האיום להפריט את האחריות של שירות התעסוקה: הדיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת ›

2. מי אמור לבצע את התוכנית החדשה? האם היה מכרז?

3. ההגדרה של "אי שיתוף פעולה", שאמורה להביא לשלילת קצבה, מה זה אומר?

4. לגבי המאמנים התוכנית אמורה להתבסס עליה, לא הבנתי למה בדיוק הם מאמנים, ואיך הם קובעים אם משהו הוא חסר מסוגלות תעסוקתית?

5. האם תיהיה "קבוצת ביקורת" – האם יש תוכנית מקבילה שמולה תבדקו, נניח הכשרות?

6. מה עם מקבלי השלמה הכנסה, האם הם בתוכנית?

להלן פרוטוקול חלקי של הישיבה שנערכה אתמול ה-26.1 בועדת העבודה והרווחה בכנסת:

תחילה מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירש, מציג את התוכנית: התוכנית היא יוזמה של הנהלת השירות. כחצי מדורשי העבודה הם מקבלי הבטחת הכנסה.

חכ ליצמן: בועדת העבודה והרווחה ויסקונסין לא יעבור. במקבלי הבטחת הכנסה יש הבדלים גדולים לגבי זמן האבטלה.

בועז הירש: התוכנית גובשה עם תב"ת וסטרייב, היא נוסתה ב- 30 מקומות ברחבי העולם. וגם התייעצנו בתוך שירות התעסוקה. התוכנית מיועדת למתייצבים חדשים ומחדשי רישום, עד גיל 49.

ח"כ רוזנטל: התוכנית לא מתיימרת להתמודד עם הכרוניים?

בועז הירש: יש בין 700 לאלף בשנה. המטרה היא לתת להם כלים למצוא עבודה, ואם הם ימצאו עבודה בלי השירות זו הצלחה. דורש העבודה בחודש הראשון יגיע ללשכה, ויתייצב מול מתאם השמה, ויראה מאמן אישי פעמיים, ועד סוף החודש תהיה מעין הבחנה על דורש העבודה. ההחלטה הסופית היא של מנהל הלשכה.

ח"כ רוזנטל: ההבחנה עצמה מי יעשה?

בועז הירש: מוטיבציה גבוהה או נמוכה, לאיזה סדנה לשלוח. בכל רגע בתוכנית יש למנהל הלשכה את היכולת לגרוע את דורש העבודה מהתוכנית עצמה. זו החלטה שלו נטו.

ח"כ רוזנטל: מה הפרמטרים לגרוע אדם? הם ידועים?

גבי הירש: יש הרבה דברים שנשארים לשיקול הדעת של המנהל. מנהל הלשכה רואה גם את התוצאה מהמאמן האישי וממתאם ההשמה (=עובד שירות התעסוקה) והוא מחליט האם ניתן לשלוח אותו לעבודה. דורש עבודה שיאובחן כבעל מוטיבציה גבוהה ילך לסדנת מציאת עבודה, ודורש עבודה עם מוטיבציה נמוכה ילך לסדנת שינוי. רוזנטל: שינוי למה? הירש: הכנה לתהליך של מציאת עבודה. התוכנית היא לא וולונטרית ועל פי חוק הבטחת הכנסה, דין הפניה לעבודה היא דין הפניה לסדנא והכשרה.

רן מלמד: זה המהות (הוולונטריות), זה מה שהופך את זה לוויסקונסין.

ח"כ ליצמן: אני רוצה לדעת איך נבחרו המקומות, המקומות הם של חרדים. יש דיון בממשלה כרגע אנטישמיות בעולם, גם על זה צריך לדון בממשלה, זה רק נגד חרדים.

מיקי לך יש ספק שהוא מנסה להכניס ויסקונסין? רוזנטל: לצד החשש שמקבלים ויסקונסין בתחפושת, יש מובטלים שרוצים לעבוד, ליצמן: אין לי ויכוח איתך. רוזנטל: אנחנו מנסים להבין האם זה ויסקונסין בתחפושת, אם לא יהיה מקובל עלינו אנחנו ועדה.

