הודעה לעיתונות: בלחץ עתירה, המדינה תשתדל לפרסם לציבור בתוך שנה חווות דעת של פליאה אלבק, שאפשרו הכרזה על 40 % משטחי הגדה כ"אדמות מדינה"
בתחילת השבוע משך ארגון "רבנים למען זכויות האדם" עתירה מינהלית לחשוף לעיון הציבור את חוות הדעת של המשפטנית המנוחה פליאה אלבק, שמכוחן הוכרזו אדמות רבות בגדה כ"אדמות מדינה"; זאת לאחר לחץ בית המשפט ולאחר שהמדינה הבטיחה להשתדל לפרסם את החומר תוך שנה.
בלית ברירה נותרה השקיפות של מנגנוני הכרזת קרקעות רבות בגדה, והעברתן להתנחלויות, על תנאי. רבנים למען זכויות האדם: נמשיך לעקוב אחרי התנהלות המדינה ולפעול להבאת החומר לעיני הציבור.
ביום א', ה-06.10.13, משך ארגון "רבנים למען זכויות האדם" עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים (המחוזי) נגד משרד המשפטים, שעניינה בקשה לקבל את כלל חוות הדעת של המשפטנית המנוחה פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית של פרקליטות המדינה לשעבר. לטענת העותרים, שיוצגו ע"י עו"ד קמר מישרקי אסעד ועו"ד מאיה קרן אברהם, יש לתת נגישות לחוות הדעת בהתאם לחוק חופש המידע, משום שיש בהן עניין רב לציבור. מתוך העתירה:
בתקופת עבודתה של אלבק כ-40% משטחי הגדה המערבית הוכרזו כאדמות מדינה. כרבע מאדמות המדינה הללו הוקצו למעל 100 התנחלויות המהוות כ־90% מההתנחלויות.
קביעותיה של עו"ד אלבק משמשות עד היום את המדינה לקביעת זכויות ובעלויות במקרקעין בכל רחבי הגדה ולכן מדובר במידע רלוונטי לכלל הציבור.
לגילוי חוות הדעת של עו"ד אלבק חשיבות מיוחדת, משמדובר במידע שצפוי לשפוך אור על דיון ציבורי לאומי ראשון במעלה; ולאור ערכו של המידע כראיה מכריעה בסוגיות של חלוקת זכויות במקרקעין בגדה המערבית.
בנוסף, העובדה שהמדינה עושה שימוש בחוות הדעת במועדים לבחירתה לעיתים אף תוך התערבות בהליכים אזרחיים להם אינה צד, מלמדת שחשיפת הדוחות אף נדרשת בשם הזכות להליך הוגן ולשוויון.
השימוש שעושה בהן [בחוות הדעת] המדינה מדי פעם מלמד שאין ממש בטענתה שמסירת המידע תגרור 'הקצאת משאבים בלתי סבירה'.
אם כן, חוות הדעת של עו"ד אלבק היו בסיס למדיניות שהשפיעה באופן מקיף על זכויות הפלסטינים בקרקע (לעיתים קרקע שבעבר הייתה בחזקתם) ועל מרחב הפיתוח הזמין להם, ולכן ראוי כי תיהיה לגביהן שקיפות.
לטענת המדינה [משרד המשפטים]: אין באפשרותם להקצות את הזמן והמשאבים לאיתור, סריקה ושליחה של כל חוות הדעת של אלבק המנוחה, בפרט כשהם אינן מרוכזות במקום אחד. לבסוף טענו המשיבים כי יעשו בכל זאת מאמץ לאפשר את הנגישות לחוות הדעת בתוך כשנה.
לאחר שהמדינה הביעה נכונות לעשות מאמץ זה, ולאחר שהשופט רמז כי יפסוק לטובת המדינה, החליט הארגון "רבנים למען זכויות האדם", למשוך את העתירה ולקוות כי אכן תממש המדינה את חובתה להנגיש לציבור מידע קריטי שהיה עליו להיות שקוף וגלוי מלכתחילה תוך שנה, עם שמירת זכות הארגון לחזור לבית משפט אם זה לא יקרה אכן תוך תקופה זו. אנו נמשיך לעקוב ולפעול להבאת המידע לציבור באופן שקוף באם המדינה לא תנגיש את המידע בתוך שנה.
הצורך בחוות הדעת של אלבק בא לאחר מפנה בהלכה המשפטית: עו"ד אלבק ליוותה באופן קבוע הכרזות על אדמות מדינה, והצורך בחוות הדעת שלה התחזק לאחר בג"ץ "אלון מורה" בו נקבע לראשונה כי אין אפשרות להשתמש בצווי תפיסה לצורך הקמת התנחלויות אשר אין בבסיסן שיקולים ביטחוניים טהורים. בשנת 1978 הטילה ממשלת ישראל על עו"ד אלבק, לבדוק ולאשר את אדמות המדינה בגדה המערבית. מאז ועד שנת 1993 טיפלה אלבק בנושא ונחשבת לסמכות הראשונה בו.
מפי חבר שסיפר לי על פעילותו עם חברים בשנות ה60 בענין זכויות הבדואים ( עם יצחק ביילי מומחה לנושא)בנגב, היתה להם פגישה עם פליאה אלבק וכשלא יכלה לענות לטיעוניהם ,ענתה להם כהאי לישנא:,, מה אתם חושבים? אנחנו מקימים מדינה ליהודים או לערבים"? .וד"ל בהוקרה יהושע.