"בהמשך מתוארים החומרים היקרים שבהם ישתמשו והנחיות כיצד לבנות את הארון, את הריהוט המיוחד, את המנורה, את כפורת המשכן …" / White parochet used on Rosh Hashanah and Yom Kippur.cc: wikipedida
איך יוצרים מרחב של קדושה שבו ננהג באורח הוגן וחומל? את מי נניח במשכן הקדוש הזה? כיצד ניתן להקל על הגרים בתוכנו? דבר תורה לפרשת תרומה מאת הרבה מירי גולד
השליש האחרון של ספר שמות עוסק בבניית המשכן, שישמש כמקדש נייד לאחסון לוחות הברית, שעליהן חקוקות ההנחיות המוסריות לבני ישראל. כדי להדגיש את חשיבותו של מבנה חדש זה מתבקש העם לתרום מתנות, בהתנדבות, למטרה נעלה. מתנות אלה נקראות תרומות, מתוך ההבנה שמעשה הנתינה מרומם את הנפש, מעלה את המורל ומעניק לנותן הרגשה טובה של תרומה למטרה מקודשת.
בהמשך מתוארים החומרים היקרים שבהם ישתמשו והנחיות כיצד לבנות את הארון, את הריהוט המיוחד, את המנורה, את כפורת המשכן, את מבנה העץ של המשכן, היריעות הפנימיות והחיצוניות, המזבח לקורבנות והחצר.
כדי שהעם לא ישכח את מטרת הפרויקט השאפתני, מזכיר ה': "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה:ח).
התוצאה הסופית של תנופת בנייה זו היא לספק מקום קדוש שבו יוכל ה' לשכון בתוך העם. למראה המשכן ייזכר העם בצו האלוהי כלפיהם שיהיו קדושים במהותם ובמעשיהם. אין זה מקרה שאותו השורש משמש הן לשם העצם משכן והן לפועל לשכון.
תזכורת לקדושה
גם בימי קדם היה ברור שאנשים זקוקים לתזכורות חזותיות כדי לעשות את מה שמצווה עליהם ויאפשר להם להגיע למעמד המרומם של קדושה. בעולמנו המורכב שבו אנו מופצצים בגירויים חזותיים למכביר, מסופקתני אם נוכל לראות בבהירות את משכננו הפנימי אשר אמור להנחות אותנו לדרך פעולה ישרה. לעיתים קרובות נראות בעיות העולם והחברה שסביבנו כה מכריעות עד שאיננו חשים שיש בכוחנו לפעול כדי לשנותן. חלף זאת עלול מצפוננו המוסרי להשתתק ולהשאיר אותנו בתחושה כוססת של חוסר שלמות, של חשש שלא נצליח לתרום תרומה משמעותית לתיקון העולם.
לעיתים אנו זקוקים למוסדות ולארגוני מתנדבים כדי להניע אותנו לפעולה. שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם הוא כלי כזה. באמצעות תרומותינו הכספיות הצנועות אנו מאפשרים לחברי הצוות ולמתנדבים המסורים להניע אותנו לתת מעצמנו, לעזור לנו ללכת עוד צעד קטן ליצירת חברה מוסרית, צודקת וישרה בקרבנו.
ישנם נושאים בוערים רבים המעסיקים אותנו. אחד מהם הוא גורלם של אלפים רבים של אפריקאים המבקשים מעמד של פליטים כדי שיוכלו לחיות, פשוטו כמשמעו. ניתנה לי ההזדמנות והזכות לעזור, ולו במקצת, כאשר פנה אלי הרב אריק אשרמן וביקש ממני לבקר בכלא גבעון ברמלה, שם הוחזק צעיר מדרום סודן בגלל שוויזת התייר שלו פגה. בעוד שבדרכונו הוטבעה וויזה לשלושה חודשים, על חותמת נוספת, של תאריך כניסתו החוקית למדינה, נוספה שרשרת מספרים שציינה את התאריך שעליו לעזוב את המדינה. אך בעוד שתאריך הכניסה נכתב כך – 27/01/14 – הרי שתאריך תפוגת הוויזה נכתב כך: 10102013, ללא ציון מילולי שזהו אכן תאריך התפוגה.
משטרת ההגירה עצרה אותו שלושה ימים אחרי תאריך התפוגה וזרקה אותו לכלא. ביקורי בכלא אפשר לי לקדם במעט את שחרורו על ידי נטילת מסמך חתום מהצעיר. רק הודות לקשרים שלי בבית הכלא קיבלתי רשות לבקרו (ולדבר אתו בטלפון דרך מחיצת זכוכית) ולקבל את המסמך.
לא יכולתי להימנע מלשאול את עצמי אילו הוא היה גבר לבן ממדינה מערבית, האם המדינה לא הייתה מסתפקת בהטלת קנס קטן עליו בצאתו מהמדינה זמן רב אחרי תאריך התפוגה.
הבה ניצור מרחב של קדושה שבו ננהג באורח הוגן וחומל, ובואו ניזכר, תמיד, שכל אדם נברא בפני עצמו בצלם אלוהים. הבה ניתן מקום במשכן הקדוש הזה לגר הגר בתוכנו, ומי ייתן שכולנו נמצא את הדרך להקל את סבלם, לספק להם מקלט בטוח ולמצוא פתרונות בני-קיימא למצוקתם הקשה. תהא זו תרומתנו היום.
הרבה מירי גולד משרתת את קהילת ברכת שלום בקיבוץ גזר וזכתה לאחרונה בעתירה בבג"ץ לאפשר לרבנים שאינם אורתודוכסיים לקבל תמיכה ממשלתית למשכורותיהם.