בדבר התורה לפרשת "ויקהל" הרב אבי נוביס-דויטש חוקר כיצד ניתן להתעלות מעבר לחומרי של ימות השבוע, אל הרוחני של שבת? ובתוך כך, הוא מוצא קשר בין הפיוט של "לכה דודי" לבין זכויות העובדים בישראל.
מאת: הרב אבי נוביס-דויטש
פרשת ויקהל פותחת בציווי על השבת ומיד לאחר מכן מפרט את ביצועה של בניית המשכן. החכמים למדו מהסמיכות בין שני הנושאים את החובה לשבות ממלאכת המשכן בשבת, ולמעשה אף הרחיבו ולמדו את הגדרת המלאכות, מן המלאכות שנדרשו לצורך בניית המשכן.
הופעת השבת בתורה
מצוות השבת מופיע בכמה מקומות בתורה וכל מקום מציע מיקוד אחר לגבי התוכן הרעיוני של השבת.
הציווי הראשון, הנלווה לפרשת המן, מדבר על "והכינו את אשר הביאו" וממנו למדו בכת קומראן שאין לאכול בשבת אוכל שלא היה מוכן קודם השבת. הציווי השני מופיע בעשרת הדברות שם השבת היא זמן סוף הבריאה – וכך הופכת מוקד השבת להימנעות מיצירת עבודה חדשה. ציווי שלישי נמצא בפרשת "ואתחנן" ובו המוקד הוא חווית העבדות של מצרים, והשביתה ממלאכה בשבת מסמן את החרות לבחור לא לעבוד, בניגוד לעבד המשועבד לעבודתו כל הזמן.
מה המוקד של הציווי בפרשתנו לא ברור אבל הקריאה של חז"ל המדגישה את הקשר שלו לציווי על מלאכת המשכן, ולמעשה מבהירה כי שביתה מלאכה כוללת גם הימנעות ממלאכות בעלות חשיבות עליונה ושתוצריהן חשובים במיוחד.
"כשאנו מזמרים את 'לכה דודי' ומקבלים את פניה של השבת עלינו לנסות לזכור גם לקבל את פניהם של אנשים אחרים ובמקרה זה של העובדים הכפופים לנו"
המנוחה ושוק העבודה בישראל
הפנים השונים של השבת מציעים לנו מתווים שונים להדגיש בתכני השבת אותם אנו בוחרים לעצמנו.מהתמקדות בכניסה לשבת מוכן, דרך המנעות מיצירת דברים חדשים, או לחלופין הפסקת המלאכה. החידוש של חז"ל בפרשת "ויקהל" הוא חשוב בעיני, כי הוא מדגיש את הצורך לחיות בתודעה שאין מלאכה שחשיבותה אינה מוגבלת וכי גם עניינים שברומו של עולם סובלים דיחוי. שוק העבודה הישראלי מאויים היום על ידי פנים שונים של עניין זה:
- למשל, חוסר בידול בין זמן עבודה לזמן מנוחה (בזכות או בגלל הטלפונים הניידים והזמינות לדוא"ל ובכלל כל מה שנוגע לסביבת העובדה מן הבית)
- אווירת הישגיות שדוחפת עובדים לעבוד יותר שעות על מנת לקדם במהירות המרבית את הפרויקט בו הם מעורבים.
- אי הקפדה על זכויותיהם הבסיסיות של עובדים ליום מנוחה ולשעות עבודה מתקבלות על הדעת, הנובעת מתחרות אגרסיבית ומחוסר רגישות לתלותו של העובד בעבודתו.
בעיני בכל שבת, בתפילת קבלת שבת, אנו מנסים להתעלות מעבר לחומרי של ימות השבוע אל הרוחני של השבת. החוויה הרוחנית מזכירה לנו את סדרי העדיפויות שלנו, ואת חשיבותו המוגבלת של ההון. כשאנו מזמרים את "לכה דודי" ומקבלים את פניה של השבת עלינו לנסות לזכור גם לקבל את פניהם של אנשים אחרים ובמקרה זה של העובדים הכפופים לנו. האם דאגנו למנוחה שלהם, או שגרמנו להם לחשוב שעבודתנו חשובה מבניית משכן ולכן אין מקום וזמן להיבטל ממנה.
שבת שלום,
הרב אבי נוביס-דויטש
הרב אבי הוא רב המניין המשפחתי מסורתי בכפר ורדים
