אלחנדרו סוסצ'ין, תלמיד בית המדרש לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים
הסטודנטים/ות של בית המדרש לזכויות האדם שאנו מפעילים באוניברסיטה העברית בירושלים מתנדבים באירגונים שונים לשינוי חברתי. עבודת השטח של אלחנדרו סוסצ'ין, תלמיד בית המדרש, היא דוגמא נפלאה כיצד יהדות וזכויות אדם נלחמות בגזענות ובאלו הרוצים להפריד בין יהודים וערבים.
בשבוע שעבר בבית המדרש לזכויות האדם בירושלים העלנו את שאלת זכויות האדם במרחב הציבורי. בפתח הדיון הועלתה השאלה, מה הוא המרחב הציבורי? בעוד שאני הייתי סבורה שהתשובות שיועלו יהיו קשורות רק למרחב הפיסי, לרחוב ולככר העיר, עלתה הַמְּרַשֶּׁתֶת (אינטרנט) כמקום אשר גם אותו ניתן להגדיר כמרחב ציבורי. אלא שאז התחיל הויכוח בין קולות שונים לגבי האם כל מה שעולה לרשת הוא בבחינת נחלת הכלל? ומה לגבי פרטיות? וזכויות יוצרים? והאם מדובר בהקצנה של חופש הביטוי או דווקא הזדמנות לקיימו במלואו? רבים וטובים נדרשים לשאלות אלו ונוספות מדי יום ביומו. השאלה שאני ביקשתי להתמקד בה לאחר שהגדרנו את המרחב הציבורי היא: זכויותיהם של מי נשמרות ושל מי נרמסות במרחב הציבורי? אם המרשתת כולה היא מרחב, קשה לקבוע את גבולות המרחב האישי, המשותף, המשפחתי והציבורי שכן מתוך אופי התנהלות הרשת, אפילו המרחבים הפרטיים לכאורה, הם פרוצים.
עבודת שטח בארגונים לשינוי חברתי היוצאת מבית המדרש לזכויות האדם באוניברסיטת ירושלים
כל תלמידי בית המדרש לזכויות האדם עוסקים בעבודת שטח בארגונים לשינוי חברתי. עבודתו של אלחנדרו סוסצ'ין (בתמונה למעלה), תלמיד לתואר שני בלשון באוניברסיטה העברית, עוסקת בשמירה על זכויות האדם במרחב המרשתת. על עבודתו מספרת עו"ד רות כרמי מה'מרכז הרפורמי לדת ומדינה' אשר בו עושה אלחנדרו את עבודת השטח:
"המרכז הרפורמי פועל מזה מספר שנים לביעור נגע הגזענות בחברה הישראלית, בין היתר לביעור גזענות המופצת על ידי רבנים ומנהיגי ציבור בשם היהדות. בחודשים האחרונים זיהינו כי אחת הזירות העיקריות בהן מתנהל מסע הסתה חמור נגד הציבור הערבי בישראל היא רשת האינטרנט ובעיקר הפייסבוק. מאחר ומדובר במקום דינמי בו משתנים ועולים תכנים היה צורך למישהו שיעבור על האתרים והדפים השונים וימפה מתוכם את הדברים שעולים כדי הסתה לגזענות ו/או לאלימות, זוהי עבודתו של אלחנדרו."
על עבודתו מספר אלחנדרו כי היא קשה ולא פעם מכעיסה.
"אני נחשף לעתים לאתרים אפלים ומגלה בהם דברים לא פשוטים לקריאה. אני לא תמיד יודע אם המידע שאני אוסף עוזר במשהו אך אני מאוד מקווה שכן".
שינויים כידוע לנו לא נעשים בזמן קצר אך נראה כי עבודתו המאומצת של אלחנדרו כבר מניבה פירות כיוון שבעקבות המיפוי שהוא עושה הובאו לידיעת המרכז מספר התארגנויות גזעניות חמורות ברשת שלא ידעו אודותיהן כמו הדף "יהודים נוקמים" שעליו הגיש המרכז תלונה ליועמ"ש. "זהו כיוון הפעולה המרכזי של המרכז היום ועבודתו של אלחנדרו מאפשרת לנו להיות רלוונטיות ומעודכנות." מסכמת כרמי.
בדיון בבית המדרש אודות המרחבים הציבוריים השונים אלחנדרו שקט. רק כאשר העלנו את השאלה האם הברכות המבחינות מתוך ברכות השחר: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד", "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה" מדירות קבוצות מסוימות מהמרחב הציבורי היהודי שאל אלחנדרו, "איך ברכות אלו, הנאמרות בתוך ביתו של אדם באופן מסורתי, יכולות להדיר מהמרחב הציבורי?" וזו אכן שאלה חשובה. ובעקבותה עולה שאלת הרחבת המרחב הציבורי אל המרחבים הלא מוחשיים שקדמו למרשתת. אל כתבי הקודש, אל המילה הכתובה על דף או על קלף. יש לזכור כי עמדת הכותב/ת תמיד יכולה להדיר. אינקלוסיביות ושמירה על זכויות אדם באה לידי ביטוי גם בשפה.
