הרהורי סוכות והאסיף הרוחני תשע"ד ›

סוכת השלום באל-עראקיב; צילום: התחברות תראבוט.

אחת מהתיאוריות המסבירות  את היחס לחג הסוכות כ"החג" גורסת כי כך הוא בשל חשיבותו עבור הקהילה היהודית החקלאית בעבר. בכל שלושת הרגלים, חקלאים נהגו להביא תבואה כמנחה לבית המקדש בירושלים. בסוכות, לא רק שהחקלאים היו מביאים את פירות האסיף, אלא שעד היום אנו מתפללים לגשם. במזרח התיכון, מעט גשם הוא תנאי הכרחי להישרדותם/ן של המתפרנסים/ות מחקלאות.

מאת הרב אריק אשרמן

ההלכה היהודית קובעת כי מצד אחד על הסוכה, בה מתאספים ולנים במהלך החג, להוות מקום מוצל, אבל מצד שני, על הסכך להיות דל מספיק על מנת שלא יחסום את הגשם ולא יסתיר את הכוכבים. אנו מצווים לשמוח בחג, אבל לקרוא את ספר קהלת שהוא ההפך משמח. החקלאי/ת שמח בעושר שלו לאחר האסיף, אבל מודאגים/ת לקראת העתיד.

אנחנו, בקהילה הלוחמת למען זכויות האדם, תמיד נושאים/ות עיניים לעתיד. כשנרשם הישג למאבק שלנו, אנחנו מיד פונים/ות לאתגר הבא העומד בפנינו, תוך מודעות כואבת לכך שההישגים שלנו יכולים להיות שבריריים וזמניים כמו הסוכה. אני זוכר שבשנת 1988, כחבר מייסד של הוועד הישראלי נגד הריסות בתים (כאשר היא היתה קואליציה, ולא ארגון נפרד), הצלחנו להביא לירידה בכמות הריסות הבתים המנהליות. הייתי משוכנע ששמנו קץ למדיניות הזו. אחרים/ות מנוסים/ות ממני היו הרבה פחות אופטימיים/ות. הם/ן צדקו. גם בשנת 2013 אנחנו עומדים/ות בפני עתירה לבג"ץ על מנת להחזיר סמכויות תכנון עבור קהילות פלסטיניות בשטח  C לידיים פלסטיניות. לבקשת המדינה, נדחה הדיון לתחילת ינואר. אנו מאד מבקשים כי רבנים ומשפטנים בינ"ל ינכחו איתנו בדיון.

האסיף הרוחני של המדינה

רבים מתקשים לקרוא את הוידוי של "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" עבור יום כיפור, המכיל רשימה נוקבת של חטאים בהם חטאנו כחברה. טוענים/ות בפנינו "אם לדעתנו מצב זכויות האדם בישראל כה חמור, תעברו לגור בעזה או בסוריה". ברור לנו כי ישראל איננה המדינה שמפרה באופן הבוטה ביותר את זכויות יושביה, ופעילי/ות זכויות אדם בישראל מסוגלים/ות להשמיע את קולם/ן יחסית בחופשיות, אך אין זו סיבה להרפות מהשאיפה לעתיד צודק יותר ולהפנות גב לאחריות ולאשמה של ישראל על כל הפרה/ אי הגנה שלה על זכויות האדם.

רבים/ות מתקשים/ות גם לקרוא איך שומרי משפט חוגגת את אסיף הרוחני של המדינה. ברור שמי שתומכים/ות בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, לא מוכן\ה לשמוע דבר חיובי עליה. לאחרונה שמעתי ביקורת מופנית כלפי על שום המוטיבציה שלי לפעול למען גאולת המוניטין של העם היהודי. אבל גם יש רבים/ות שחולקים/ות איתנו את החזון לישראל שמגשימה באמת את ערכיה הנעלים ביותר של היהדות. רק שלפעמים אנו כה מתאכזבים/ות מהמפגש מול המציאות הישראלית שאיננה מסוגלים/ות להכיר בטוב שיש.