בועז הירש: יש את החודש הראשון, חודש שמשמש להבחנה של דורש העבודה, חודשים 2 עד 4 לביצוע סדנאות, אח"כ 3 חודשי הפוגה, אין סדנאות, התייצבות חד שבועית מול פקיד במאמץ מוגבר לייצר השמה, ואז אם זה לא יוצלח חוזר ל2 עד 3 חודשים לחיפוש עבודה מונחה, ואם זה גם לא מצליח, חוזר לדפוס התייצבות רגיל.

ח"כ רוזנטל: אין שם הכשרה מקצועית? בועז הירש: הכשרה מקצועית זה לא באחריות שלנו, אלא באחריות משרד הכלכלה. ליצמן: למה לא לאחד את זה ביחד? ח"כ רינה פרנקל: יש את זה בשוברים. מיקי רוזנטל: למה לא לעשות את זה עם הסדנא? מיכל בירן: אני אשמח לראות איך את מדמיין את זה. נדמיין מנקה, שעכשיו היא מובטלת, ובסדנא שלכם אתם לא מדברים על ללמד אותה מקצוע חדש שבו היא תוכל לעשות משהו אחר. מה אני מפספסת?

בועז הירש: הכשרה מקצועית צריכה להיות כחלק מהחלטה של מנהל הלשכה, באם זה פונה ומתאים לאותו דורש עבודה, ולא כתנאי מחייב לפני שקראתי את האדם. אם נחשוב שזה מתאים לדורש העבודה, זה החלטה אד הוקית לגבי אותו אדם.

לגבי מה שח"כ בירן העלתה, יש כאן הנמכה מסיימת של החשיבות של אותן סדנאות. אנחנו רואים את האפקטיביות של הסדנאות גם בקרב דורשי עבודה עם עבר תעסוקתי. למי שאין ניסיון עבודה קורצים לו להסתמך על קצבאות לאורך זמן.

הסדנאות מסייעות ומשקמות ועוזרות לאנשים ומכינות אותם טוב יותר. (רן מלמד מסכים).

ח"כ רוזנטל: מה אמור לקנות בסדנא, ובסופה, אם תוכל לתאר את זה, זה יסייע לנו.

בועז הירש: דוגמא מפעילות של מנהל הלשכה של ערד, שלקח קבוצות של 15 בנות בדואיות ובנה להן תוכנית שמובנת מעברית תעסוקתית, אוריינות דיגיטלית, ומפגשים עם פסיכולוגים. צריך לתת לאדם שמעולם לא עבר את הניסיון. אבל זה לא מעגלי תעסוקה.

ח"כ רוזנטל: איזה חסמים התוכנית אמורה להסיר? איך היא אמורה להסיר? מה אמור לקרות שם?

בועז הירש: הסדנאות הכנה לעולם העבודה, הכרה עם יום העבודה, מאמן שיושב באופן אישי ומנסה להבין את הקשיים, לנתח אותם, את החסמים, אבחון של חסמים, אבחון של מוטיבציה. הסדנאות יהיו שיתופיות, ללמוד אחד מהשני. הסדנאות ילמדו מיומנות מחשב בסיסיות, הכנה לראיון עבודה.

אנחנו מפנים לא מעט אנשים למרכזי הערכה, את זה צריך לעבור מי שרוצה להיות מוקדן במרכז שירות, ואנחנו רוצים להכין אותם לזה, לעשות להם סימולציות.

ח"כ רוזנטל, שואל את ח"כ ליצמן: האם האבחנה נראית לך ראויה?

ח"כ ליצמן: השאלה מה המטרה? אם המטרה היא לבטל את הקצבה – זה סתם מזימה. רוזנטל: עוד לא הגענו לביטול.

