ביום שני (14/10) נערך בבית שאן אירוע נדיר באופיו. בעיר הנמצאת תחת מערכת בחירות סוערת ואמוציונאלית ביותר התקיים דו שיח בנושא הדיור הציבורי שהוגדר כחברתי אך לא פוליטי. גרעין של תושבי בעיר שרובם דיירי הדיור הציבורי ומיעוטם נציגי זוגות צעירים שאינם זכאים לדיור יוצגו על ידי ארגון "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" בשיתוף עם ארגון "שתיל לשינוי חברתי". הרעיון בבסיס הכינוס היה להעלות לסדר היום הציבורי ולשיח הבחירות את המצב העגום של הדיור בעיר.
הרב קובי וייס מוביל בעיר בשלוש השנים האחרונות מרכז מתנדבים מטעם "רבנים למען זכויות האדם" הממצים את הזכויות של תושבי עמידר. אך למרות האחוז הגבוה של משפחות הגרות בעמידר (1300) המהוות כ-25 אחוז מהכח האלקטוראלי בעיר, נושא הדיור הציבורי אינו מצויג ולא מהווה חלק מהנושאים הנידונים לקראת הבחירות. כמו כן השינויים שמשרד השיכון עומד לערוך יחד עם משרד האוצר עומדים לייבש ולסיים את דרכו של הדיור הציבורי בכלל ובשביל עיר כמו בית שאן זו מכת מוות. בצעד חריג בהתייעצות עם הדיירים הוחלט על ארגון במה פתוחה לבה יוזמנו כל נציגי העיר לפרוש את משנתם בנושא.
יחס המפלגות לדיור הציבורי בבית שאן
לכנס הגיעו נציגי שלוש מפלגות: מפלגתו של המתמודד על ראשות העיר רפי בן שטרית, מפלגת יש עתיד ובראשם נציגם סמי אלפסי אליו נלוו ניסים זמיר ואיתן אדרי. כמו כן הגיע פנחס בדוש נציג ש"ס ויהדות התורה.
הנוכחים שמעו סקירה מקצועית ממר לב ערן מנהל הפורום לדיור ציבורי על ההשתלשלות ההסטורית של מדיניות המדינה ביחס לדיור הציבורי. על המצב הקיים והמאבק על דמותו של הדיור הציבורי. לב דיבר על כוחו של ראש עיר לכוון את העיר להגדלת מלאי של דיור בהישג יד ודיור ציבורי, שלעתים ראשי רשויות בחרו בנתיב הפוך של יצירת שוק של דירות יקרות כדי להוציא מהעיר אוכלוסיה פחות מבוססת ולעודד הגירה של משפחות אמיתות אל העיר.
התיקון לחוק הדיור הציבורי שמקדמים לפיד ואריאל הוא רע לפריפריה ורע לקהילות העניות יותר כגון משפחות גדולות עולים, חד הוריות וכו'. הוזכר גם את הפתרון של שר השיכון הקודם לחייב 5% של דיור ציבורי בבנייה חדשה.
לאחריו עלה הרב קובי וייס סיפר על פעולת הארגון בשנים האחרונות והמצב בעיר. פרש את משנתו על בסיס סיפור תלמודי שמסקנתו היא "שבנות ישראל נאות הן אלא שהעֲנִיּוֹת מנוולת אותן". תושבי העיר מתקשים בשל העוני והקשיים ותפקידנו כלוחמי זכויות אדם, היא לעמוד על כבוד האדם, בכדי שלא יאבד את צלם האנוש שבו. "אני לא פועל למענם, אלא למעני. כדי שאני לא אתבייש להיות חלק ממשפחת באדם."
רפי בן שטרית: בירך על הרעיון והביע מחויבות עמוקה לנושא. רפי תקף את הפינויים מהדירות שנעשות על ידי עמידר ומשרד השיכון. רפי הלין על כך שכולם אשמים במצב בו משפחות זרוקות ברחוב ותושבי העיר כולם מסוגלים לעבור לסדר היום. הוא קבע שהוא לא יתן ידב שום אפן לתופעות כאלו. אם יבחר אפילו ילין אותן בלשכת ראש העיר ולא ייתן שיגיעו לרחוב.
רפי בן שטרית הבטיח לפקח באופן אישי כראש עיר אחרי מדיניות התורים לדיור ציבורי ואחרי הקריטריונים לשיפוצים. הוא קרא לעמידר ולמשרד השיכון לחזור להיות גופים חברתיים שאכן דואגים לדיור ציבורי. הציג את העובדה שזה עשרים שנה אין בנייה חדשה בעיר.
לגבי הרעיון שהוצג בפניו שכל חברה קבלנית הבונה בעיר תקבל חמישה אחוזי בנייה נוספים אותם תפריש לדיור ציבורי לא פסל את הרעיון למרות שלטענתו עדין לא הופעל בשום מקום. אולם אם תהיה הִתָּכְנוּת שכזו הרי זה רעון נהדר והוא יאמץ אותו.
סמי אלפסי: נמנע מלתת הבטחות טרום בחירות כיוון שחובת ההוכחה היא לאחריהם אולם פנה לתושבים ואמר להם שאם הם לא ייקחו אחריות ומאבק אף אחד לא באמת ידאג להם. אין לצפות שיאבקו בשבילכם לא עירייה ולא גופים חברתיים אם אתם לא תצאו מהיאוש, תיזמו ותרימו קול חריף. טענות כנגד לא יעזרו ללא הוכחות מוצקות.
רפאל בדוש: כמייצג ש"ס ויהדות התורה בבית שאן אני מחוייב יותר מכל למען מטרה קדושה זו של קורת גג מכובדת לכל"
עדות של התושבים על מצב הדיור הציבורי בבית שאן
ס. אם חד הורית: ספרה שעובדת קשה מאוד ועושה שעות נוספות כדי להתפרנס בכבוד ולא רואה את הילדים שלה והם לבד רוב מוחלט של היום. דבר שפוגע בהם מאוד. והתוצאה היא שבגלל שמרוויחה ששת-אלפים שקלים-חדים ברוטו – ומורידים ממנה את ההנחה. וכתוצאה מכך היא משלמת שכר חופשי וכל הכסף שמרוויחה על שעות נוספות יורד ולא נשאר בידיה.
רפאל רוימי: דיבר על עצירה של דיור בר השגה בעיר. בעבר כל זוג צעיר יכל היה להגיע לדירת שלושה חדרים בעיר בלי קושי, היום בקושי בנים, ואם בונים, אז רק וילות, ומחירי הדיור הם סיבה מרכזית להתפרקות של משפחות שעבדות בשכר מינימום מבוקר עד לילה ועדיין לא מצליחות לממן שכר דירה בעיר. על התושבים שמפחדים אפילו לומר למי הם מצביעים – "איפה נשמע דבר כזה שתושבים מפחדים לומר את דעתם." אם את דעתם לא אומרים איך לצפות שיבואו לאירועי מחאה.
צ. קשישה שבאה חולה לאירוע: ביכתה את זה שלא מתקנים לה את הליקויים כבר שנים…
ע. מדריך נוער: דיבר על המצוקה של מי שלא זכאי לדיור הציבורי.
הערב תרבותי היה מכובד ללא השמצות, למרות מערכת הבחירות, והקשב היה רב. הערב הסתיים עם חיבוק המועמדים זה את זה והביא את נושא הדיור הציבורי לסדר היום.
