אזרחים פלסטינים עומדים ליד הריסות ביתם בגדה.
פעילי זכויות אדם, ומנהיגים פלסטינים ברמה המוניציפאלית מתריעים: בעת שהמו"מ המדיני עומד בסימן שאלה, ובלי קשר לכל הכרעה מדינית או פוליטית, עתיד תושבי הגדה מושפע ממדיניות התכנון והבינוי בשטח. ארגוני זכויות אדם ומנהיגים פלסטינים ברמה המוניציפאלית של שטח C שבשליטה ישראלית, יאמרו היום בבג"צ:
פחות מ-1% משטח C, המהווה את מרבית הגדה, מוקצה לפיתוח פלסטיני, לעומת כ-26% משטח C שיועד להתנחלויות ו-70% משטח C שנמצאים בתחומי השיפוט של ההתנחלויות ומנועים מפיתוח פלסטיני. התוצאה: מצוקה קשה בבינוי והריסות בתים מאסיביות
- מוחמד אלעדרה, לשעבר ראש מועצת הכפר דיראת א-רעפיה: "בזמן שהפוליטיקאים מדברים ולא מגיעים לשום מקום, אנחנו סובלים מהתוצאות של מדיניות תכנון שלא מאפשרת לנו לבנות ומהריסות בתים רבות". אלעדרה ומועצת הכפר אל דיראת הם בין העותרים לבג"צ בעתירה שתידון מחר, יום ב' ה-28.04.
העתירה מבקשת להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים במקומות מגוריהם בשטח C, ועתורים בה בנוסף, רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם. עוד על העתירה:
- רבי אריק אשרמן, נשיא רבנים למען זכויות האדם, שהם בין העותרים:
"בעת שהסכם מדיני נראה רחוק, העתיד של התושבים הפלסטינים מושפע יות ויותר ממה שקורה בשטח, ובפרט ממדיניות התכנון והקצאת הקרקעות – או העדרה.
מרבית שטח הגדה נמצא בשליטה ישראלית מלאה, זה כולל את שליטת הצבא במדיניות התכנון. בה בעת, עתירה חדשה לבג"צ מנסה להשיג פתרונות העומדים בקנה אחד עם זכויות אדם והרוח היהודית, בעת שפתרונות מדיניים או פוליטיים לא נראים באופק".
"מדיניות התכנון תחת שליטה צבאית ישראלית מעצבת את עתיד הגדה ותושביה באופן כמעט חסר תקנה. שטח C שבשליטה ישראלית מהווה 60% מהגדה ובמסגרתו נמצא מרבית הפוטנציאל לפיתוח פלסטיני עתידי. לפי הבנק העולמי במובלעות הפלסטיניות של שטחי A ו-B נגמרו כמעט האדמות הפנויות לפיתוח.
"מה שנשאר עבור פיתוח פלסטיני זה אזור C שהוא נרחב יותר ופחות מיושב. אלא שלפי OCHA פחות מ-1% משטח C מוקצה לפיתוח פלסטיני, לעומת כ-26% משטח C שיועד להתנחלויות ו-70% משטח C שנמצאים בתחומי השיפוט של ההתנחלויות ומנועים מפיתוח פלסטיני. כלומר אפילו אם מתעלמים מהסוגייה העקרונית של הלגיטימיות של ההתנחלויות, וההקצאות הלא שיוויוניות בזכויות פיתוח, 44% משטח הגדה נמנעים מפיתוח פלסטיני אפילו מבלי לשמש לפיתוח התנחלויות. כך רואים כי: המדיניות של צמצום הפיתוח הפלסטיני איננה סוגייה פוליטית ואינה קשורה לשאלת ההתיישבות הגדה.
"מדיניות התכנון הצבאית בגדה לא רק מונעת תכנון פלסטיני, והורסת בתים רבים שנבנו ללא ברירה, היא אף נחשבת להפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי לפי מספר מומחים משפטיים בעלי שם עולמי כמו פרופ' מרקו ססולי.
"לכן אי אפשר לראות את התכנון כחלק מאותן מחלוקות שיש להכריע לגביהן במשא ומתן מדיני".
- החוקר דרור אטקס, מי שניטר את מדיניות ההתנחלויות בגדה בעשור האחרון וממייסדי ארגון "כרם נבות" שותף גם הוא לקביעה כי המדיניות בשטח לוקחת תפקיד יותר ויותר מרכזי בקביעת עתידם של תושבי הגדה.
