אני באתי מעולם שמכיל: הרב אמסלם מבקר בבית מדרש לזכויות האדם ›

הרב חיים אמסלם מבקר בבית המדרש לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים

הרב חיים אמסלם נפגש בשבוע שעבר (26.3) עם הסטודנטים/יות שלנו מבית המדרש לזכויות האדם בבית הלל בקמפוס הר הצופים בירושלים. הרב אמסלם, רב ספרדי-חרדי היה ממייסדי ש"ס אך פרש ממנה על מנת להקים את תנועת עם שלם. הרב אמסלם, איש בעל חזות מרשימה ורהוט, פותח את השיחה עם הסבר לגבי המניע שלו למהלך זה: "מה שמניע אותי זה לצאת מהקונכייה שלי. ראיתי את העיוותים המתבצעים בחברה הישראלית ובחברה ממנה באתי – החברה המזרחית – והחלטתי שהדרך הטובה ביותר לשנות היא לפעול בתוך המערכת הפוליטית. הרב נאוה חפץ מביאה לנו רשמים מרתקים ממפגש עם פורץ דרך בחברה הישראלית.

שיח של זכויות ולימודי תורה

"החברה ממנה יצאתי", ממשיך הרב אמסלם, "גוזרת עוני על ילדיה! היא אינה מאפשרת להם לימודי ליבה ומקצועות חופשיים. מי שהוא עילוי שישב וילמד תורה אך למי שאיננו כזה, יש לאפשר לו להתגייס, לרכוש השכלה, ולעבוד. יש אי שוויון הזדמנויות התחלתי שכן יש כאלה שאין להם סיכוי להגיע לאוניברסיטה כמוכם. זה הניע אותי לדבר בשפה של שיח זכויות".

הרב אמסלם אינו חוסך ביקורת כלפי ש"ס. "הייתה כאן דמגוגיה והטעיית הציבור. באו לאנשים פשוטים ואמרו להם: 'אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה', תשלחו את הילדים שלכם לבתי הספר שלנו ואנחנו נחנך אותם על ברכי מסורת בית אבא כפי שזה היה בארצות מהם באתם. אלא שמסורת בית אבא לא הייתה ליטאית, היא הייתה ציונית ומתונה. אנשים פקדו את בית הכנסת בליל שבת ובשבת הלכו לים". האנשים התמימים ששלחו את ילדיהם לבתי הספר של ש"ס לא תיארו לעצמם שאלה ינציחו את הבורות וייצרו דור של צעירים התלויים בכספי ציבור. זה לא לגיטימי לקחת אוכלוסייה מזרחית שהייתה ציונית, מתונה ועובדת, ולהפוך אותה לחרדית".

משפרש מש"ס, הוא לא תיאר לעצמו לאיזה שדה מוקשים הוא נכנס. "נכנסתי לשדה בו יש שלל מוקשים ומכל הסוגים. עליהם הוספתי עוד אחד: הקלה בגיור לאנשים המוגדרים 'זרע ישראל', ואחריו עוד אחד: גיוס החרדים לצה"ל. החברה הישראלית לא הבינה שהנושאים עליהם דיברתי הם בעוכריה. לגבי גיוס החרדים יש היום מספיק גורמים המקדמים את הנושא, לכן אני מתמקד בנושא הגיור. אני עוסק בהעלאת מודעות בקרב הישראלים לכך שישנם פתרונות הלכתיים. הממסד הרבני מכביד, מחמיר ואינו מקרב. אני איש של הכלה, אני רוצה להכיל את כולם, ואני פועל על פי האמירה: 'שלא תנעל דלת בפני גרים'. יש לי קהל יעד אליו אני רוצה להגיע: הזרם המרכזי של החברה הישראלית.

 כמה רלוונטי הנושא של שמיטת קרקעות וחובות למצב היום במדינת ישראל כשאין הקצאת קרקעות לבנייה של דיור ציבורי, או כאשר שמיטת החובות – או בשפה עכשווית – 'תספורות' היא נחלתם של בעלי הון בלבד.

כמה רלוונטי הנושא של שמיטת קרקעות וחובות למצב היום במדינת ישראל כשאין הקצאת קרקעות לבנייה של דיור ציבורי, או כאשר שמיטת החובות – או בשפה עכשווית – 'תספורות' היא נחלתם של בעלי הון בלבד.

מסלול עוקף תורה

מביקורת נוקבת זו על הממסד הרבני הוא עובר לדבר על מבקשי המקלט. "זוהי בעיה קשה" הוא ממשיך, "התורה אומרת לנו: לא תסגיר עבד אל אדוניו, והרמב"ם מוסיף על כך שהפסוק מתייחס וכולל כל אדם הבורח ממקום מסוים ומכאן שאנחנו מחויבים לו".

הרב אמסלם מצביע על הצד החברתי-כלכלי של התורה. הוא מביא כדוגמא את נושא השמיטה. כמה רלוונטי הנושא של שמיטת קרקעות וחובות למצב היום במדינת ישראל כשאין הקצאת קרקעות לבנייה של דיור ציבורי, או כאשר שמיטת החובות – או בשפה עכשווית – 'תספורות' היא נחלתם של בעלי הון בלבד. הוא מדבר על הפרוזבול שתיקן הלל הזקן או במילותיו "מסלול עוקף תורה". עוד הוא מוסיף, "אם הדבר היה קורה היום, היו מכנים את הלל הזקן רפורמי. לצערי אין לנו היום איזה הלל הזקן שיוביל מהלך כזה"

לצערנו, סוגיות כגון: זכויות נשים, ערבים, הקהילה הלהט"בית ועוד לא עלו במפגש הן מפאת קוצר הזמן או כי אלו פצצות מתקתקות… ימים יגידו אם הרב אמסלם יצעד בשבילי זכויות האדם לעבר שיח המכיל את כל הקבוצות החיות זו לצד זו במדינת ישראל.

"אני באתי מעולם שמכיל" אומר הרב אמסלם. אך אך נדמה שגם להכלה שלו יש גבולות – שעולים כאשר הוא נשאל האם לאור דבריו הוא עצמו בעצם אינו אלא רפורמי או קונסרבטיבי? השאלה גורמת לו לאי-נוחות, כאילו הס מלהזכיר את התנועות הללו. האם אלו גבולות ההכלה שלו?

לחצו על התמונות בגלרייה בכדי להגדילן:

אודות הרב נאוה חפץ

מנהלת מחלקת חינוך