הודעה לעיתונות:
ראש לשכת התכנון בגדה עד שנות ה-80 מבקר את המערכת וקורא להעביר סמכויות תכנון לפלסטינים
ראש מערכת התכנון יוצא כנגדה: שלמה חייט, מי שהיה ראש לשכת התכנון ביהודה ושומרון בין השנים 1971-1980, הגיש תצהיר התומך בעתירה להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים במקומות מגוריהם בשטח C. חייט גם מבקר את מערכת התכנון הצבאית.
לקראת דיון בעתירה להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים בשטח C, שיתקיים ב-28.04.14, הוגש אמש, ה-23.04.14, תצהיר [מצורף] ממי שהיה ראש לשכת התכנון בגדה, מר שלמה חייט. בתצהירו תומך חייט, כאיש מקצוע שעמד בראש מערכת התכנון בגדה, בדרישה להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים. דרישה זו עומדת בבסיס העתירה שהוגשה על ידי מספר ארגוני זכויות פלסטינים, רבנים למען זכויות האדם ומספר מועצות וכפרים פלסטינים בשטח C [עוד מידע על העתירה כאן].
חייט היה מי שאחראי להקים מערכת תכנון צבאית תחת מערכת התכנון האזרחית המקומית שפעלה תחת החוק הירדני, והוא עמד בראש המערכת הזו במשך 9 שנותיה הראשונות והמכוננות (צעד זה בוצע לפי צו צבאי מספר 418). חייט גם פעל להכנת תוכניות מיתאר בגדה כאדריכל פרטי לאחר פרישתו מהצבא, הן בהתנחלויות והן ביישובים פלסטינים (לשם כך הועסק ע"י צה"ל). לפיכך הוא מומחה לאזור זה ולנושא זה של התכנון.
בין היתר טוען חייט כי בעת שכיהן כראש לשכת התכנון הצבאית [כיום תחת "המינהל האזרחי", הצה"לי] לא נתקל בשיתוף של תושבים פלסטינים מקומיים או נציגי כפרים בוועדות לתכנון שתחת המערכת הצבאית. " לפי מיטב הבנתי המקצועית", כותב חייט בתצהיר, "יש להחזיר בשטחי C ועדה או ועדות מחוזיות (לתכנון), עם ייצוג התושבים הפלסטינים."
לפי חייט היו אומנם פלסטינים בוועדות, אבל לא היו אלו תושבים מקומיים אלא פקידים פלסטינים שהועסקו על ידי צה"ל [המינהל האזרחי]. בנוסף, ועדות אלו רק סיפקו אישורי בנייה אך לא יזמו תוכניות מיתאר. ובאותה תקופה אכן ניתנו אישורים "בקצב הולך וגובר" [מה שתואם את נתוני המינהל המלמדים כי בעבר, כשהמערכת הייתה יותר הוגנת, הפלסטינים גם אכן הגישו בקשות להיתרי בנייה ובנו כחוק]. אם כן המצב בתקופתו של חייט לא דומה למה שקרה לאחר מכן, החל מסוף שנות ה-80 – הפסקה כמעט מוחלטת של מתן היתרי הבנייה.
חייט גם מסביר מדוע לא העלה את טענתו על הצורך בשיתוף התושבים בהליכי תכנון בעת מילוי תפקידו בשנות ה-70:
ברצוני לציין שגם בישראל המפותחת ייצוג התושבים [בהליכי תכנון] לא היה קיים ב – 1971, בעת חקיקת צו 418, אך היום הוא קיים במלוא השאת בישראל. היום בישראל יש שיתוף אוכלוסיה בכל רמה בהליך התכנוני וגם בוועדות יש תמיד ייצוג ציבורי. לכן, יש ליישם מדיניות זו ברמה אזרחית גם ביהודה ושומרון לתושבים הפלסטינים בשטח C.
קיראו עוד:
צפו: כיצד מערכת התכנון הצבאית משפיעה על החיים שלנו:
