בתמונה: הרב אריק אשרמן מנסה להדוף את המתנחלים מכרמל, המתנכלים לרועי הצאן הפלסטינים
הישוב של אום אל ח'יר בדרום הר חברון, יושב לצד התנחלות כרמל. תושביו חיים בתוך מבנים רעועים וחיים בתנאי עוני, ללא מים וחשמל, בזמן שתושבי ההתנחלות של כרמל נהנים מתנאים של חיים בפרברי המערב.
בשנים האחרונות רועי הצאן של אום אל ח'יר נאבקים מול המתנחלים של כרמל, שטוענים שחלק מאום אל ח'יר יושב על אדמותיהם. לאחרונה החריפו המתחים בין המתנחלים לבין הפלסטינים, כשהמתנחלים נטעו עצים על הרכס, טקטיקה שעושים בה שימוש, בכדי לטעון "בעלות" על הקרקע. העצים נעקרו וכתוצאה מכך, רועי הצאן מאום אל ח'יר "נענשו" בצורה קולקטית ונחסמה דרכם למרעה הצאן. בנוסף, המתנחלים מכרמל עושים ככל ביכולתם למנוע את העדרים מלעבור ברכס.
צפו: מתנחלים מכרמל מתנכלים לרועי צאן פלסטינים באום אל ח'יר ומשתלטים על הדרך החוצה את הרכס. שימו לב כי הצבא הישראלי עומד בצד ולא מתערב
במשך השנים האחרונות רבנים למען זכויות האדם ביחד עם הפעילים של "תעאיוש" דואגים לממש את זכויות האדם של תושבי אום אל ח'יר בדרום הר חברון (קיראו על הסכסוך על הטאבון. כמו כן, מאז ההתנכלות האחרונה, יש שקט באיזור). לאחרונה הרב אריק אשרמן קיבל אימייל מאלעזר הומינר, חבר בהתנחלות של כרמל, המבקש את תשובתו לגבי עקירת עצים נטועים בידי המתנחלים בטו-שבט. ההתכתבות שלהם מופיעה בהמשך:
{ה-20 בינואר, 2014}
שלום וברכה לרב אריק.
בשבת האחרונה קרה מקרה מצער.
התארחתי השבת בישוב כרמל השוכן בדרום הר חברון, ישוב נפלא עם אנשים נפלאים. לכבוד ט"ו בשבט נטעו שם שתילי עצים, במהלך השבת השתילים הללו נעקרו, חשוב לציין: הנטיעות בוצעו בתיאום עם המנהל האזרחי ובשטח ישראלי(להבנתי) על פי חוק.
אשמח לתגובתך.
*אין צילומים כי אני שומר שבת ובמוצאי שבת לא יכול הייתי לצלם.תודה רבה
אלעזר הומינר
***
[ה-31 בינואר 2014]
שלום אלעזר,
אני ורבנים למען זכויות האדם מתנגדים לעקירת עצים. כידוע, התורה גם אוסרת על כריתת עצי פרי, אם כי המפרשים מתירים במצבים מסוימים. אך עד כמה שאני יכול להתנגד לעקירת עצים, נגד עיניי יש מסכת שלימה וארוכה של אירועים בהם תושבי כרמל ותומכיהם מתעללים בתושבי אום אל ח'יר העומדים בחוסר אונים מול עוצמת מנגנוני המדינה, כולל הדברים שאירעו ביום ו' האחרון. במקרה הנ"ל תושבי כרמל נוטעים עצים בכדי לדחוק את שכניהם.
אני חייב לומר באופן חד וברור שבכרמל משתמשים בנטיעת העצים כחיילים נגד המשך שיגרת החיים לצד הישוב אום אל ח'יר. הרכס בו תושבי כרמה שתלו עצים, הוא אותו רכס שעבורו הם/ן הגישו תכנית לפיתוח ההתנחלות. על פיה נטען כי הרכס נועד לבנייה מאסיבית. אף אחד מהעצים שהם/ן נוטעים/ות לא נועד לגדול ולתת צל או פרי. הם שם רק כדי למנוע גישה של תושבי/ות אום אל ח'יר עד ליום שבו יעלו הדחפורים על הגבעה וישטחו אותה לצורך הקמת השכונה החדשה. בעיניי זה פסול ששותלים שם, ועל אחת כמה וכמה כאשר סכסוך הבעלות על אותו הרכס עדיין בבית המשפט. זאת אומרת שאפילו על פי הגיון העקום של הכיבוש, אין (עדיין) הסכמה על זכות תושבי/ות הכרמל להשתלט על הרכס. כפי שאתאר בהמשך, הקלטנו קצין מת"ק שהגיע למקום כאשר הייתי נוכח ביום ו' האחרון שאמר, בניגוד למה שכתבת, ששתילת עצים ברכס ללא אישור. כאשר הרמת"ק אמר ב-2011 שהוא אישר נטיעות, אמרתי לו שהוא מפליל את עצמו. הוא הודיע לי שנתן אישור, על אף העובדה שכאמור, הסכסוך עדיין בבית המשפט. מרגע שקיבלתי את המכתב מהרמת"ק, ובמקביל התחילו להגיע אלינו דיווחים על חידוש ניסיונות להטריד ולחסום רועי צאן מאום אל ח'יר. אם כבר כתבתי לפני מספר שורות על 2011, בעקבות מכתבך ודיווחים מהשטח נזכרתי כיצד ב-2011 תושבי/ות כרמל נטעו עצים ברכס, בטענה שזה חלק מהתכנית המתאר שלהם. למעשה גם מעבר דרך הרכס הוא דרך שנכפה עליהם/ן, לאחר ששכונה חדשה של כרמל חסמה את הדרך המקורית העוד יותר קצרה. הטענה שחוזרת על עצמה משך השנים. אפילו שמעתי מפי הרבש"ץ של כרמל שזהו מעשה חסד שמאפשרים/ות לתושבי אום אל ח'יר להישאר בבתיהם על אדמות כרמל.
צפו: מתנחלים קיצוניים מכרמל לא מאפשרים לרועי הצאן של אום אל ח'יר לרעות את הצאן ברכס, שעדיין לא הוכרעה שאלת הבעלות שלו בבית המשפט
קצת היסטוריה על תושבי אום אל ח'יר וכרמל
תושבי אום אל חיר התגוררו בדרום הר חברון מלפני שנת 1967. הם צאצאי בדואים שהגיעו לפני 60 שנה מאזור ערד ושקנו אדמות במקום. ואילו ההתנחלות כרמל נמצאת באדמות שהוכרזו כ"אדמת מדינה" ב-1979. במקביל הוקם בסיס נח"ל בינואר 1981, וב-מאי 1981 הועבר אל אזרחים כדי להקים התנחלות.
ב-2011, כתוצאה מכך שכנראה מישהו עקר את העצים, הצבא העניש את רועי הצאן של אום אל ח'יר על פי בקשת תושבי כרמל. גזר הדין אסר לחצות את הרכס בדרך לשטח מרעה, גזרה שהוסיפה כשעה לדרך שלהם. הסתבר שהרכס הזה שנוי במחלוקת, אפילו בהגיון הכיבוש, ונושא הבעלות ממתין (עד היום) להכרעת בית המשפט. כאמור, הוצא צו ביניים המורה שחייבים לאפשר לרועי צאן לחצות. ככל הנראה, אחרי זמן, הרועים בכל זאת העדיפו לעקוף את השתילים ואת ה"פינת חמד" שבנו תושבי כרמל, ולעבור בקצה הרחוק יותר של הרכס. אבל, מזה כמה חודשים גם דרך עוקפת זאת אינה מספקת לתושבי כרמל, אשר דורשים מהצבא למנוע מעבר עדרים גם בהמשכו של הרכס, בקטע שלא היה נטוע.
ולאחרונה כוחות הצבא באמת מגרשים משם את הרועים שנאלצים להקיף את כל הגבעה, ולנסוע במסלול ארוך ומייגע לשטח מרעה. במספר מקרים רועים/ות שניסו לעבור (ופעילים/ות שליוו אותם) גם נעצרו בגין חציית הגבעה והואשמו בכניסה לשטח סגור, למרות שפסיקת וועדת העררים העליונה הוצגה בפניהם. היו מספר תירוצים לא לכבד את הצו. לצערי, נאלצנו לחדש את הליווי של הרועים, כי אחרת אין סיכוי שהרועים יעברו ברכס.
בט"ו בשבט האחרון, המשיכו תושבי הכרמל לנטוע בהמשך הרכס. על הרכס הוצבו חיילים שהשגיחו שהעדרים לא יעברו גם בקטע הזה. וגם זה לא היה לגמרי מספק. במקביל הצבא הגיע מדי פעם גם לסלק את העדרים של תושבי ת'אעלה ושל אום אל ח'יר גם מהאדמות שבצד השני של התנחלות כרמל (בין כרמל לבין הרפתות). כך היה בשבת, ובמהלך כל השבוע שלפני. בין השאר, עוכבו שתי נשים מבוגרות לשבע שעות, והמשטרה איימה שבפעם הבאה ישלחו אותם ישירות למעצר במחנה עופר.
בשבת שאתה מזכיר, פעילי/ות "תאעיוש" היו עם הרועים/ות במרעה ובדרכם בחזרה, והצבא צפה, אך לא התערב, למחרת, כשלא היו פעילים לצדם, הרועים/ות כאמור נעצרו בגין רעייה שם. פעיל מאוד אמין מעיד על כך שלא הם/ן ולא הרועים/ות נגעו בעצים שניטעו באותה שבת שכביכול הם/ן עקרו. הרועים/ות אף הקפידו ללכת את כל הסיבוב הגדול ולהקיף גם את קטע הנטיעות החדש, למרות פסיקת וועדת העררים. מאז לפי עדויות מוסמכות, המצב מחמיר, ולעיתים קרובות מעכבים רועי צאן.
על רקע זה הגעתי בעצמי (24.1) ללוות את רועי הצאן ביום ו' האחרון. מהרגע שהגענו ראינו את תושבי כרמל מתאספים על הרכס. כנראה ששוב היה יום נטיעות. יצאנו בדרך בכוונה לעקוף את כל הנטיעות וכל מה שנבנה ברכס.
צפו: מתנחלים קיצוניים מכרמל פוגעים בעדר של תושבי אום אל ח'יר (24.1)
בסרטון אפשר לראות מספר גדול של תושבי כרמל וחבריהם מבריחים את הצאן של תושבי אום אל ח'יר. אני ועוד שני מתנדבים ניסינו לעזור לרועי צאן להמשיך ולעבור ברכס. בהתחלה החיילים הישראלים ניסו לעצור אותנו. אחר כך, הם פשוט צפו מהצד. התקשרתי לרמת"ק והסברתי שאל אף הצו, רק רצינו לעקוף את הרכס. הרמת"ק אמר שקצין שלו בדרך, אבל טען שהוא לא ידע על איזה צו אני מדבר. אחרי שהבאנו את הצו, והצגנו אותו לקצין מת"ק שהגיע, הוא רצה להעביר ליועץ המשפטי כאילו שזה היה נושא חדש בשבילו. הוא טען שבשנה וחצי שהוא שם, רועי הצאן של אום אל ח'יר לא עוברים בשטח. (הרמת"ק אותו רמת"ק שהיה כאשר ועדת העררים הוציאה את הצו ב-2011)
רק אחרי שהתקשרתי לעו"ד עצמו, הוא דיבר עם הקצין, נתנו לרועי הצאן של אום אל ח'יר לעבור.
ביום שבת, שוב תושבי/ות כרמל ניסו לעצור ולהבריח את הצאן. בהתערבות החיילים, הרועים היו בדרך לעבור ברכס, אבל הגיע מג"ד והכריז על שטח צבאי סגור. קצין מת"ק הודיע אחר כך שזה היה לא בסדר (בניגוד לפסיקת בג"ץ בעתירה עקרונית שלנו מ-2006 אשר קבעה שכאשר ישראלים תוקפים חקלאים פלסטינים, אסור לצבא להקל על עצמם ולפתור את הבעיה על ידי הכרזת שטח צבאי סגור, ובזה למנוע מהפלסטינים לעבד את אדמותיהם, או במקרה הזה לרעות את צאנם. מיום א' (26.1), אנו שומעים על שקט יחסי באיזור. חזרתי בעצמי היום (30.1) ושוב, ברוך ה', היה שקט. אני לא אפילו נכנס כאן לכל שאר ההתעללויות בתושבי/ות אום אל ח'יר, כגון הניסיונות לכבות את הטאבון שלהם וכו'. רצוני לומר, שככל שאני באמת ובתמים מגנה עקירת עצים, המעשה הזה כעין וכאפס מול כל מה שהמדינה (וכוחה העצום) עושה בכדי להתאכזר בחלשים. כאשר חזרתי הביתה ביום ו' האחרון (31.1) עיינתי קצת בפרשת השבוע "משפטים". בין היתר, קראתי:
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים (שמות כ"ב:כ) לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטות. ודל לא תהדר בריבו. (שמות כ"ג:ב) לא תטה משפט אבינך בריבו (כ"ג:ו) וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את מנפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. (כ"ג:ט)
ומפרשנות של אבן עזרא ושל הרב שמשון רפאל הירש (שמות כ"ב:כ):
- אבן עזרא:
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים. כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אותו כי אם תעוק יעק אלי שמוע אשמע צעקתו. (שמות כ"ב: כ-כ"ב) כאשר יקבל הגר שלא לעבוד עבודת כוכבים לא תונהו בארצך. כעבור שיש לך כח רב ממנו. וזכור כי גרים הייתם כמוהו . וכאשר הזכיר הגר שאין לו כוח ככה היתום והאלמנה שהם ישראלים ואין להם כוח. ואחר שאמר לא תענון לשון רבים. אמר אם תענה. כי כל רואה אדם שהוא תענה יתום ואלמנה ולא יעזרם גם הוא יחשב מענה. כ"ב אם ענה) והנה העונש. אם אחד יענה ואין עוזר העונש על כולם.
וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי דרים הייתם בארץ מצרים (שמות כ"ג:ט) עם השופט ידבר, בעבור שלא יחשוב השופט כאשר יריב הישראלי עם הגר לעזור תורת ישראל… והעד, "ושפיטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו"
- השר"ר הירש
"הקשר שבין הפסוקים האלה מציין את הכלל הגדול, שהתורה חוזרת עליו בכמה מקומות: כבוד האדם והאזרח וזכויות האדם והאזרח אינם תלויים בייחוסו ובמולדתו וברכושו, ולא בשום דבר חיצוני ומקרי, שאינו מפנימיות מהותו העיקרית של האדם, אלא הם תלויים אך ורק בערכה הרוחני המוסרי של אישיות האדם, הטעם המיוחד – כי גרים הייתם בארץ מצריים – בא לשמור על הכלל הזה מכל פגיעה. כי אין הטעם הזה זהה עם האמור להלן כ"ג,ט': 'ואתם ידעתם את-נפש הגר וגו' אלא נאמר כאן בלשון החלטית 'כי-גרים הייתם וגו', – כל אסונכם במצרים היה זה, שהייתם 'גרים' שם, ובתור שכאלה לא הייתם זכאים, לפי השקפת העמים, לאדמה, למולדת, לקיום, ומותר היה לעשות בכם ככל העולה על רוחם. בתור גרים הייתם משוללי זכויות במצרים, וזה היה שורש העבדות והעינוי שהוטלו עליכם. על כן הישמרו לכם – זה לשון האזהרה – פן תעמידו את זכויות האדם במדינתכם על יסוד אחר מאשר האנושיות הטהורה, שהיא שוכנת בלב כל אדם באשר הוא אדם, כל קיפוח של זכויות האדם יפתח שער לשרירות ולהתעללות באדם – הוא שורש כל תועבת מצרים. "תונה" – …קיפוח בלתי-חוקי בנכסים חומרים או רוחניים…לפי זה נראה, שתחילה הזהירה כאן התורה את המדינה בתור שכזו, לבל תקניט את הגר. לא תנהג המדינה מנהג אונאה כלפי הגר: בשל היותו גר – לא תטיל עליו חובות יתירות ולא תעניק לו פחות זכויות מאשר לאזרח; ולא תלחצנו: ולא תגביל אותו בכל דרך שהיא בעשיית מלאכתו ובחיי פרנסתו, מבמדבר כ"ב, כה' ובמלכים ב' ו', לב למדנו ש "לחץ" – משמעו בעיקר: הגבלת מקום, דחיקה חזקה, הווה אומר: אל תדחק אותו ואל תגבילו". ( פירוש לשמות כ"ב:כ)
חודש טוב ושבוע טוב
הרב אריק אשרמן
קיראו עוד:
- ההתייחסות של הרב אריק אשרמן להתנכלות של מתנחלי כרמל לרועי הצאן של אום אל ח'יר, בהרהורי פורים – תשע"ד
הרכס שעליו השתלטו מתנחלי כרמל באדמות אום אל ח'יר דרום הר חברון
והצבא שעוזר למתנחלים.והצבא שהורס בתים ברחבי הגדה וכפרים בבקעת הירדן ועוצר באישון לילה צעירים וילדים,עוד נקרא ע"י שר החינוך צבא מוסרי. אם זה לא היה איום ונורא הייתי אומר: הצחקתם אותי.