על המדינה להשקיע בהעלאת מודעות לזכאות לקצבה לפחות כפי שהיא משקיעה באיתור רמאים המקבלים אותה שלא בצדק. טור חדש של הרב עדית לב שפורסם לראשונה בדעות מארקר.
מדברים הרבה על השקרנים והרמאים, אלה שמקבלים קצבאות מהמדינה במרמה. אבל לא מדברים כלל על אנשים שזכאים לקצבאות ולא מקבלים אותן – בין שהם לא מודעים לזכאותם, או שהם לא מצליחים לקבל את הקצבאות בשל סבכים ביורוקרטיים שונים. לזה קוראים "קושי במיצוי זכויות".
בישיבת הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, ציין פרופ' גוני גל שכ–10% מהאנשים שזכאים להבטחת הכנסה לא מקבלים אותה. באופן מדהים, זה די מקביל ואולי אפילו גבוה יותר מהנתון המדובר על האנשים שמרמים ומקבלים מה שהם לא זכאים לו. כלפי הרמאים מחזיק הביטוח הלאומי, ובצדק, מערך שלם של בודקים. אבל למען אלה שלא ממצים את זכויותיהם, באילו צעדים נוקט הביטוח לאומי?
cc: wikipedia
מוסדות המדינה שאמונים על הזכויות של אנשים החיים בעוני פועלים למען מיצוי אך לא עושים די, והביורוקרטיה והטופסולוגיה בדרך לקבלת הזכויות מסובכת באופן אבסורדי ומיותר. חשוב להבין שהבטחת הכנסה, למשל, היא קצבה שמשולמת למי שאין לו כמעט כלום. כך שמדובר באנשים שחיים בעוני גדול ועדיין לא מצליחים לקבל מהמדינה את מה שהם זכאים לו לפי הקריטריונים. זה דוחף אנשים רבים לייאוש והופך בעיות קטנות, ולעתים זמניות ופתירות, להסתבכות בחובות ושקיעה במצוקות נפשיות ופיננסיות שאין להן פתרון.
למרכז הזכויות שאנו בארגון רבנים למען זכויות האדם מפעילים בחדרה פנתה באחרונה פעילה חברתית, אשה כבת 30 שמתגוררת עם אמה, עובדת במשרה חלקית לפי שכר מינימום, שמרוויחה כ–1,800 שקל בחודש. האמא מצאה רק עבודות מזדמנות בשכר מינימום ומגיעה לשכר של כ–1,000 שקל בחודש. באחרונה מצאה הבת עבודה חדשה במשרה מלאה, שבה תרוויח שכר מינימום – 4,300 שקל בחודש. אבל תחילת העבודה אינה מיידית. בינתיים הן התקשו לעמוד בעלויות המחיה השוטפת. בחודשים הקודמים הן שילמו שכר דירה באיחור. החודש – עדיין לא מצאו את הכסף לתשלום, ובעל הבית דורש תשלום עבור שלושה חודשים – כ–5,000 שקל – סכום בלתי נתפש עבורן.
התחלנו לדבר וגילינו שהאמא לא ביקשה קצבת השלמה הכנסה, לא סיוע בשכר דירה ולא מס הכנסה שלילי, להם היא זכאית. אם האם היתה מקבלת כספים אלה המגיעים לה מהמדינה, השתיים היו עומדות בתשלומי שכר הדירה, ולא היו מסובכות בחובות, עיקולים ותיקי הוצאה לפועל.
הצענו להן לפנות אל טוב לבו של בעל הבית, בתקווה שהאמפתיה שלו תמשיך, ושאכן המדינה תיתן להן את המגיע להן. אבל כל ההסתבכות הכלכלית הזו לא היתה מגיעה לו המדינה היתה משקיעה קצת יותר בהעלאת המודעות לקצבאות בקרב זכאים שאינם ממצים את זכויותיהם, כפי שהיא משקיעה באיתור רמאים שמקבלים קצבאות שלהן הם אינם זכאים.
תודה על פעילותכם . עמדת הממשלה היא,גם בנושאים כמו שורדי השואה : כדי לקבל עליכם ליזום פניה וגם אם התקבלה היא לא רטרואקטיבית ,מי שלא יודע איך לא יקבל. כדי לעקוב אחרי רמאים הם דוקא משתדלים מאוד.