לקראת קידום הצעת החוק לעידוד היציאה לעבודה (ויסקונסין), יצא נייר עמדה של הארגונים – רבנים למען זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח וסינגור קהילתי – בנוגע להצעת החוק ולשינויים הנחוצים בה לצורך שמירת זכויות דורשי העבודה.
למען הסר כל ספק יובהר, שאנו תומכים במטרתה המוצהרת של התכנית – שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, ונברך אם זו תיושם באופן אמיתי ורציני. אולם הצעת החוק בנוסחה דהיום מעלה חשש כי המתכונת המוצעת לא תפתור את הקשיים אשר התגלו בתכנית בארבעת שנות הפעלתה במתכונת של פיילוט.
במסמך מפורטים הכשלים בתפיסה הכוללת של התכנית (העדר טיפול בשוק העבודה והעדר יצירת מקומות עבודה, הפרטה עמוקה של סמכויות שלטוניות, המשך הפגיעה בשירות התעסוקה במקום חיזוקו ועוד). מעל הכל ציינו כי:
התכנית המוצעת מנסה לפתור את בעיית האבטלה תוך 'טיפול' בגורם האנושי בלבד, וללא טיפול בתנאי שוק העבודה.
בנוסף לבעיות העקרוניות פורטו במסמך הכשלים בפרטי התכנית והשינויים שיש להכניס בה, אם וכאשר תקודם. בין יתר העקרונות שפירטנו:
- יש להשאיר בידי שירות התעסוקה את כל הסמכויות השלטוניות, שמשפיעות על זכויותיהם של דורשי העבודה לקיום בכבוד ולפיתוח אופק תעסוקתי, ובפרט החלטה בלעדית בדבר שלילת גמלת הבטחת הכנסה.
– - יש לקבוע כעקרון את העדפת ההכשרה המקצועית על פני שליחה לעבודה שאין בה שכר מספק ואופק תעסוקתי. [שכן יש בכך אופק לשיפור אמיתי של הוצאת אנשים ממעגל הנזקקות כעובדים עניים התחומים לעבודות הממוקמות בתחתית שוק העבודה; להופכם מעובדים שרומתם לכלכלה בכלל ולמשק הבית שלהם בפרט נמוכה יותר לעובדים המתפרנסים בכבוד].
– - יש לקבוע את הזכות של כל משתתף לשירותים תומכי עבודה.
– - יש לבטל את הקביעה השרירותית של תכנית אישית [שלמעשה היא כללית ואיננה אישית] בת 30-35 שעות שבועיות, ולקבוע תוכנית אישית פרטנית לכל משתתף.
– - יש לקבוע את התוכנית האישית ואת ההפניה לעבודה תוך התחשבות במאפייניו האישיים, התרבותיים והחברתיים של כל משתתף. [גם על מנת שההשמה בעבודה תצלח לאורך זמן ולא תיהיה קצרת טווח, רק לצורך שיפור הסטטיסטיקה].
– - יש לבטל את האפשרות לחייב את המשתתפים לעבודה בחינם תחת הכותרת של "שירות בקהילה".
– - יש לכלול בהצעת החוק את נוסחת התגמול, על מנת להבטיח שמודל התגמול הפוגעני לא יחזור עצמו.
– - יש לפתוח את התוכנית לתחרות בכל אזור גיאוגרפי.
לקריאת המסמך המלא: