תחקיר: תוכנית פראוור צפוייה להקפיץ את האבטלה בקרב הבדואים פי ארבע ›

תוכנית פראוור מכוונת להעברת בדואים מכפרים לעיירות ; כיום יש פי 4 יותר אבטלה בעיירות לעומת בכפרים הבדואים; עיירות בדואיות מלאכותיות הן מתכון לאבטלה ועוני.

לקראת העלאת תוכנית פראוור לדיון בוועדת הפנים בכנסת בשבוע הבא, מפרסמים "רבנים למען זכויות האדם" תחקיר זה המבוסס על נתוני הביטוח הלאומי.

לפי תוכנית פראוור\בגין עלולים כ-40 אלף בדואים להיות מועברים בכפייה מהכפרים הבלתי מוכרים – ומאורח החיים החקלאי – לעיירות חדשות [עיירות שחלקן יווצרו משינוי אופיים החקלאי של מספר כפרים מוכרים].

תחקיר חדש מגלה כי ההעברה תחת לחצים או כפייה בעשורים הקודמים לעיירות – של בדואים חקלאים – הקפיצה את נתונים האבטלה והעוני בקרבם: יש פי 4 יותר אבטלה בעיירות.

כעת מתכוונת הממשלה לחזור על הטעות ולהחריפה עשרות מונים, בהעברה של עוד כ-40 אלף בדואים לעיירות, ובהפיכת כפרים חקלאיים מוכרים לעיירות לא-חקלאיות. כך תקפיץ תוכנית פראוור\בגין את האבטלה והעוני ותעמיס על תקציבי ושירותי הרווחה, לרעת כלל תושבי הנגב.

כמקרה בוחן, לפי עדות התושבים בכפר הבלתי מוכר אל עראקיב, לא היה בכפר מובטל אחד, אך לאחר הרס השדות והמטעים של הכפר בידי קק"ל ומינהל מקרקעי ישראל, קפצה האבטלה לסביבות ה-70%.

התחקיר:

בחינה של מצב הבדואים שהועברו כבר ל-7 העיירות המוכרות, ושנותקו ברובם מאורח החיים החקלאי, מגלה תמונה מובהקת: שיעור האבטלה, ההיסמכות על הבטחת הכנסה והעוני בעיירות חמור בהרבה לעומת הכפרים הבדואים המעטים שזכו להכרה [לגבי הכפרים הבלתי מוכרים לא מספקת המדינה נתונים לפי יישוב]

• התחקיר גילה, על בסיס נתוני הביטוח הלאומי, כי אחוז האבטלה בכפרים הבדואים נמוך כמעט פי 4 לעומת העיירות ואחוז הנסמכים על השלמת הכנסה בכפרים נמוך פי 1.4 לערך לעומת העיירות.

• יש לציין כי ההשקעה הממשלתית בכפרים המוכרים אפסית, והם חסרי תשתיות בסיסיות, ולכן סביר כי הנתונים הטובים יותר בכפרים מוסברים בכך שהמדינה אפשרה לבדואים להמשיך ולעסוק במקור פרנסתם העיקרי – חקלאות, וזאת בניגוד למצב בעיירות.

• התחקיר נעשה על ידי רבנים למען זכויות האדם החברים בפורום הכרה, בהסתמך על נתוני הביטוח הלאומי [http://www.btl.gov.il/Mediniyut/Situation/statistics/BtlStatistics.aspx] ל-7 העיירות הבדואיות המוכרות והשוואה של נתונים אלו לנתונים של 3 כפרים בדואים מוכרים שיש נתונים לגביהם [ביר הדאג', אום בטין, א(ל) סייד]. הכפרים הללו הם חלק ממועצת אבו בסמה.

נתונים נוספים והרחבה:

במועצה האזורית אבו באסמה, במסגרתה נמצאים הכפרים המוכרים:

אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב 2009–2010 היה 54.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 4,136 ש"ח.

בעיירה רהט: אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנים 2009-2010 היה 43.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 3,961 ש"ח.

ממוצע אחוז המובטלים מכלל התושבים בעיירות הבדואים – 0.257% [המספר נראה נמוך משום שלרוב מחשבים את אחוזי האבטלה ביחס למספר המועסקים או דורשי התעסוקה, ופה ביחס לכלל התושבים] ממוצע אחוז האבטלה בכפרים המוכרים [מועצת אבו-באסמה] – % 0.066.

אם כן, אחוז האבטלה בעיירות הבדואיות גדול כמעט פי 4 [פי 0.389] מאחוז האבטלה בקרב הכפרים המוכרים, שניתן להם אפשרות לשמר את אורח החיים החקלאי.