בועז הירש: אין מקום להשוות בין מעגלי תעסוקה לויסקונסין. אין מה להשוות בין תוכנית שכל הסמכות השלטונית: שלילת קצבאות ופעילויות הליבה נמצאות בידי השירות. לחברה הפרטית אין שום גישה למידע על דורש העבודה, למעט חוות הדעת של המאמן. בתוכנית הזו התשלום לחברה הפרטית קבוע, והתגמול על ההשמות יהיה לעובדי שירות התעסוקה במסגרת שכר עידוד. שירות התעסוקה מפעיל היום כעשרה סוגי סדנאות בהיקף של אלפי מובטלים בשנה, באותו קונספט. לשירות התעסוקה אין היכולות של המאמנים. המאמנים עברו מרכזי הערכה ומחציתם נפסלו.

ח"כ מיכל בירן: מה ההכשרה של המאמנים? בועז הירש: אנשים שיש להם יכולת בהנחיית סדנאות ויכולת עבודה עם אוכלוסיות קשות (עידית: לא נאמר שום דבר על מה ההכשרה שלהם). רוזנטל: ואין אנשים כאלו בשירות? בועז הירש: אין לנו אנשים בשירות שיש להם הכשרה בהנחיית סדנאות.

ח"כ רוזנטל: כמה מפגשים יהיו?

בועז הירש: 3 מפגשים בשבוע, רוזנטל: 5-6 שעות שבועיות? הירש? כן.

ח"כ רוזנטל: האם נוכל לקבל את הניירת על התוכנית מסודר? הירש: כן… עד עכשיו הם לא קיבלו….

ח"כ רוזנטל: האם למנהל הלשכה יש אפשרות לדחות המלצת מאמן? הירש: כשהגעתי לשירות לפני שנתיים היה יעד סירובים, ותגמול קטן לסירובים, במסגרת הרפורמה שבוצעה בשכר עידוד אין תגמול לסירובים ואין יעד סירובים בשירות התעסוקה. חשוב לזכור שסירוב הוא לגיטימי כנגד דורשי עבודה. אני לא קובע יעד לסירוב, הפעלת הסירוב היא בשיקול דעת שלהם. אנחנו מנסים שככל הניתן הסדנאות יהיו בתוך הלשכות, כך שמנהלי הלשכות ומתאמי ההשמה יוכלו להתרשם בזמן אמת מההתנהלות של דורשי העבודה, ואני סומך כאן על שיקול הדעת של מנחי הסדנאות. לא קבענו מדדי הצלחה, כי נרצה לראות את היעילות של התוכנית אל מול קבוצת ביקורת. בשום מקום מדד של שלילת קצבאות הוא לא מדד להצלחה, כפי שכיום לא מופעל עליהם לחץ בנושא הזה.

ח"כ רוזנטל: לכמה אנשים היום נשללה קצבתם, לפני התוכנית?

בועז הירש: אנחנו עומדים כיום על בין 500 ל- 600 סירובים לחודש.

ח"כ רוזנטל: אז מה יעדי ההצלחה של התוכנית?  ומה התקציב של התוכנית כולה?

ח"כ ליצמן: האם יש הגבלה על הסדנאות, כמה כסף יש ללמד? למשל הוא עושה סדנאות, האם הוא מוגבל בכמה?

בועז הירש: תקציב: 8 מליון ש"ח שנתי, לשנה אחת.

ח"כ רוזנטל: כמה מאמנים יהיו?

בועז הירש: בפריסה מלאה 30 מאמנים.

ח"כ רוזנטל: מה עוד מתוקצב בשמונה מליון. הירש: בעיקר שכר מאמנים, רכישת מחשבים, עזרים בסדנאות. רוזנטל: נשמח לקבל פירוט מדויק.

בועז הירש: בחינת הצלחה, אנחנו רוצים לראות בסופו של יום מה ההבדל שהתוכנית מייצרת בהשתלבות בעבודה, או גלישה לעומק אבטלה. לגבי מוגבלים: ההגדרה שלנו היא לפי ועדות כושר של שירות התעסוקה שבראשן עומד רופא שאנחנו שוכרים את שירותיו. הרופא מגדיר את דורש העבודה כמי שאין לו מגבלות, ושלוש רמות של מגבלות לעבודה.

