הפספוס של ועדת אלאלוף:
 התחבורה הציבורית ›

הוועדה למלחמה בעוני לא דנה באחד החסמים המשמעותיים ביותר עבור אנשים עניים המעוניינים להשתלב בשוק התעסוקה: התחבורה הציבורית

במליאת ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, התגלה כי נושא התחבורה הציבורית לא טופל על ידי הוועדה. “פאשלה” כדברי היו”ר.

תחבורה ציבורית היא אחד החסמים המשמעותיים ביותר עבור אנשים החיים בעוני להשתלב בשוק התעסוקה, כפי שעולה ממחקרים רבים. אי אפשר לעסוק בנושא השתלבות בתעסוקה של אנשים החיים בעוני ללא טיפול מהותי בנושא התחבורה הציבורית, ואי אפשר לעסוק בעוני בלי לדון בחסמים להשתלבות בשוק התעסוקה.

ה"פאשלה" הזו אינה תולדה של שכחה. אי אפשר לשכוח היבט כה מהותי לסוגיית המאבק בעוני כמו התחבורה הציבורית, וממילא העלינו בפני ועדת אלאלוף את העניין במסמכים ששלחו לה עמותת סיכוי וחברי קבוצת פעולה שפועלת במרכז הזכויות של רבנים למען זכויות אדם בחדרה. מניסיוננו, בעיות וחסרים בתחבורה הציבורית מציבים קשיים רבים בפני עניים להתנייד ולהשתלב במקומות עבודה, והדבר חמור שבעתיים במגזר הערבי העני במיוחד, הסובל מאבטלה קשה גם כך.

לתחבורה יש חשיבות מכרעת לפיתוח יישובים בפריפריה

במסמך ששלחנו לוועדה קבענו כי יש חשיבות מכרעת לפיתוח התחבורה הציבורית ביישובים בוואדי ערה, כדוגמה מובהקת לקושי שמציבה תחבורה ציבורית לקויה בפני עניים. אך הדבר נכון גם בחלקים נרחבים של ישראל.

גם עמותת סיכוי הגישה לוועדה מסמך בנוגע לכשלי תחבורה הציבורית, בהתמקד בבעיה החמורה במגזר הערבי. במחקר של העמותה, “מחסמים לסיכויים – תחבורה ציבורית ביישובים הערביים”, נכתב כי "גם בהסתכלות השוואתית על תחומי אי־שוויון אחרים שמהם סובלים האזרחים הערבים, הפער בתחום התחבורה הציבורית הוא מהגדולים ביותר. פערים בהקצאת משאבים לשירותי תחבורה ציבורית יוצרים מצוקה חמורה ביותר ביישובים הערביים, ומותירים את האזרחים הערבים עם יכולת מוגבלת ביותר (ואת חלקם – ללא כל יכולת) להגיע למרכזי התעסוקה, לאוניברסיטאות ולמכללות, ולמוסדות התרבות והחברה בישראל.

"מדובר בניתוק פיזי של אזרחים ערבים רבים מהחברה ומהתשתיות בישראל, ובפגיעה אנושה ביכולתם של האזרחים הערבים ושל החברה הערבית בכלל לשפר את מצבם. להערכתנו, לא נגזים אם נאמר כי זו הסיבה לכך שרבים מהמאמצים, מהתוכניות ומהמשאבים שמשקיעות המדינה והנהגת היישובים הערביים כדי לקדם תעסוקה, חינוך גבוה, פיתוח כלכלי ועוד ביישובים הערביים, עלולים להסתכם בהצלחה חלקית ביותר”.

בהיעדר שקיפות ודו־שיח פתוח איננו יודעים אילו עוד נושאים נשכחו. עדיין לא מאוחר מדי לנהל דו־שיח פתוח וכן עם האנשים החיים בעוני והחברה האזרחית על המלחמה בעוני, לאתר את הנושאים שלא טופלו (כמו תחבורה ציבורית) ולתת להם מענה.

לב היא מנהלת תחום צדק חברתי בארגון רבנים למען זכויות האדם; 
רקח היא מנהלת שותפה במחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי, לקידום שיוויון אזרחי

המאמר התפרסם לראשונה בדעות דה מארקר

קיראו עוד על הפורום למאבק בעוני העוקב אחר ועדת אלאלוף

 תמונה: אגד. cc: ויקיפדיה