הממשלה מתעלמת מתכנית חלופית להסדרת הכפרים הבדואים ›

יש חלופה לתוכנית פראוור, הממשלה מתעלמת:

תוכנית מקצועית של ארגון המתכננים "במקום" מציעה הסדרה חלופית לכפרי הבדואים בנגב:

ללא גירוש;  ללא הוצאה של 8-6 מילארד ש"ח;  ללא יצירת שבר בין בדואים ליהודים;  ללא הגדלת האבטלה פי 4;  ותוך כדי עמידה בסטנדרטים של תוכנית המתאר הארצית והמחוזית [תוך מספר שנים של ציפוף בנייה התוכנית תיהיה תואמת את תמ"א\35].

כל זאת תוך כדי הכרה של התוכנית החלופית בכפרים והסדרת ההתיישבות של הבדואים, 30% מאוכלוסיית הנגב, אוכלוסייה חקלאית ברובה שאמורה לצרוך קרקעות רבות, על סך הכל 5.4% משטח הנגב. ואפילו לפי נתוני ארגון הימין הקיצוני "רגבים", מדובר על רק 21% משטח הנגב המיועד למגורים, שיישמשו הן למגורים והן לחקלאות של 30% מאוכלוסיית הנגב, הבדואים. האם זה לא חלק צנוע מאוד מהנגב?

לאיזו התייחסות או ביקורת זכתה תוכנית ההסדרה החלופית מצד הממשלה? כלום! אפס התייחסות.

הממשלה אפילו לא טרחה לשלול את התוכנית החלופית בטרם היא יוצאת להרפתקאה חסרת האחריות של גירוש פראוור.

אחרי 3 שנים של מחקר, מדידות, שרטוטים ומיפוי של צוות מומחים בעל שם, בחרה הממשלה בהתעלמות מהחלופה ההיגיונית ביותר לפיתוח הנגב לטובת כלל תושביו, באופן שתואם את המורשת הציונית של הכרה בזכויות הבדואים בקרקע.

מתוך התוכנית:

[עמ' 233]:

"בשנת היעד של התכנית, 2131, יתגוררו ב-46 היישובים הבדווים הכפריים כמאתיים וארבעים אלף תושבים. המועצה חוזה את קיומם של מגוון יישובים בעלי מאפיינים כפריים, חקלאיים וקהילתיים, ויישובים העוברים תהליכי פיתוח, צמיחה ותחילתו של עיור. תהליכים אלו יתבצעו בד בבד עם שמירה על הקשר החזק בין היישובים לבין מרחבי מחייתם ומסורת קהילותיהם, כאשר הפיתוח העתידי מתאים עצמו בו-בזמן לתנאים החדשים של המאה ה-21".

ובעמ' 234

"בחזון לשנת 2131, היישובים הבדווים משתלבים כמרכיבים שווי ערך במרחב המטרופולין של באר-שבע, כאשר מרחביהם מנוהלים בו-בזמן בידי קהילותיהם המקומיות במועצות מקומיות או אזוריות, ובידי מוסדות אזוריים המשותפים לכל דרי האזור. בד בבד, יפתחו וירחיבו היישובים הבדווים רשתות של קשרי תרבות וכלכלה עם יישובי האזור היהודיים, ובראשם בירת הנגב באר-שבע והעיר רהט".

עמ' 239:

"לטענתנו, אימוץ עקרונות אלו [חלק מעקרונות התכנון הבדואי המסורתי] אפשרי בהחלט, כיוון שהם אינם סותרים את העקרונות המקצועיים של מערכת התכנון בישראל, ולעתים, אף מקבילים לפרקטיקות התכנון הנהוגות במגזר הכפרי בישראל."

עמ' 242

"מגמות התכנון והפיתוח של היישובים יכוונו לריכוז של הבנייה העתידית בתחומי הנחלות המשפחתיות עד שנת 2131; להעדפת פיתוח צמוד-דופן לבינוי הקיים ולהותרת עתודות קרקע נרחבות לשטחים חקלאיים ולשטחים פתוחים כאזורי חיץ בין אזורי המגורים."

המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ו'במקום' פרסמו תכנית אב להכרה ביישובים הבדווים הלא מוכרים בנגב כבר בספטמבר 2012. לקריאת התוכנית המלאה.

מידע על תכנית האב להכרה בכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב בנקודות קצרות:

• תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיית התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב.
• העבודה על התכנית נמשכה למעלה משלוש שנים, והיא כוללת שישה פרקים ומאות עמודים, ובהם רקע, ניתוח, דוחות מומחים והצעות קונקרטיות לפתרון התכנוני הראוי לכפרים.
• אימוץ תוכנית האב ייטיב עם כלל אוכלוסיית הנגב, היהודית והערבית כאחד ויביא לשגשוג האזור כולו על מגוון תושביו.

—-

צוות התכנון: פרופ' אורן יפתחאל, נילי ברוך, סעיד אבו סמור, נאוה שיר, רונן בן אריה

המומחים שתרמו לתכנית: ד"ר סלימאן אבו באדר, ד"ר סראב אבו רביעה, פרופ' איסמעיל
אבו סעד, ח'יר אל- באז וצוות מכון מנדל, ארגון רופאים לזכויות אדם, עו"ד אחמד אמארה
והקליניקה המשפטית, אוניברסיטת הרווארד

*
צפו: פתרון צודק ומעשי לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב

צפו: נועם ענבר קורא לצאת נגד גירוש פראוור