דוח החברה להכשרת היישוב מ-1920 מוכיח כי 2.6 מיליון דונם תועדו בחזקה בדואית בנגב ›

לעיון הציבור: דוח היסטורי החברה להכשרת היישוב מ-1920: 2.6 מיליון דונם בחזקת הבדואים בנגב. ראו קישור מטה.

לחצו כאן:>>  לקריאת הדוח של החברה להכשרת היישוב [החלק בעברית מעמ' 62]

מידע רקע להבנת הדוח:
הגוף הציוני המרכזי, בזמנו, "החברה להכשרת היישוב", ארגן את הסקר הציוני המקיף הראשון של אדמות הנגב, שפורסם ב-1920 [ונמצא בקישור מטה וגם בארכיון הציוני, פתוח לעיון הציבור]. 2.6 מיליון דונם תועדו בחזקת הבדואים [לעיתים מופיעה יחידת המידה הטורקית "חבלים" – 1 חבל= 1.75 דונם].

על הסקר חתום ד"ר יעקב טהון, שהיה מנהל החברה ולפני כן מנהל המשרד הארישראלי של ההסתדרות הציונית וחבר בהנהלתה. בסקר חשוב זה, חוקרי החברה סוקרים את מצבת השבטים, העיבודים החקלאיים והחזקה בקרקע.

מסקנות הסקר ברורות – חלקים גדולים של אזורי הנגב מיושבים, מעובדים ונמצאים בחזקה בדווית, (גם אם לא רשומים אצל שלטונות המנדט או קודם לכן אצל העות'מנים). מקריאה מדוקדקת ברור כי הדוח של סקר הקרקעות לא עושה "חיים קלים" לבדואים ומערער לא פעם על עדויותיהם, כך שמדובר בדוח עצמאי במקורותיו, קפדני ועם הערכות מינימאליות.

בדוח מצוין שבאזורים המקיפים את בארשבע נמצאים 2,660,000 דונם בחזקת הבדואים, לפי שיטת הבעלות הבדואית המסורתית, ושכ-35% מהם מעובדים (עיבוד מקנה חזקה גם לפי החוק העות'מני שישראל מכירה בו, ולא רק לפי שיטת הבעלות הבדואית המסורתית שישראל מתכחשת לה). כלומר:

סה"כ כ-2.6 מיליון דונם בחזקת הבדואים, מתוכם מיליון ו-90 אלף דונם גם מעובדים. כיום דורשים הבדואים 650 אלף דונם.

הדוח של הסקר אף מפרט את הבעלויות בקרקע ואת עיבודי הקרקע ברמת השבט, תוך ציון שמותיהם של יותר מ-90 שבטים, המאוגדים במטות כדלקמן:

• מטה העזאזמה מחזיק ב 770,000 דונם קרקע, מתוכם 140,000 (20%) מעובדים.

• מטה התיאהא הוא בעלים של 1,120,000 דונם, מתוכם 640,000 (40%) מעובדים.

• לענייננו, הדוח מציין גם את בני עוקבה, (דהיינו, שבט אלעוקבי מאל עראקיב), שבבעלותו 26,250 דונם ואשר מעבד 40% משטחו.

• מטה הג'באראת הוא בעלים של 66,000 דונם, מתוכם 38,000 (60%) מעובדים.

• מטה התראבין הוא המחזיק של 778,750 דונם, מתוכם 272,000 (35%) מעובדים.

דוח הסקר של החברה להכשרת היישוב אף נכנס לפירוט מדוקדק של אורחות החיים של השבטים. כך למשל קובע הדוח כי מטה התיאהא שלט במשך כמה מאות שנים על דרום ארישראל. המטה עיבד בעיקר חיטה, שעורה ודורה, אך גם אבטיחים ששימשו מזון לגמלים. בפרק העוסק בתנאי החיים נכתב כי התיאהא הם "בעיקר עובדי אדמה, והם בדרכם ליהפך לחקלאים… הם חיים על אדמתם ועוזבים אותה רק לצורכי מרעה". תיאורים אלו מאפשרים להבין כי חלק ניכר מהבדואים היו חקלאים או קיימו אורח חיים חקלאי למחצה, ולא היו רק רועי צאן נוודים.

• לחצו כאן:>>  לקריאת הדוח של החברה להכשרת היישוב

[הדוח מובא באדיבות פרופ' אורן יפתחאל, ד"ר אחמד אמארה וד"ר סנדי קדר, שצילמו את הדוח מהארכיון הציוני המרכזי במסגרת מחקרם – "עיון מחודש בהלכת 'הנגב המת': זכויות קניין במרחב הבדווי". אנו מודים להם על כך מקרב לב]

• כל מה שרצית לדעת על המחאה שלנו נגד חוק פראוור (מתעדכן)