ח"כ ליצמן: הרופא כפוף אליכם? הירש: הרופא הוא חיצוני. מה שאנחנו מצפים מחוות הדעת של הרופא לייצר מפה של מה מסוגל דורש העבודה לעשות, האם יש לו בעיות רפואיות, איזה סוג עבודה הוא מסוגל לבצע. רוזנטל: אדם שמוכרז כבלתי כשיר לעבודה למה לא משחררים אותו משירות התעסוקה. הירש: חוקית אין לי אפשרות לשחרר אותו ממבחן התעסוקה.

ח"כ רוזנטל: אבל גם מבחינתך זה עומס. הירש: אם אדם עובר לנכות הוא נגרע מאיתנו.

בועז הירש: אנחנו לוקחים גם כיום תקציב ממשרד הרווחה ומנסים לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות. אנשים שכלל לא יכולים לעבוד, אני לא יכול חוקית לפטור אותם ממבחן תעסוקה, ואנחנו מפנים אותם למיצוי זכויות בביטוח לאומי.

ח"כ רוזנטל: עכשיו שאלות לבועז.

ניצן תנעמי, רבנים למען זכויות האדם: 1. לגבי חסמים: מה שהיה בוויסקונסין כלים לטיפול בחסמים כמו עזרה לילדים, או נסיעה לעבודה, המאמן לא יעזור אם אין מי שישמור על הילד בין השנתיים. 2. מי אמור לבצע? היה מכרז? 3. אי שיתוף פעולה מה זה אומר? 4. בקואצ'רים לא הבנתי למה הם מאמנים, ואיך הם קובעים אם משהו הוא חסר מסוגלות תעסוקתית. איך הם קובעים את זה? 5. קבוצת ביקורת – האם יש תוכנית מקבילה שמולה תבדקו, נניח הכשרות. 6. מה עם מקבלי השלמה הכנסה האם הם בתוכנית?

רן מלמד, מידיד: האם נעשה מיפוי בשירות התעסוקה על הפרויקטים השונים שמופעלים על ידי גופים פרטיים ומשרדים ממשלתיים לאותה אוכלוסיה שאתה מדבר עליה, כדי לראות אם אפשר לאגם משאבים בלי הוצאת תקציב נוספת. 2. האם פורסמו התוצאות של הקורסים שאתם עושים. 3. סטרייב מתמחה בצעירים מובטלים, מה הקשר שלהם להבטחת הכנסה?

עו"ד מרינובסקי יוליה, הסתדרות עובדים לאומית: אנחנו מייצגים גם מחפשי עבודה. החזר נסיעות, דורשים מאדם להתייצב כמה פעמים בשבוע, החזר נסיעות להתייצבות. 2. האם אין חשש שמנהל הלשכה, בשל העומס שלו, יהפוך לחותמת גומי?

נציגת משרד קליטת העלייה: התוכנית חדשה לנו, לא ראינו אותה קודם. נשמח לקבל אותה כתובה כי יש שאלות. מה זה האדם החדש? מי שביקש אבטלה, או הבטחת הכנסה? אז כל מי שנמצא היום בהבטחת הכנסה לא נוגעים בהם? (הירש: נכון). סטרייב היא תוכנית יקרה, שמלווה 20 שנה, אחלה תוכנית, אנחנו מנסים לקבל אותה ולא מקבלים. חשוב לקבל בכתב ומפורט.

אסנת פלד, בנק ישראל: לגבי המחקר: האם אתם מסתכלים על איכות ההשמה, האם אתם מתכננים מעקב ארוך טווח על ההשמה.

ח"כ רוזנטל: שאלה ראשונה שאתה מתבקש לענות עליה: האם התוכנית היא לא מכבסת מילים לפגיעה בחרדים?

בועז הירש: כשבנינו את התוכנית הסתכלנו על מגוון של פרמטרים ואפשרויות, כי גם בהבטחת הכנסה יש אוכלוסיות שונות, כולל חרדים. נכללו פה לשכות עם חרדים, עם ערבים (ליצמן: ערבים זה מקום אחד), יש 15 מקומות בתוכנית כולל שלב ב..

