדיור הציבורי בהם עמידר עמיגור חלמיש והיתר שקיבלו מהמדינה/משרד השיכון חותמת גומי המתיר לבריונים לעשות ככול העולה על רוחם בעניים המתדפקים על דלתם ועל זה עוד יכתב בספר הדמים של דיירי הדיור הציבורי לדורותיו ואין זמן טוב יותר מכיפור לזכור ולא לסלוח ולדעת שיש מי ששומר על העניים ברי הלב..וממני חיבוק ותודה אישית מעומקי ליבי על הליווי העידוד התמיכה והעזרה תודה לאנשים המופלאים והאור בעיניים שעושים ימים כלילות כול לאל ידם למען הצדק והשיוויון..וזכיתי להכיר אותם אחד אחד, אריק השרמן, בקי קשת, יריב מוהר, מתי שמואלוף ועוד.. אותם מוקירה ונוצרת בליבי לעד תבורכו על העזרה הכוונה והרצון לסייע לכול אדם באשר הוא אדם! המציל נפש אחת כמו הציל מיליונים..
לעצור את כול הפינויים לאלתר!
תרשום, ביום הדין פושעי החברות המשכנות ישלמו על פשעיהם כנגד המדוכאים המוחלשים.
רק דיור ציבורי בר-השגה בשבילי ובשבילך..