בצל המצב הביטחוני ההפגנה נדחתה
ב10 ליולי נציין שנתיים לזכרו של משה סילמן ז"ל. נצא משכונת גבעת עמל על דרך נמיר מול מגדלי U בצעדת זכרון ועצרת התעוררות לרחוב קפלן 5 ת"א. הרב עדית לב, שטיפלה בסילמן, כחלק מהעבודה שלנו במרכז מיצוי זכויות בחדרה, כותבת דברים לזכרו.
שנתיים עברו מאז שמשה בחר לא לחיות ברחוב, שנתיים עברו מאז שמשה בחר לסיים את חייו במחאה, "פרוטסט" כמו שהוא אמר לי. משה הצית את עצמו כדי להעביר מסר ברור – שאנשים לא צריכים לחיות ברחוב.
החברה הישראלית שמעה, הזדעזעה לשבוע, וחזרה לבית שלה. אף אחד במסדרונות הממשלה לא בחר להפוך את המסר של משה למדיניות, וגם היום יש אנשים שחיים ברחוב, ולמדינת ישראל אין להם מענה. מאהל ארלוזורוב חי וקיים, ויש אנשים טובים שמשקיעים את כל כולם כדי לסייע, אבל המדינה, העירייה לא שם, והאנשים – ברחוב.
מאהל ארלוזורוב חי וקיים, ויש אנשים טובים שמשקיעים את כל כולם כדי לסייע, אבל המדינה, העירייה לא שם, והאנשים – ברחוב.
מדינה שקושרת את עצמה למסורת היהודית צריכה ללכת וללמוד את הערכים שהמסורת הזו מבהירה, אדם לא ישן ברחוב ולא הולך לישון רעב, כך מלמדת אותנו המשנה במסכת פיאה.
ביום חמישי הקרוב (10.7) יצאו אנשים לרחוב כדי למחות על כך שמדינת ישראל בחרה שיהיו אנשים ברחוב, שיהיו אנשים רעבים, ושהחיים בעוני יביאו אנשים למצוקה שאין דומה לה. הצטרפו אלינו ובואו למחות, דווקא בזמנים הקשים הללו, גם על עוולת החיים בעוני! נצא משכונת גבעת עמל על דרך נמיר מול מגדלי U בצעדת זכרון ועצרת התעוררות לרחוב קפלן 5 ת"א