ח"כ ליצמן: אני מסתכל רק על שלב א'. הירש: יש לנו גם זמינות של צוותים. ליצמן: תתמקד על שלב א'. בחרת רוב יישובים חרדים, יישוב אחד ערבי, והרבה מקומות אני לא רואה כאן.

ליצמן: מי בחר אותם? הירש: ההחלטה היא שלי. הן נבעו גם מתוך הסתכלות על דורשי עבודה חרדים. ואני רוצה לומר לך מילה, יש לי לשכה בבני ברק, שרושמת כל חודש מספר גבוהה של סירובים, 50-60 סירובים, עיקר הסירובים הולכים לגברים חרדים. יש להם שיעור השמה טוב בקרב נשים חרדיות. ליצמן: מה הסיבות.

בועז הירש: המשמעות היא שהפקיד מצא שדורש העבודה סירב ללכת לעבודה מתאימה.

ח"כ נכנסו לדיון על האם שני הורים יכולים לעבוד ולגדל ילדים או לא…

בועז הירש: ההבדל בין הגל הראשון לגל השני הוא חודש. בלשכת ערד יש 2900 דורשי עבודה, 2100 הם מהפזורה הבדואית. ליצמן: אין כל כך הרבה בדואים בערד. הירש: זו לשכה ערד.

ח"כ ליצמן: אז זה לא ערד. למה אתה לא מטפל בהם איפה שהם גרים.

ח"כ ליצמן עזב..

ח"כ הירש: השאלות על שירותים תומכי עבודה: זה לא כלול בפנים. גם לא כולל החזר נסיעות. גם כיום דורש עבודה שמגיע המדינה לא מחזירה לו דמי נסיעה. וגם כיום ביכולת פקיד השירות לזמן דורש עבודה כמה פעמים בשבוע, ולא ממומן החזר הסעה. בסכום הכסף הנתון התמקדנו במה שראינו שהוא בערך מוסף להצלחת הפעילות מול דורש העבודה. אנחנו מפעילים הרבה תוכניות, ואין לנו את היכולת, אנחנו כמדינה באים ומשקיעים בבן אדם אלפי שקלים, וזה מתנה של המדינה לאותו דורש עבודה.

ח"כ רוזנטל: למשל סוגיות המעונות, לאדם שזה הגו – נו גו לתוכנית. הוא יכולה להשתכר 4000 ש"ח, המעון לשלושה ילדים עולה 2000 ש"ח, האם מתחשבים בשעות שצריך לקחת ילדים מבי"ס. אבל אין לנו פתרון לזה. רן רידניק ממשרד האוצר: לגבי השאלה כזו, כשאדם משתלב בעבודה של 24 שעות ומעלה הוא זכאי לסבסוד עד 70% מעלות המעון. רוזנטל: בשלב הביניים, זו נקודה קריטית לאם שמחזיקה את ילדיה בבית. האוצר יתייחס בסוף מסודר. מיכל בירן: שאלה קשורה: כשאנשים הולכים לקורס שמכשירים באמת, הם לא עובדים ומקבלים על זה כסף, אני רוצה לדבר על תשלום לאנשים שהולכים לקורס. רן מלמד: הם יקבלו את הבטחת ההכנסה.

ח"כ רוזנטל: הדיון הזה יהיה עד אחת. חשוב שנעשה את הבירור הזה. הוועדה הזו רוצה לראות את שני הדברים מתקיימים: שנצמצם את מספר מקבלי הבטחת הכנסה, ושלא נפגע בזכויות אנשים בגלל הרצון הזה. ולכן המסד העובדתי הזה מאוד חשוב לנו.

