לעצור את התרוששות העניים ›

התמונה: פוסט של אור-לי ברלב, ב"חדר מצב" על שינוי עמדת התקשורת לגבי ייצוא הגז

איך אפשר לצאת משבר והשיעבוד של ימינו אל איחוד מחודש? הרב דובי חיון מגלה את התשובה בפרשת השבוע "ויגש"

"בפרשה מסופר על מערכת מיוחדת למיסוי הכנסות שיסד יוסף במצרים."

בפרשת השבוע "ויגש" מסופר כי כאשר מתוודע יוסף למשפחתו הוא מביאם למצרים ודואג לכלתם. "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף". ואילו אנשי מצרים משנגמר להם הכסף לקנות החלו לתת את רכושם כדי לשבור שבר. "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה". כך גדל רכושו של פרעה ואילו אנשי מצרים השתעבדו לו עם השנים.

בפרשה מסופר על מערכת מיוחדת למיסוי הכנסות שיסד יוסף במצרים. לכאורה מערכת מיסוי צודקת בה חויבו תושבי מצרים להעביר לשלטון 20% מהתוצרת החקלאית שלהם. חשבו על כך שהיום אנו משלמים מסים הרבה יותר גבוהים. העניין הוא שיוסף גובה סכום זה לאחר שרושש את כל תושבי מצרים פרט לאצולה שהם הכהנים.

איך להתגבר על הרעב

בשנות השפע רוכש יוסף במחירי רצפה, בזול, את כל העודפים שלהחקלאים. לא כתוב כי סיפר הוא למצרים מדוע הוא עושה זאת. הדבר נשמר בסוד בארמונו של המלך פרעה שכן כל אחד מהחקלאים היה אוגר את העודפים לעצמו לשנות הרעה. כך פרעה, יוסף והאצולה המצרית, מצד אחד דואגים לעם ומצד שני הדאגה הינה לעצמם בלבד. כאשר הגיעו שנות הרעב מוכר יוסף את מה שרכש בזול מאוד ביוקר. כבר בשנת הרעב הראשונה נאלצים החקלאים להפסיד את כל חסכונותיהם, את בהמותיהם (כלי העבודה) ולבסוף את הדבר האחרון, את אדמותיהם (אמצעי היצור). למעשה הופכים אזרחי מצרים לאריסי המלך. יוסף מגלה "נדיבות רבה" בכך שהוא גובה חומש (עשרים אחוז) אך זאת כדי למנוע מרידות.

"כשחשבו כיצד ייקרא הדבר הבין כצנלסון שרעיונם הוא כרעיונו של יוסף במצרים והציע לקרוא לגוף שיאסוף ויחלק את התוצרת החקלאית "המשביר המרכזי" | חותם המשביר המרכזי, ובו הסבר על מטרותיו

בראשית המאה העשרים, בימי מלחמת העולם הראשונה, היה רעב בארץ. קמו מנהיגי היישוב היהודי בארץ ובראשם ברל כצנלסון, והציעו שיאספו את התוצרת החקלאית מן הגליל ויחלקו בין כל תושבי הארץ. כשחשבו כיצד ייקרא הדבר הבין כצנלסון שרעיונם הוא כרעיונו של יוסף במצרים והציע לקרוא לגוף שיאסוף ויחלק את התוצרת החקלאית "המשביר המרכזי". המבצע תרם לאיחוד היישוב בארץ וליכולתו לשרוד באותם זמנים קשים. עם השנים ה"משביר" הפך לעוד עסק כלכלי ומהרעיון נשאר רק השם.

צריכים אנו לשאול עצמנו האם רוצים אנו לשבור שבר שיביא לאיחוד או לשבור שבר שייצור שבר ושיעבוד.

שבת שלום!

הרב דובי חיון