הודעה לעיתונות
הרב עדית לב, מנהלת מחלקת תחום צדק חברתי ברבנים למען זכויות האדם, ומי שסייעה רבות למשה סילמן ז"ל, הגיבה במכתב פומבי לדבריו של שר הכלכלה נפתלי בנט כי במקרה של סילמן חסרה הערבות ההדדית של משפחתו וחבריו. זאת כחלק מהתגובה לדברי השר בנט, שצוטטו בגלובס ב-19.12.13 זכתה לתפוצה גם ברשת הפייסבוק.
המכתב הפומבי לשר בנט
הנידון: השר בנט, האשמת את קרוביו של משה סילמן ז"ל, הנה תגובתנו:
לכבוד השר נפתלי בנט,
בכתבה בגלובס כתוב שאמרת: "כשמשה סילמן שרף את עצמו במחאה החברתית, כל הזמן שאלתי את עצמי איפה היו השכנים, איפה הייתה המשפחה? אם מישהו חושב שמדינה יכולה לשרוד דקה אחת בלי ערבות הדדית- כל העסק יקרוס".
אבל כבוד השר, השאלה הנכונה היא איפה הייתה המדינה? כי דווקא במקרה של משה הערבות ההדדית הייתה שם נוכחת מאוד, המדינה לא הייתה, ובלעדיה הערבות ההדדית של משפחה, שכנים וחברים לא הספיקה!
אני תוהה אם קראת את כלי התקשורת והאתרים שסיקרו בהרחבה את סיפורו של משה. כי בדבריך יש לצערי אי-הכרת המציאות והלבנת פנים לרבים שתמכו בסילמן ז"ל והעניקו לו ערבות הדדית. להיותך שר במדינת ישראל יש משמעות המחייבת אותך לבדוק עובדות טרם מעשה או אמירה. ועוד יותר חבל לי שאתה לא זוכר כי "כל המלבין פני חברו כאילו שופך דמים" (בבא מציעא, נח' ע"ב).
אני הרב עידית לב, אני עובדת ב"רבנים למען זכויות אדם" ופעילה במחאה בחיפה. כך פגשתי את משה, וזכיתי ללוותו בשנה האחרונה לחייו. בשנה הזו חבריו ומשפחתו ניסו לסייע לו ככל יכולתם. חבר אחד תרם לו דירה לגור בה חינם לשנה, משפחתו ליוותה אותו וסייעה לו ככל יכולתה. חבריו בחזית החיפאית עשו כמיטב יכולתם, ואנחנו ב"רבנים למען זכויות אדם" נלחמנו יחד איתו מול ביטוח לאומי כדי שייקבל את קצבת הנכות שהגיעה לו (מלחמה שהצלחנו בה!) ועל מנת שייקבל סיוע בשכר דירה מהמדינה דרך עמידר (במלחמה הזו כשלנו). משה עמד בקריטריונים שמפרסמת המדינה, אך המדינה סירבה לתת לו את המגיע לו. גם אם משה היה מקבל את הסיוע בשכר דירה עדיין הייתה צריכה משפחתו להשלים כל חודש את השכירות, לשלם חלק מהחשבונות ולסייע בקניית אוכל ותרופות וכל זה זה משום שרשת הביטחון של המדינה פשוט לא מספיקה לקיום מינימלי, שלא לדבר על קיום בכבוד!
מדינת ישראל ונציגיה, הקהילה הגדולה שאמורה להיות הגורם האחראי לקיומה של ערבות הדדית במדיניותה של המדינה היהודית, אמרו למשה אחרי שתגיע לרחוב, ותהיה דר רחוב נסייע לך. משה סירב להפוך להיות דר רחוב.אתה היית מסכים לגור ברחוב חודש כדי לקבל סיוע מהמדינה?
משפחת סילמן עשתה ככל יכולתה. ואילו לא נראה שאתה ביררת את העובדות בטרם שהאשמת אותם מול כל עם ישראל. חובה עליך להתנצל בפניהם!
אני אשמח להפגש איתך ולהראות לך איך בלי ערבות הדדית אף אחד מהאנשים שאני מכירה שחי בעוני (והם רבים) לא היה נותר בחיים, כי מדינת ישראל לא חושבת שחלק מתפקידיה הוא לדאוג לאנשים החיים בעוני והיא מפקירה אותם כל יום מחדש. ערבות הדדית יש לנו, השאלה היא האם יש לנו מדינה שרואה לנגד עיניה את הציווי המקראי: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ ( ויקרא כה, לה:), אני לא פגשתי את המדינה הזאת, אני עדיין מקווה שניפגש יום אחד.
קיראו עוד:
- מדינה שמוחקת את האזרחים שלה: סיפורו של משה סילמן, אורי בן דב, 15.7.2012
- הכתובת הייתה על הקיר, 16.7.2012
- מים רבים לא יוכלו לכבות, אלמוג בהר, 21.7.2012
- אתם אלה שצריכים להתנצל, הרב עדית לב, 21.7.2013
- להיות ענייה במדינת ישראל, הרב עדית לב, 30.7.2012