בספטמבר שנת 2004, בדיוק לפני עשור התחלתי לעבוד ב"רבנים למען זכויות האדם". בימים הראשונים חשבתי לעצמי "מה עשיתי לעצמי?” “אני לא מבינה בזה כלום", ו"מה יהיה?”. לא חלמתי בבי"ס לרבנות שכשאסיים ואעסוק בשאלות של זכויות האדם, או צדק חברתי. חלמתי להיות רב קהילה, אבל התקבלתי לתפקיד ב"רבנים", ולא הייתה קהילה, ואני זכיתי משמים שזה מה שקרה. הרב עדית לב, מנהלת מחלקת צדק חברתי, מסכמת עשור של פעולה ברוכה, פורייה ומלאת חזון.
הרבה קרה בעשר שנים הללו של עבודתי ברבנים למען זכויות האדם. פגשתי המון א/נשים מדהימות ומדהימים, ואני כל הזמן פוגשת עוד ועוד א/נשים שגורמים לי לחייך, ולרצות לעשות עוד. למדתי המון דברים שלא חשבתי שאי פעם אעסוק בהם, לקרוא חוקים, להבין שפה כלכלית, ולמצוא את דרכי במסדרונות הכנסת. למדתי שלא אומרים עניים, אלא אנשים שחיים בעוני – ולמה.
למדתי להעריץ את נשות קהילת מרכז הזכויות שלנו, למדתי שלחיות בעוני זה קושי שאני לא יכולה לדמיין, ואני לא יכולה להסיט את מבטי הצידה – מרגע שראיתי אותו. למדתי כמה קשה לשרוד כלכלית כארגון לשינוי רדיקלי בישראל. למדתי שכשאנחנו לא מוותרים, כשאנחנו יודעים את החומר, ומתנהלים במקצועיות ובשיתוף פעולה – אנחנו יכולים לנצח כוחות גדולים מאיתנו פי כמה. למדתי שהקושי המוכר מפחיד פחות מהקושי שלא התמודדנו איתנו אף פעם. למדתי שבכל העולם אנשים נאבקים על שינוי.
למדתי ש"לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה" (משנה, מסכת אבות, ב' טז') משמעו גם לפנות זמן לילדים, בן הזוג ולחיות גם חיים מחוץ לפעילות שאין לה סוף. למדתי שיש לי משפחה מדהימה, ושבלי התמיכה והסיוע שלה לא הייתי מצליחה לטפס על ההרים עליהם אני עולה. למדתי שיש לי חברים וחברות מדהימים (ואספתי עוד כמה).
אחרי עשר שנים לא קל לחזור למרכז הזכויות שבוע אחרי שבוע. קשה לשמוע עוד סיפור חדש, ולפגוש עוד משפחה. אבל יש גם תחושת של מסוגלות ויכולת – כי אני כבר יודעת מה ואיך צריך לעשות! ואנחנו כבר רחוקים מעמדת הלומדים, והחדשים. ועדיין לא הצלחתי ללמוד ללכת לישון בשעה סבירה.
אז זו הזדמנות לרגע לעצור לרגע לתפילה ולהודיה. תודה למשפחה הקרובה מאוד והקרובה – שגם מאפשרים לי את הפנאי לצעוד בדרך הזו, וגם עוזרים לי כל הזמן. תודה לכל הא/נשים המופלאים שהולכים/ות איתי בדרך הזו, ובמיוחד לצוות של "רבנים למען זכויות אדם, הוועד המנהל וחברות וחברי הארגון, אתם בשבילי בית ומשפחה.
ואני לא יכולה בלי תפילה.
ברוכה את-יה על הניצחונות וההשגים שהיו,
על הכוח להמשיך
ועל הניצחונות שעוד נגיע אליהם."מלאה נפשי הודיה
על מתנות היוםמלאה נפשי הודיה
על מתת היום""מֵאֵת ה', הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
זֶה-הַיּוֹם, עָשָׂה ה'; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ
שיהיו עוד הרבה שנים משמעותיות כמו העשור שהיה,
והרבה ניצחונות והשגים לכולנו.
בתמונות: הרב עדית לב.