ח"כ הירש: מי אמור לבצע? יש מכרז לביצוע סדנאות שהוצאנו לפני שנה, זכתה בו חברה בשם יעדים, והם שוכרים את המאמנים. אין הגדרה של חסר מסוגלות תעסוקתית. אנחנו במסגרת התוכנית נפנה פקיד ייעודי לטיפול בקבוצות האלו, הורדנו את היעדים הנדרשים ממנו. כשהולכים לשלול מאדם קצבה לחודש במסגרת התוכנית. במסגרת הרגישות הכרוכה בנושא אני לא רואה משהו שיהיה כאן חותמת גומי, ולא רק בגלל העובדה שכל שלילה נתונה לוועדת ערר, כל דורש עבודה יקבל הסבר על התוכנית והזכויות שלנו. לגבי הקורסים שלנו – הם רק עכשיו מסתיימים.

ח"כ רוזנטל: למה אתם לא משתפים עם משרד הקליטה? הירש: בשנה הראשונה אין לנו אליהם נגיעה.

בועז הירש: אנחנו עכשיו עושים סקר בדיקה על השוברים להכשרה שחילקנו. לגבי מיפוי פרויקטים שונים של משרדים אחרים, אין לי אדם לשים על זה, אני מכיר מה קורה ומה חופף. אחד היתרונות של שירות התעסוקה מכל אותם תוכניות, שלשירות התעסוקה יש את היכולת לפעול באופן מנדטורי ולא וולונטרי

מה בודקים במחקר: המון פרמטרים… מתמקד במניעת מעבר לעומק אבטלה, האם הוא ייצר אצל אנשים פרואטקיביות, למנוע את התלות בקצבאות.

ח"כ רוזנטל: עוברים לעופר לוי, יו"ר ועד העובדים, מה דעתכם על התוכנית?

עופר לוי: תוכנית במעגלי תעסוקה, היא לא תוכנית תעסוקתית, היא תוכנית למנוע מאנשים לקבל קצבאות, בין התוכנית למדדי ההצלחה אין קשר. זה תוכנית אוצרית, זו לא תוכנית של שירות התעסוקה. סומן קהל יעד, ולא סתם נבחרו היישובים שנבחרו, ורק רוצים למנוע קבלת קצבאות. אבל אני האחרון שאתכחש לעובדה שיש לנו בעיה. לשירות התעסוקה יש 76 אלף אנשים בעומק אבטלה שאין לנו את הכלים לטפל בהם. כדי לטפל בהם אנחנו צריכים להכפיל ולהשליש את כוח האדם, אנחנו זקוקים לליווי, אני אשמח אם זה יבוא לתוך שירות התעסוקה. לאנשים הללו אין לנו מענה. הם נמצאים בשירות התעסוקה לאורך תקופה ארוכה.

מה יש פה? לבוא ולשבת בסדנאות שהוא לא זקוק להם? לא התנגדנו לזה כשזה היה וולונטרי. האם החד הורית תוציא את הקצבה שלה על הגעה לסדנא ועל שמירה על הילד – ואז למי סייענו?

אנחנו יודעים לטפל במי שרק עכשיו מצטרף. הבעיה היא עם הוותיקים.

רינה פרנקל: אנחנו צריכים לטפל בתרבות הקצבאות. רוזנטל: אנחנו עכשיו בשלב העובדות.

עופר לוי, יו"ר השירות: אם מתוך 10 שנכנסים, 8 חוזרים לעבודה בלי שום סדנא, הם לא צריכים סדנא. אין לנו משאבים לטפל ב- 220 אלף דורשי עבודה. אנחנו זקוקים לעזרה, ואם יש אפשרות לקלוט מיקור חוץ אחראי, והשלילה תישאר בידיים של השירות – אני אשמח, כי אנחנו לא מסוגלים לתת מענה. יש פקידים שמטפלים בלמעלה מ- 800 דורשי עבודה.

ח"כ רוזנטל: מפתיע אותי שאתה לא מתנגד למיקור חוץ. האם תשתפו פעולה עם התוכנית?

