לקראת ההפגנה ביום ג' הקרוב, ה-7.10.2014, בשעה 10:00 מול משרדי הממשלה בירושלים, אנו מביאים את התגובה של הרב עדית לב, מנהלת מחלקת צדק חברתי ברבנים למען זכויות האדם, עם קריאתה את פרסום המלצות ועדת המשנה לדו"ח ועדת אלאלוף למאבק בעוני. בואו להפגנה ושתפו. להזמנה בפייסבוק.
לילה לבן עם דו"ח ועדת אלאלוף | הרב עדית לב
דו"ח ועדת אלאלוף המלא פורסם היום. אני לא יכולה לישון, יושבת וקוראת עמוד אחרי עמוד. קוראת לאט, בורחת לכל מיני דברים אחרים כי זה כל כך קשה. כל כך הרבה עוולות. כל כך הרבה דברים שגורמים לי לרצות לצרוח. שוב ושוב ההעדפה של ממשלת ישראל למי שיש לו, והזריקה לכלבים של מי שאין לו.
ואני תוהה מי עוד ער בלילה הזה?
שר הרווחה, שר האוצר, ראש הממשלה? שרים אחרים? ח"כ? פקידי ממשלה?
האם יש בין מקבלי ההחלטות מישהו שלא יכול לישון בלילה הזה, שקורא 471 עמודים ושואל את עצמו – מה אני עושה כדי שיהיה פה טוב יותר?
אני לא חושבת שהם ערים. אני בכלל לא בטוחה שחוץ משר הרווחה הם יודעים שהדו"ח פורסם היום. אני לא חושבת שהם ישבו לקרוא אותו. ואני לא יודעת לאן נגיע. כי בדרך שאנחנו הולכים עכשיו, טוב לא יכול להיות. מדינה שמתייחסת לחלקים גדולים בתוכה כאל עבדים שאין להם אפילו את שנת השמיטה שבה אפשר להשתחרר – היא לא מדינה מוסרית, ובוודאי שלא יכולה לקרוא לעצמה מדינה יהודית.
ובא לבכות.
כי מחר בבוקר – חנה, אילנה, אביב, ועוד כל כך הרבה א/נשים וילדים שאני מכירה יקומו לעוד יום בלי מספיק אוכל, בלי חשמל, בלי מים, ובעיקר בלי. ואין שר עוני שיילחם למענם בתוך ממשלת ישראל. שיאיים בהשבתה של המדינה אם לא יקצו מספיק תקציבים למשרדו.
הלילות הם לילות תפילות סליחות, לילות ימי התשובה שמובילים אל יום הכיפורים. היום שבו כל אדם עומד מול בוראו, ומול מאזן מעשיו. השנה במאזן צריך לכלול – מה עשיתי למען חברה טובה יותר? מה עשיתי לטובת החיים בעוני?
אנחנו כאן, ואנחנו לא נוותר, ועד שלא נצליח – תדעו שאתם גרים במדינה שבה אדם שחיי בעוני הוא עבד במאסר עולם, ועל כך אין כפרה.
קיראו עוד:
פינגבאק: עבודה שחורה » יישמו את המלצות ועדת אללוף – הפגנה