אטקס: ממשלת ישראל חושבת שהיא יכולה להמשיך להעמיד פנים שאנחנו עכשיו בשיחות שלום כשבמקביל המציאות היומיומית בשטח הופכת ונעשית רעה יותר עבור הפלסטינים.
בעת שהבנייה בהתנחלויות בגדה מתגברת, עולים גם מספרי צווי ההריסה המחכים למימוש כנגד בתים פלסטינים בשטח C. ישראל ממשיכה לראות בשטח C כאזור שצריך להיות מיושב בעיקר – אם לא רק – על ידי מתנחלים יהודים, ובה בעת חוסמת אפילו את הפיתוח הפלסטיני המינימאלי.
אתמול פורסם רשמית על החלטה ישראלת לקיים סנקציה נגד הרשות הפלסטינית בעקבות בקשתה להצטרף לכמה אמנות באו"ם ובשל מחלוקות מסויימות עם ישראל, ובשל כך להקפיא 19 תוכניות מיתאר לבנייה פלסטינית בשטח C המשווע לפתרונות דיור.
רבנים למען זכויות האדם: צרכים הומניטריים בסיסיים והזכות לפיתוח לא צריכים להיות מותנים בהסכמות פוליטיות או נתונים למו"מ ובוודאי שאין לשלול זכות כזו מהכפרים בשטח C בשל צעד של הרשות הפלסטינית שישראל לא מסכימה איתו; התכנון לכפרי הפלסטינים ממילא צריך להיות בידי הפלסטינים.
רבנים למען זכויות האדם, מהעותרים לבג"צ להשבת סמכויות התכנון לפלסטינים בשטח C: בלתי מתקבל על הדעת לשלול תוכניות פיתוח מאוכלוסייה אזרחית כסנקציה כנגד הרשות הפלסטינית. המדיניות של צמצום הפיתוח הפלסטיני איננה סוגייה פוליטית, זו שאלה של זכויות אדם. והיא צריכה להיות נידונה בלי קשר למו"מ המדיני. גם ככה פחות מ-1% משטח הגדה מוקצה לפיתוח פלסטיני, והתוכניות המוצעות היו אומנם תיקון מינורי, אך בכל זאת היו מאפשרות מעט בנייה באזור המשווע לה. כעת החליטה ממשלת ישראל לגנוז גם את המעט הזה.
הדבר מלמד על הסתכלות על התכנון והפיתוח הפלסטיני לא כתורך אנושי אלא כאיזו נמחווה נדיבה שאפשר גם לשלול אתה כסנקציה על האוכלוסייה הכפרית של שטח C בעת אי הסכמה עם הרשות הפלסטינית
זה שוב מדגים כי תכנון ליישובי הפלסטינים צריך להיות בידי האוכלוסייה הפלסטינית המקומית. במערכות ציבוריות הקובעות מדיניות, יש חשיבות קריטית למי יושב בהליכי קבלת ההחלטות. מערכת התכנון הצבאית, הנטולת ייצוג לפלסטינים, כמעט ולא מעניקה להם אישורי בנייה גם על רבות מן האדמות הפלסטיניות שעוד נותרו בבעלותם. זאת למול מערכת תכנון אזרחית – עם ייצוג לתושבים – עבור המתנחלים, שבזכותה הם זוכים לשטחי פיתוח לאדם נרחבים בהרבה לעומת הכפרים הפלסטינים. על כאלו אמר הרש"ר הירש, שכאשר החזקים לוקחים על עצמם את ה"עול" לעשות צדק לאלו שאין להם קול ולא יושבים בשולחן הדיונים, זה גובל בפשע.
קיראו עוד:
מהעיתונות:
- הימין ופרדוכס אוסלו, עקיבא אלדר, אל מוניטור
- הם לא ייעלמו אם תצופפו אותם, הרב אריק אשרמן, העוקץ
- המדינה עצרה תוכנית מתאר פלסטיניות בשטחי סי, בעקבות הפנייה לאו"ם, חיים לוינסון, הארץ
- Why should planning in West Bank be divided on ethnic lines? –Palestinian villages' petition Edit, מונדווייס
צפו: כיצד מערכת התכנון הצבאית משפיעה על החיים שלנו:
פינגבאק: מדיניות התכנון של ישראל בגדה: סיפוח ללא זכויות | שיחה מקומית