עופר לוי: אנחנו מציפים את הבעיות, אנחנו זקוקים לתוכנית הזו, כי זה לא קשור לשילוב במעגל העבודה. אם יגידו שבשמונה מליון ש"ח דורשים הכשרות לעבודה, נעשה את זה. כשאומרים קחו תקציב, תגבירו את העומס ותשללו קצבאות. אנחנו לא שם.

ח"כ רוזנטל: המנכ"ל נשאל האם הוא יהיה חותמת גומי להמלצת המאמן? עופר לוי: אני לא רואה את המנהל שיתנגד להמלצת מאמן שנשכר על ידי ההנהלה.

עופר לוי: אותם 76 אלף בעומק אבטלה נכפו עלינו בחוק ההסדרים 2004 ששלל משירות התעסוקה את היכולת לקבוע שיש אנשים שהם בלתי ניתנים להשמה. ואז מה שקורה: יש אנשים שאחוזי הנכות שלהם לא מאפשר לקבל קצבת נכות, מצד שני הכישורים והגיל לא מאפשרים להם להשתלב בעבודה, והם נשארים אצלנו כאנשים בלתי מטופלים.

ח"כ מיכל בירן: אם רוצים לתת כלים לשירות התעסוקה, מה צריך לשנות בנהלים של המערכת כדי שתוכלו לקלוט אנשים מוכשרים, חוץ מעוד תקנים.

עופר לוי: את מבחן התעסוקה חייב לעשות עובד מדינה, החלק השני: הכשרות מקצועיות

הכלי שבא ואומר מי זקוק למה, יש לנו בשירות התעסוקה, זה נקרא ראיון תעסוקתי, אלא מה, העומסים הבלתי אפשריים גורמים לכך, ש- 90% מהזמן אנחנו עושים מבחן תעסוקה. אם תסייעו לנו במבחן התעסוקה מול אוכלוסיות שאנחנו מתקשים איתם, נוכל לעשות יותר.

נציג האוצר: ממשלת ישראל אישרה את תוכנית יוצאים לתעסוקה (ויסקונסין הגדולה) כל משרדי הממשלה תומכים בתוכנית, ואנחנו חושבים שהמדינה ומקבלי הבטחת הכנסה מפסידים. זו תוכנית עם מבחן תעסוקה אפקטיבי, וגזרים משמעותיים. יכול להיות שזה ייתן מענה לדברי יו"ר הוועד שאמר שצריך התמקדות באותה מסה עיקרית של אנשים בעומק אבטלה. ללא ספק זה הפיתרון המערכתי הגדול, זה הפיתרון הנכון לשירות התעסוקה, ולכן אנחנו קוראים לוועדה לדון בה.

בנוגע למעגלי תעסוקה, זו אחת מתוך כמה תוכניות, שסוכמו במאי 13, בנוגע למתן כלים לשירות התעסוקה, להתעסק עם אוכלוסיה שאיננה האוכלוסייה של יוצאים לעבודה. שמטרתם הייתה להיענות לקריאה שלא נתנו לשירות התעסוקה כלים ותקציב. במאי 13 הוחלט לפעול בכמה אפיקים ותוכניות, אנחנו דנים בתוכנית אחת מתוך כמה. זו תוכנית קטנה, לא דורשת חקיקה, היא במסגרת הכלים של שירות התעסוקה, בתקציב מכובד, במסגרת המגבלות הפיזיקאליות. (רוזנטל: אין כסף לכל מה שחולמים עליו). אנחנו חושבים שנכון להפעיל אותה.

האוכלוסייה החרדית בהבטחת הכנסה זו אוכלוסיה מינורית.

לגבי הבנ"לים: נכון להתמקד בכלל האוכלוסיה, ולשלבה, ורק במקרים הפינתיים להשתמש בה. לאחר הפנמה של האוצר הבנו שצריך בוויסקונסין להקים מסלול של חסר מסוגלות תעסוקתית.

ח"כ רוזנטל: אנחנו צועדים על קרקע חרושה, אבל אם ייקבע מנגנון לגבי התוכנית הזו, הוא יהיה ישים אח"כ גם בתוכנית הגדולה, אבל יש רצון כן, אמיתי, לנסות למצוא פתרון לבעיה. ולכן קשה לי להפריד- עדיין נשאלת השאלה, עובד בשירות התעסוקה מתמודד מול 700-800 מבקשי עבודה, זה גם לדעתכם הופך את העובד ללא אפקטיבי

רן מלמד: אולי צריך להתחיל לדבר על האנשים שמחפשים עבודה, על אותם מובטלים כרוניים.

ח"כ רוזנטל: אנחנו נדבר על זה בישיבה הבאה

ח"כ מיכל בירן: אם עבודה הייתה מחלצת מעוני, זה היה עובד.

נציג האוצר: בעולם של ניצול משאבים, יש הגיון בתוכנית מעגלי תעסוקה יחד עם ויסקונסין.

ח"כ רוזנטל: מה יהיה הצלחה? כמה זמן הפיילוט?

האוצר: הפיילוט שנה, ועדיין לא סוכמו יעדיי הצלחה עם שירות התעסוקה.

ח"כ רוזנטל: אתה לא מתקצב משהו בלי לדעת מה תשיג. נציג האוצר: הרבה פעמים, וגם כאן, מדדי ההצלחה הסופיים בידי שירות התעסוקה.

ח"כ רוזנטל: יש לכם נייר על התוכנית? אפשר לקבל אותו?

נציג האוצר: אני צריך לבדוק אצלנו.

ח"כ רוזנטל: האם יש אפשרות שזה ייקלט בתוך שירות התעסוקה, שהעובדים ייקלטו בתוך השירות?

נציג האוצר: זו שאלה לא רלוונטית, כי הם לא בוחנים את זה בכלל.

 ח"כ רוזנטל (מסכם): בשום מקרה, גם אם זה מאוד יצליח, העובדים הללו לא ייקלטו בשירות התעסוקה.

בועז הירש: אני שמח לשמוע מה אמר יו"ר הוועד על מיקור החוץ. רוב ההשמות הם אבטלה ולא הבטחת הכנסה. אני מודד מנהל לפי הצלחה בתוכנית ובין היתר הפעלת שיקול הדעת שלו. אנחנו כרגע שכרנו עובדים, תשתיות התוכנית מוכנות וקשה לי להמתין עם התוכנית הזו באוויר. אנחנו רוצים להתחיל אותה שבוע הבא, כי אנחנו תלויים באוויר.

ח"כ רוזנטל: יש צורך בדיונים דחופים. ההערה נרשמה, אנחנו מבינים ונתחשב.

רן מלמד: האם אפשר להביא לוועדה מיפוי של תוכניות התעסוקה שמופעלות היום על ידי הממשלה, כדי שיהיה אפשר לברר את המצב.

ח"כ רוזנטל מבקש את שהמ.מ.מ. יכינו את המסמך הזה.

ח"כ רוזנטל: נציג האוצר אני מציע לך הצעה. זה לא סוד שאנחנו חוששים שרוצים להעביר את סמכויות שירות התעסוקה למיקור חוץ. אנחנו חושבים ששירות התעסוקה יכול להתמודד וצריך לחזק אותו. אם נדע שהפיילוט יצליח, חלק מהעובדים ייקלטו בשירות התעסוקה, אני חושב שהוועדה, שירות התעסוקה והעובדים יברכו על כך. ואם אין בכוונתם להתמודד עם בעיית האבטלה ולא איפה עובדים האנשים הללו, יכול להיות שכולנו נצא נשכרים.

נציג האוצר: לגבי תוכנית ויסקונסין נכון לקיים דיונים מסודרים. לגבי מעגלי תעסוקה, אחת מתוך 4 תוכניות מסודרות, זה לא דורש דיון נוסף וחקיקה, זה לא המקום הנכון לקיים תקציבי כוח אדם ותקציב.

עוד על המאבק נגד חזרתה של תוכנית ויסקונסין. הטקסט באדיבות הרב עדית לב, מנהלת תחום זכויות חברתיות בארגונינו, שנכחה בדיון