עם פתיחת הדיונים בחוק פראוור, בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אנו גאים להביא את הדברים של יו"ר רבנים למען זכויות האדם, הרב משה יהודאי. י"ז בכסלו, ה'תשע"ד, 20.11.2013
ראש ועדת הפנים, חה"כ מירי רגב, חברי הועדה, אורחים נכבדים
לפני שבועיים, כאשר החלה הועדה בדיוניה בהצעת החוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב (ה'תשע"ג 2013) ארגוננו, "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם", שאני מתכבד לשבת בראשו, הגיש לכם חומר בכתב, אשר כלל עצומה בחתימת קרוב ל-800 רבות ורבנים, מהארץ ומכל רחבי העולם היהודי, בה אנו מפצירים בכם להימנע מלנקוט צעדים נוספים בדרך לקבלתה כחוק.
ארגוננו שותף לגופים אחרים הנאבקים בהצעת החוק ובאפשרות קבלתה – וחלילה לביצועה – מאחר שאנו משוכנעים, כי הדבר עתיד לפגוע אנושות בבדואים בנגב, הזכאים בדיוק כמו היהודים אזרחי המדינה, לזכויות האדם הבסיסיות ביותר. אנו מודעים היטב למצב הסוציו אקונומי הקשה מנשוא בו שרויים הבדואים בנגב ולסוגיית הבעלות על הקרקעות שם, ואיננו מתכחשים לעובדה, שאחדים ממעצבי החוק, ואני כולל בהם את חה"כ לשעבר זאב בנימין בגין, היו והינם חדורים בכוונות טובות. עם זה אנו חוששים מאד, שכוונות אלה עלולות לרצף את דרכם של הבדואים בנגב לגיהינום עלי אדמות.
הציבור הבדואי מודע כמובן מאליו למצבו הנוכחי הקשה, ונציגיו לא ישבו בחיבוק ידיים, והם הכינו תכנית יסודית לשיפור המצב הקיים לה הועדה תיחשף היום.
אנו פונים איפוא מעומק ליבנו, במיוחד אליכם חברי הכנסת היהודים האמונים ללא הבדל באמונותיהם הדתיות או החופשיות ובהשקפותיהם הפוליטיות על ערכי היסוד המושרשים בתרבותנו, ובעיקר לאלה מכם שתמכו בחוק או פסחו על שתי הסעיפים, לחזור בכם מתמיכתכם בחוק, ואולי מוטב – לשוב בכם ממנה. במקום זאת, שימו נא על ליבכם את הערך היהודי המקודש, הרואה בכל אדם, ללא הבדל בדתו, לאומיותו או צבעו את צלם האלוהים בו הוא נוצר, את ערכי השוויון עם, וההתחשבות בלא יהודי, גר בלשון התורה, ואת חובת ההידברות עם האוכלוסייה הבדואית, הצנועה מאד באורח חייה ובדרישותיה, ולהגיע במשותף לתכנית רחבת לב, שתתרום לשיפור מהותי ברמת חייה ובמצבו של הנגב כולו על מיגוון תושביו, ובהיות הנגב חלק חשוב כל כך ממדינת ישראל, גם לחיזוקה ולביסוסה.
ארגוננו הכולל רבנים מכל זרמי היהדות, הוא ארגון ציוני, אך להבדיל מכמה גופים ציוניים אחרים, אנו בדעה שאל למדינה לעשות דבר הפוגע בזכויותיהם האזרחיות והלאומיות של הלא יהודים, אזרחי ישראל ותושביה.
רובכם מכיר ודאי את משל הכרם הידוע בפרק ה' בספר ישעיהו, מגדולי נביאינו. במשל הכרם הידוע שלו, בו הוא מתריע מפני הפיכת המשפט למשפח, והצדקה לצעקה. אנו חוששים שהצעת חוק זו היא דוגמא מוצדקת לכך.
ואסיים בפסוקים האלמותיים המופיעים באותו ספר בפרק א' כ"ו-כ"ז, אותם אנו קוראים בסיום ההפטרה של שבת חזון, השבת שלפני צום תשעה באב, שגם בה הוא מזהיר מפני תוצאות אי הצדק ששרר גם בזמנו, ישעיהו מביע את התקווה, שאחרי תיקון העוולות החברתיות, ורק אז, "ייקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה. ציון במשפט תיפדה ושביה (גם השבים מטעותם וגם יושביה מקדם) – בצדקה."
אנו מתפללים לבואו במהרה ובזמן קרוב של יום זה.
תודה לכם,
יו"ר רבנים למען זכויות האדם, הרב משה יהודאי | הדברים התפרסמו גם באתר "הגדה השמאלית"
