"חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו … וישתו התלמידים … ונמצא שם שמים מתחלל" משנה, אבות, א, יא
ימי תמוז תשע"ד. ימי הרמדאן. ימי הקיץ הלוהט. שבועות של פורענות. ימי בעירה וסכנה. האש מלחכת מבחוץ ומבפנים. הלבבות בוערים מאימה ומחימה. היאוש מאיים לשרוף כל תקווה. הרב פרופ' יהוידע עמיר מבקש נחמה.
אל מול התבערה וההסתה, אל מול סערת הרגש והחרדה, אל מול ליבוי תאוות הנקם, אל מול הקנאות המאבדת צלם אלוהים – אנו מצוּוים באחריות, בשיקול דעת, בדבקות בדרכי טובים. כה נקל עלולים למורי דרך ולמנהיגי עדות ושבטים להצית להבות; כה עזה המצווה ללמד מתינות וזהירות. כה קל להוביל את התלמידים לשתות מים מרים ולעשות מעשים מאררים; כה חיוני להורותם אהבת אדם, קידוש שם שמים. כה קל לצאת חושים למלחמת חרמה חסרת תכלית; כה חיוני לזכור ולהזכיר את חובת השמירה וההגנה.
"וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה' לְהַצִּילֶךָ" (ירמיהו א, יח-יט).
***
עוד תגובות מרבנים למען זכויות האדם על המצב:
- מתי יבוא המשיח, בכי ארץ אהובה, הרב אריק אשרמן
- להיחשב בוגדת תחת אש החמאס, אילה לוי
- איך מתפרקים מסדר יום מלא בשינאה, הרב אבי נוביס-דויטש
