לא נעבור בשתיקה על פשעי השינאה ›

הרב יחיאל גריינימן, מנהל מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים, מתפלל בעין עילוזה, כחלק מאירוע "תג מאיר: אור במקום טרור". עין עילוזה. מזרח ירושלים. צילום: נטלי גינזבורג
הרב יחיאל גריינימן, מנהל מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים, מתפלל בעין עילוזה, כחלק מאירוע "תג מאיר: אור במקום טרור". עין עילוזה. מזרח ירושלים. צילום: נטלי גינזבורג

נתניה גינזבורג לא עוברת בשתיקה על פשעי השינאה ומביאה לנו את הרשמים מאירוע "תג מאיר: אור במקום טרור" שנערך בעין עילוזה (10.2).

השבוע האחרון היה עמוס מאד והאמת היא שביום שישי כבר הייתי תשושה. לא היה לי זמן אפילו לכתוב. על כל פנים חשבתי שהשבוע יהיה שקט יותר ושמחתי מאד שלא הייתי צריכה לנסוע לקלנדיה כי החברה שלי הייתה חולה (לא סיבה לשמוח) וחשבתי שאלך לשחות, לרקוד ולשיעור ערבית, ושבשאר היום אקרא, אראה וידיאו, אלמד ספרדית ואנוח. אך לא יכולתי לשקוט כששמעתי מחברה שהתרחש אירוע "תג מחיר" בכפר קטן מאד ליד ירושלים (נוקבו הצמיגים של שלושים מכוניות ונרשמו כתובות נאצה). 

אני לא יודעת איך הבריונים הגיעו לשם ואני לא יודעת למה הם בחרו כפר קטן שאיש לא שמע עליו. אולי כדי להראות כמה "אמיצים" הם, אולי להראות שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים ואיש לא יעמוד בדרכם? זהו אינו הדור הישרים שחלמנו עליו. חברה התקשרה וסיפרה שבכפר זה נחתכו הצמיגים לשלושים מכוניות וצוירו סיסמאות נגד דו-קיום והתבוללות. התבוללות? אני חושבת שהרבה מתושבי הכפר מעולם לא פגשו ישראלי.

 אנרגיה של הפגנה

הייתי מאד עייפה וחשבתי שאנצל את היום למנוחה. חברתי לא הייתה בטוחה לאן צריך ללכת אז חשבתי שנעזוב את זה. אך אז דיברתי עם יחיאל משומרי משפט והוא אמר שהוא הולך ושהוא באזור ויאסוף אותי ואת המצפון שלי… אז חטפתי תפוח ובננה בשבילו כי הוא לא אכל צהריים וחטיף אנרגיה לעצמי ויצאנו לדרך. תודה לאל שהוא נהג כי הרחובות בכפרים אלה צרים ותלולים.

אחת המכוניות שנוקבו צמיגיה כחלק מפשע השינאה בעין עילוזה. צילום: נטלי גינזבורג

אחת המכוניות שנוקבו צמיגיה כחלק מפשע השינאה בעין עילוזה. צילום: נטלי גינזבורג

התברר שהייתה גם קבוצת צעירים מיפו ששמעו על ההתקפה תוך כדי נסיעה והחליטו לבוא לכפר. תודה לאל שעוד יש צעירים כאלה. בהתחשב בכך ששמעתי על הפגנת התמיכה רק חצי שעה מראש אפשר לומר שהיא הייתה די מכובדת והשתתפו בה לא מעט חובשי כיפות, מה שתמיד משמח אותי. הדבר נותן לי תקווה כשהמצב כה שחור. אני מקווה שהתמונות יגידו את מה שלא כתבתי כאן.

ההפגנה הייתה קצרה אבל לפחות הראינו צד אחר לתושבי הכפר. מתי ילמדו הרשויות שפורעי "תג מחיר" עושים לנו יותר נזק פנימי ממה שכל טרוריסט מסוגל. הלוואי שיכולתי לדבר על תקווה. הערב אני עייפה יותר מאשר בשבוע שעבר.

ילדים יהודים וערבים בהפגנת

ילדים יהודים וערבים בהפגנת "תג מאיר: אור במקום טרור" בעין עילוזה. צילום: נטלי גינזבורג

נתניה גינזבורג, 10.2.2014

עוד על האירוע של תג מאיר:

 

בתמונה: כתובות נאצה בא-טור. תצלום: תג מאיר: אור במקום טרור