הרב פרופ' יהוידע עמיר הוא מרצה למחשבה יהודית מודרנית בהיברו יוניון קולג' ויושב ראש (בפועל) של מועצת הרבנים המתקדמים בישראל. הוא חבר הועד המנהל של "שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם". ספרו התאולוגי "קול דממה דקה: מחשבות אמונה וביקורת" ראה אור בשנת 2009.
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
הצטרפו לניוזלטר של רבנים לזכויות אדם
הצטרפו לאינסטגרם שלנו
עקבו אחרינו בטוויטר
הציוצים שליתושבי חדרה והאיזור, פנו אל מרכז הזכויות בחדרה ונסייע לכם/ן בכל שאלה
-
הצטרפו לפעילות בשטח »
תגיות
א-תוואני אנחנו בתקשורת בג"צ בורין ביטוח לאומי ג'הלין גזענות דבר התורה דומא דיור ציבורי הודעה לעיתונות הישג הסתה התחדשות עירונית זכויות הבדואים בנגב חאן אל אחמר חברון חובות חיילים עומדים מנגד חנוכה ט"ו בשבט טרור טרור יהודי יום העצמאות מאבק בעוני מבקשי מקלט מסיק מצורע מרכז הזכויות בחדרה משה סילמן מתנחלים נגב נטיעות סוכות סינג'יל עוני עזה עמידר עתירה פורים פליטים פלסטינים פרשת השבוע תג מחיר תרומההקטגוריות באתר "רבנים למען זכויות אדם"
דו"ח כספי לשנת 2017
קריאה מומלצת
- חקיקת חוק חדלות פירעון – פשיטת רגל בשנת 2018
- מדוע מחנה עופר שונה מבתי משפט בתוך ישראל
- סיכום הישגי המסיק בשנת 2017 בצפון הגדה
- עברו התיקונים לחוק השקיפות בדיור הציבורי
- תחקיר: האם אפשר להתמודד עם הפגנות ומהומות אלימות באופן שיביא לפחות הרג?
- חרב באה לעולם – סקירת הקשר בין הפרת זכויות להיקף האלימות והטרור
- סקירה על האפלייה במדיניות הביטחונית בגדה
- סקר חדש קובע: 58% מהציבור היהודי תומך בהכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב
- ללא אופק לפיתרון מדיני, רבנים למען זכויות האדם מפיצים סקירה של זכויות שחובה וניתן ליישם במסגרת המצב הקיים בגדה
שתפו ברשת
בהיותי אגנוסטי, לתפילה אין שום משמעות עבורי. עם כל דאגתי לשלום החטופים. איני יכול לשכוח את הנתינים הפלסטינייםחסרי כל זבויות שהם, הנתונים יום-יום לתקיפות,התעללויות וקרבנות שאבדו את חייהם כמעט מעשי יומי בכל השטחים הכבושים כולל עזה.גם החטופים שהתנהגו בצורה בלתי אחראית והכניסו את כל המדינה למצב חרום..הם קרבנות מדיניות סרבנות השלום וההתנחלויות של ממשלות ישראל.והוריהם המתנחלים. מי כמו פעילי ",שומרי משפט' העושים עבודת קודש ומסכנים את עצמם בפגיעות גופניות ומעצרים. יודעים את העובדות האלהלהם חש לי רק להגיד: יישר כוחכם!
אני חש כבוד רב לאגנוסטיות של הכותב, אולם במכלול התגובות והמעשים שלי – כרב – מצויות זו לצד זו האחריות והאקטיביות האנושית, מזה, והתפילה, מזה.
אני מאמין שרגעים אלה דורשים הנחה הצידה של הרבה ממה שחובה יהיה עוד לומר על ההקשר הכולל שממנו צומח האירוע הקשה שאנו מצויים בו. לא נועיל כעת לאיש, גם לא למאבקינו לשלום ולזכויות אדם ואזרח, אם נתעקש להביא את כל האמת וכל הצדק שבלבנו, דווקא בשעה שבה נעשה מאמץ גדול להשיב את החטופים בשלום, אם רק ניתן. יהיה מספיק זמן להסיק מסקנות פוליטיות, מעשיות, חינוכיות.
ועם זאת, התפילה שחיברתי שוזרת את הייחול הגדול לשובם בשלום של החטופים, במעשה האמוני חובק העולם והדתות של הפועלים והמייחלים לשלום ולצדק, לחיים ולחסד.