לנהוג בגר מתוך זכר חוויית הגירות: בתמונה הרב יחיאל גריינימן בטקס הענקת ספרי קוראן לשייח המסגד בבורקא
פרשת לך לך
הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת, אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר, אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך, אני עומד איתן עם ראש מורם.
(מתוך נופל וקם שב"ק ס')
בראשית יב'
א. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ …
ד. וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט
ה. וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו… וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן
וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.
ו. וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה…
ח. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל …
ט. וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה.
י. …וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
יט. … וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.
כ. וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.
בראשית יג'
א. וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ …
ג. וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד-בֵּית-אֵל …
יא. … וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם
יז. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה.
יח. וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא…
בראשית טו'
יג. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם …
טז. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה…
בראשית טז'
ו. וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי (את הגר) וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.
ח. וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי-מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת.
ט. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ …
בראשית יז'
ה. וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם…
טו. … שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָה.
תחושת הנדודים, הגירות והזרות מלוות אותנו לאורך הפרשה כולה ומותירה אותי עייפה, מותשת. כולם זזים כל הזמן, בורחים, מגורשים, הולכים , שבים…
רגע מתחשק לי לומר לכתוּב, תן לנשום, תן רגע שקט.
אי השקט מגיע מן החשש, כי בגר ניתן להתעלל, את הגר ניתן לנצל כי יש בעל בית ויש את מי שאין לו מקום.
אברהם יוצא מביתו וממולדתו לדרך חדשה, לשליחות חינוכית.
וה', כמחנך טוב, מעביר אותו ואת צאצאיו מסכת של התנסויות, תקופות ארוכות של נדודים ובריחות שיופנמו וייצרבו, כך יש לקוות, ב DNA הלאומי.
המשכן של ההתנסויות הללו במסכת החוקים המקראיים.
אביא אחדים לתזכורת:
וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם–לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. (ויקרא יט, ל"ג)
עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. (דברים י, י"ח)
לֹא-תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא; לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. (דברים כג, ח)
לֹא תַטֶּה, מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם; וְלֹא תַחֲבֹל, בֶּגֶד אַלְמָנָה. (דברים כד', י"ז)
אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם–וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (דברים כז, י"ט)
ואם תרצו, מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך…
המסע של אברהם מלמד אותנו שגם כשאנחנו בעלי הבית, עלינו לזכור את חווית הגירות. לזכור ולהקפיד לנהוג בגר אשר בשערינו כפי שאנו נוהגים בבני ביתנו.
עד כמה אנחנו עומדים באתגר? עד כמה אנחנו מיישמים את הלקח, את הדרך החינוכית שהתווה לנו אברהם?
שבת שלום ומבורכת בביתיות עוטפת ומגנה.
גלית אורן – מורן
רבה חילונית הומניסטית.
תודה לחברי ד"ר גבי ברזלי על הערותיו המאירות עיניים ולב.
