מיסגד הוצת בכפר הפלסטיני דיר איסתיה (דיר איסתיה נמצא בין קלקיליה לסלפית). הנזק למסגד קל, בעיקר בכניסה. האש לא תפסה. במקום נמצא הגרפיטי "ד"ש מקוצרא" ו"נקמת דם עבדיך השפוך קוצרא"
קרדיט צילום: זאכריה מרבנים למען זכויות האדם. לתמונות נוספות כנסו לדף הפייסבוק שלנו.
"תג מאיר: אור במקום טרור" מודיעה שהיום (15.1) ייערכו משמרות מחאה ברחבי הארץ כנגד גל פשעי השנאה.
"דם עבדיך השפוך" – מתוך כתובת הרשע על המסגד השרוף
לא אכתוב כאן על מידת הנקמה המגונה, אלא על המילה "עבדיך".
הביטוי הנ"ל מצוי בתנ"ך ובתפילות.כאשר הכוונה היא ליהודים שנהרגו רק על שום היותם יהודים, ניתן להבין את הרצון הטבעי לנקמה אם כי מבחינתי בשום פנים לא להצדיקו, אך כאן? האם הפורעים ששרפו את המסגד או עקרו ושרפו עצים הם עבדי ה'? הרי לא תיתכן מידה מגונה יותר מזו שהנחתה ומנחה אותם במעשיהם הברבריים, הלא אין חילול שם ה' גדול יותר ממה שהם עושים.
רוב הפרעות כלפי פלסטינים כתגובה על מעשי השלטונות הישראלים המואילים מדי פעם לנקוט בסיכול בניה "לא חוקית" באחת ההתנחלויות שכולן בעצם הרי לא חוקיות.
ואז, במקום לנקוט בצעד מחאה כלפי השלטונות בעלי הכוח, מפנים הבריונים את יצר ההרס כלפי החלשים הנמצאים בסביבתם – מעש שפל מאין כמותו, טרור מהסוג הנקלה ביותר, גם אם עד כה לא היה כרוך בשפך דם.
ובכן אמנם נשפך מעט מדמם של הבריונים בכפר קוצרה, ואני מיצר על כך, אך אילולא הפלסטינים שהגנו עליהם היה עלול להישפך הרבה יותר דם מכפי שנשפך,ובודאי שאילולא היו מכניסים ידם לכוורת, לא היו נעקצים ע"י הדבורים המגוננות על עצמם.
בצד הפרעות, מעיזים הקוזאקים הנגזלים להשוות עצמם ליהודים שנהרגו על קידוש ה'. מחללי ה'תראים כמקדשי ה'- האין זו דוגמא לנאמר – עושים מעשי זמרי ודורשים שכר כפנחס? (סוטה כ"ב ע' ב')