עו"ד קמר מישרקי-אסעד: קולה של פורצת בחברה הישראלית ›

בתמונה: עו"ד קמר מישרקי-אסעד שנייה מצד שמאל של התמונה. מוקפת בעותרים מצד היישוב של סוסיא בדרום הר חברון

הרב נאוה חפץ מביאה בפנינו דיוקן של פורצת דרך בחברה הישראלית: עו"ד קמר מישרקי-אסעד.

יום חמישי בערב, שוק מחנה יהודה הומה אדם, ותזזית אוחזת בירושלים לפני השבת. מספר מטרים מהשוק, בשכונת נחלאות מתכנסים כ- 30 צעירים בסלון ביתם של שני צעירים שהחליטו לשנות מציאות. הם פתחו בביתם מין "מוישה האוס" הזוכה לשם "אל פיקרה". זהו מיזם שמטרתו להפגיש בין צעירים יהודים לבין פלסטינים. בסלון הבית שברחוב גזר מתקיימים שיעורי ערבית ברמות שונות, נערכות ארוחות משותפות, ובכל פעם מזמינים דמויות פלסטיניות ויהודיות במטרה להכיר את ה"אחר". כאן לא עוסקים בפתרונות מדיניים, כאן נפגשים כדי ללמוד ולהכיר את התרבות זה של זו, וזו של זה.

ערב עם עו"ד קמר משריקי-אסעד, פורצת דרך בחברה הישראלית. עו"ד קמר

ברחוב גזר, הרחק מן ההמון הסואן של השוק, מתקיים ערב עם עו"ד קמר משריקי-אסעד, פורצת דרך בחברה הישראלית. עו"ד קמר, היא מנהלת המחלקה המשפטית של שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם. באל-פיקרה, קמר מנהלת שיח חכם, שקול ונוקב. קמר היא בהחלט אישה פורצת דרך בעשייתה היום יומית. היא לא מוותרת לא על זהותה הפלסטינית ולא על זכויותיה כאזרחית ישראלית. קמר פורשת בפני הצעירים את המציאות הקשה בדרום הר חברון, החל מהטרדה מתמדת של חקלאים פלסטינים מצד היהודים שהגיעו להתנחל במקום, דרך בעיית המים, החשמל, חופש התנועה, תכנון ובנייה בכפרים וכלה בגזל של אדמות.

קמר רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית. עם סיום לימודיה, עבדה בפרקליטות שם נאלצה להיפרד מסממנים המתייגים אותה כערבייה. "למשל, נאלצתי להיפרד מה"ח" ומה"ע". רק כשעברתי לעבוד בשומרי משפט, הרגשתי נוח לשוב למבטא שלי. היא מתארת בעברית רהוטה מצבים בהם היא נתקלת כערבייה החיה בחברה היהודית: "קשה לי לקבל שחושדים בי בכל פעם שאני עוברת בנתב"ג, עורכים עלי חיפוש מתחקרים אותי כאילו הייתי מחבלת או כשאני נכנסת לקניון והמאבטח אומר לי שלום מה נשמע ומצפה לשמוע את המבטא שלי". ילדיה של קמר לומדים עם ישראלים יהודים, הם דוברים עברית וערבית. "יש לנו חברים יהודים רבים ואנחנו עובדים עם יהודים".  קמר מתארת בקולה השקול והלא מתלהם את העוול הנעשה מידי יום לבני עמה בדרום הר חברון: "עשרות תיקים של חקלאים פלסטינים, שזכו לנחת זרועם של המתנחלים נסגרים בתואנה שאין בהם עניין לציבור. החל מעקירת עצים, סתימת בורות מים, השתלטות על אדמות פרטיות, גירוש מאדמות חקלאיות איום בנשק על חקלאים ועוד כהנה מיני התנכלויות". בלי להניד עפעף היא מצהירה: צריך להיאבק בכיבוש ובמקביל להיאבק על שוויון זכויות האזרחים הפלסטינים – אזרחי מדינת ישראל".

קמר היא בהחלט פורצת דרך בחברה מדממת המאבדת כל צלם אלהים ואנוש. היא בהחלט מביאה שיח אחר ומהווה דוגמא לצעירים רבים המבקשים להשתלב בחברה בצורה שוויונית. כן תרבנה נשים יהודיות ופלסטיניות, יהי רצון וקולן של נשים כמו קמר יישמע ברמה.

הרב נאוה חפץ

ג' ניסן תשע"ד  3.4.2014