הרב אריק אשרמן כותב לפרשת השבוע "אמור": פסוק זה מופיע בויקרא כ"ד:כ"ב, בסוף הפרשה שלנו, פרשת "אמור". מושג זה מפיע מספר פעמים בתורה, וכאן סוף חוק "עין תחת עין", שחז"ל פרשו באופן של תמורה כספית ולא באופן מילולי.
הרב אריק אשרמן כותב לפרשת השבוע "אמור" : הרבה גלית אורן מורן לוקחת את הדברים ומרכיבה מהם מדרש ויז'ואלי לאור המציאות של תג מחיר, הריסת בתים והפרות זכויות אדם אחרות שאנחנו בשומרי משפט ובחברה שלנו מתמודדים/ות אתם יום יום. כל התמונות הינן מתוך העיתונות המקוונת.
עוד מדברי התורה לשנת 2014
שבת שלום!
"תג מחיר" לפגיעה בחפים עקב מוצאם הונהג ע"י כל השופטים וכל הצבור.
ב ynet מדור חדשות משפט ב 02.04.12 מצאתי ידיעה מאת אביעד גליקמן: "בית המשפט העליון דחה את ערעורה של…תוסגר לארה"ב. בנה הפעוט ינותק ממנה…כבן שנתיים".
גם כליאה של אבות בעקבות גזר דין של שופטים גורמת נכות נפשית כרונית לילדיהם החפים מפשע. הנכות מתבטאת בלקויי אישיות בלתי הפיכים שנמשכים לכל אורך שנותיהם של הבנים, זאת תוצאה טבעית של התערערות הבטחון של הילדים בסמכות החנוכית ההורית בשלב ההתפתחותי שבו האמון בהורה הנו קריטי להתפתחות נפשית תקינה. לפי בלוג "הפקטור המשפטי של עו"ד יוסי דר" בדהמרקר קפה ביום 09.03.12, אפילו ההודאה באשמה כשלעצמה פוגעת בילדים (ואפילו ההודאה שקרית, והיא לצרך עסקת טעון בלבד, ונמסרה כדי להמנע מהרשעה לפי "ראיות" במצב השכיח מאד של ספק משפטי שמכונה (כנוי מטעה) "לא סביר", והרי זה סוג נוסף של ענישה קבוצתית- קבוצת המורשעים מספק שכוללת גם חפים מפשע). מלבד זאת, כליאת בן מערערת את הבריאות של הוריו הקשישים, מרוב סבלם, ומקצרת את ימיהם (לא ממש רצח שלהם, אבל…).
בנוסף, בימ"ע התיר להפלות לרעה, בקבלה לעבודה, חשודים בחזקת זכאים, וכך למנוע מהם לפרנס את ילדיהם (ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, פס' 42).
כשד"ר קדמן התריע שקצוץ קצבאות הילדים הוא בגדר "פשע שנאה" כי ימנע התפתחות תקינה של בני קבוצות המעוט העניות, מה ענו לו משכילי הצבור "השפוי והנאור"? שפגיעה זאת בבני העניים היא מוצדקת כי תלמד להם לקח שלא להרבות ילדים כהוריהם. צדוק זה עולה בקנה אחד עם החלטות השופטים הנ"ל.
פגיעות חמורות ושגרתיות אלה בחפים מפשע (לא בגלל שהם בני גזעו של המורשע אלא בגלל שהם בני משפחתו, או שאתרע מזלם להכלל בקבוצת סכון או להוולד לבני קבוצת סכון) מוצדקות, הן לדעתם של השופטים עצמם והן לדעת הצבור ונציגיו המחוקקים, וזאת, בגלל שהעוול הכרוך בהן מתגמד לעומת התועלת לכלל החברה. אם כן, מקובל על החברה הישראלית העקרון המוסרי שפגיעה בחפים מפשע ואפילו בילדים (כערבים כיהודים) חפים מפשע יכולה להיות מוצדקת; איש איננו מערער על פס"ד שכאלה, משמע שהעקרון הזה מקובל על כולם.
גם על נחיצות שמור יכולת "המכה השניה" הגרעינית יש הסכמה כללית, כמעט (אך אברהם בורג אמר: "מותר ..להתגונן … אבל השמדה המונית היא דבר בלתי מוסרי בעליל").
מאחר שהזכות לפגוע בחפים מפשע מקובלת על כל הצבור וגם על השופטים, אני לא מבין מה ההצדקה המוסרית להאשמת אותם שגובים "תג מחיר" קבוצי (גזעני) לטובת הכלל; הם מממשים את אותו עקרון מוסרי שכבר התקבל על דעת כולם; (אמנם זה לא מצדיק את פעולתם בחסר סמכות, דבר שעלול להזיק לכלל).