בתמונה: הרב דובי חיון
מי הוא השעיר הנזכר בספר "ויקרא"? כיצד נוצר התיוג החברתי של "שעיר לעזאזל"? כיצד יוכל השעיר לעזאזל להפוך לשווה בקרבנו? קיראו את דבר תורה לפרשת "אחרי מות" מאת הרב דובי חיון
״וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה,וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל, הַמִּדְבָּרָה״ (ויקרא טז׳, ז׳ – י׳).
אחת מעבודות יום הכפורים במקדש הייתה שילוח שעיר עיזים לעזאזל. מהו שעיר לעזאזל? התורה מצווה את בני ישראל להביא לבית המקדש שני שעירי עיזים בני אותו גיל, דומים במראה ושווים בדמים (תלמוד בבלי יומא סח'), הכהן היה מטיל גורל בין שניהם, גורל שיכריע איזה שעיר יוקרב בבית המקדש ואיזה שעיר יושלך לעזאזל. השעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל מורחק ממקום יישוב אל המדבר.
מיהו השעיר לעזאזל
על פי פרשנות חז"ל השעיר לעזאזל היה מושלך מצוק גבוה וגופו היה מתרסק במורד ההר עד שנעשה איברים איברים. רבי שמשון רפאל הירש בביאורו לתורה (ויקרא טז', י') אומר לנו: שני שעירים אלו אינם חיות עתיקות, אלא הם משקפות את כל אחד ואחת מאתנו… נצטט את לשונו הזהב:
"שני השעירים האמורים כאן מתארים לפנינו שתי דמויות. בתחילה הם זהים בתכלית, אך דרכיהם נפרדות על סף המקדש. שניהם שווים במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד, שניהם עומדים כאחד ובשווה "לפני השם פתח אהל מועד".
כיום, הביטוי "שעיר לעזאזל" מתאר אדם שנתפס ומוענש באופן שרירותי מקרב ציבור גדול, על חטאי אחרים, מבלי שהיה אשם בדבר. בהשפעת המנהג נוצר ביטוי עברי נוסף, "לך לעזאזל", המשמש כמילת גידוף. משמעות הביטוי – לך למקום רע או לך לאבדון, בדומה לביטוי "לך לגיהנום". ביטוי נוסף הקיים בעברית הוא "לעזאזל" או "לעזאזל איתך", והוא נאמר לרוב בעת כעס או תסכול. לעתים ה"שעיר לעזאזל" אינו יחיד או יחידה אלא קבוצה שונה. עומדים אנו לפני פסח וזוכרים אנו את עלילות הדם כנגדנו, השעירים לעזאזל של העבר.
השעיר לעזאזל בהיסטוריה
בסוף חודש ניסן, בכ"ז לחודש, מציינים אנו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום זיכרון זה מזכיר לנו שהיינו כעם "השעיר לעזאזל" באמצע המאה שעברה. בכלל יהודים היו "השעיר לעזאזל" בתקופות רבות לאורך ההיסטוריה.
כיום כשאנו מבינים שאין להאשים אחר בעוונותינו ואין שום שעיר היכול לכפר בעדינו אסור לנו גם לקחת קבוצות אחרות כגון עובדים זרים, פלסטינים וכו' ולהופכם לשעיר לעזאזל שלנו. אסור שמישהו אחר ישלם מחיר עבורו ולכן יש להוקיע כל תג מחיר כלפי "שעיר לעזאזל" כזה או אחר.
בסופו של דבר כדברי הרש"ר הירש שהוזכרו לעיל כולנו דומים, יהודים, נוצריים, מוסלמים וכו', כולנו נבראנו בצלם ה' וכולנו עומדים לפניו שווים.
שבת שלום!
הרב דובי חיון
“השטן אינו אל שחור, אלא ניגוד של אלוהים…הוא אינו אישיות, אלא כוח, הנוצר למען הטוב, אך שיכול לשמש לרעה. זהו האינסטרומנט של חירות ורצון חופשי. הם מייצגים את הכוח הזה…תחת האל המיתולוגי בעל הקרניים פאן. ומכאן אני מקבלים את העז של שבת, אח של הנחש הקדמוני, ואוחז האור…”
אלברט פייק. Morals and Dogma, p. 102
פינגבאק: מרד גטו שוקן: זילות השואה של השמאל הישראלי