לא הוידוי של "שומרי משפט" לכבוד יום כיפור ולא האסיף הרוחני לכבוד סוכות לבדם מצליחים לדייק בניסיון לצייר תמונת מצב של החברה הישראלית, אבל יחד הם מהווים שיקוף מורכב והתחלתי של המציאות שלנו.

חג הסוכות מלמד אותנו שיעור חשוב בנוגע למציאות כמרובת מורכבויות וסתירות. עלינו לשמוח על כך שאנחנו חיים במסגרת דמוקרטיה יציבה, אבל אל לנו להתעלם מהאיומים הרבים שאיתם מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית, מהאזרחים/ות שאותם/ן רומסת הדמוקרטיה הישראלית ומאלו שחיים תחת הכיבוש הישראלי. לקראת החיים בתוך הסוכה השבוע , אינני יכול לא לחשוב על מאות הבתים שנהרסו בשנה האחרונה בשטחים הכבושים, על העלייה החדה במספר הריסות הבתים של האוכלוסיה הבדואית בנגב ועל אזרחי ישראל שגורשו מדירות ציבוריות. כל הבעיות האלו מקבילות לכך שנעשו שינויים חיוביים בחייהם של אנשים רבים בישראל. כששואלים אותי איך אנני מתעייף מהמאבק למען זכויות האדם בו אני נוטל חלק כבר 18 שנים, התשובות שלי הןהשנים תחושות ההישגים לאורך השנים והאמונה בטוב ובהגינות שבנו, בציבור הישראלי.

לאחר המאמץ הרוחני שאנחנו אמורים לעשות ביום כיפורים, ולאחר שהבטנו בחסרונות שלנו וחשבנו על הדרכים לתקן אותם, הגיע הזמן לזכותנו לחגוג את האסיף הרוחני שלנו, ולראות מה טוב בנו ובחברה הישראלית. עכשיו זה הזמן לשמוח בישגים שלנו בשנה שעברה.

שני חלקים לאסיף הרוחני

ישנם שני חלקים לרשימת האסיף הרוחני. החלק הראשון הוא רשימה של דברים שיש להתגאות בהם כחברה. החלק השני הוא רשימה של הישגים שיש לנו כארגון זכויות אדם להתגאות בהם. ישנם איומים והגבלות, טעויות ויוצאים מן הכלל בנוגע לכל רשימה, אך ההישגים שלנו כחברה וכארגון לא הופכים מטושטשים או פחות ממשיים בעקבות הקשיים והטעויות.

האסיף הרוחני של ישראל

  • ישראל היא דמוקרטיה חזקה ותוססת המאפשרת לארגונים כגון רבנים לזכויות אדם להתבטא ולפעול למען החברה ובעזרת הרשויות והתקשורת החופשית.

  • ישראל היא מדינה קטנה ויחסית בלתי רשמית ומוגדרת. יחידים וקבוצות קטנות יכולים להשפיע על מדיניות. ישנה גישה גם עבור אנשים לא עשירים לתקשורת עם מקבלי ההחלטות במדינה.

  • בישראל ישנו סקטור גדול, יצירתי, אקטיבי ומשפיע של ארגונים לא ממשלתיים.
  • ישראל היא מדינה עם גיוון תרבותי.
  • הישראלים ה"ממוצעים" ישימו את ביטחונם ורווחתם בראש סדר העדיפויות, אבל לא ישנאו את האחר.  בקבוצות מיקוד לפני כשנתיים גילינו שהישראלי "הממוצע" מאחל לפלסטינים טוב.
  • רב החברה הישראלית מעוניינת בשלום עם הפלסטינים. ישנה מוכנות לוויתורים מהותיים במחיר של שלום וביטחון.
  • העיתונות החופשית בישראל. אני נדהם כל הזמן מהעובדה שהמסירות הישראלית לעיתונות החופשית מאפשרת לעיתונאים מכל העולם לדווח על כל הפגמים והעוולות שלנו. בישראל גם בעיתונות הזרם המרכזי יש מגוון רחב יותר של דעות מבוטאות באופן קבוע יותר מאשר בעיתונות בארץ בה אני גדלתי בארה"ב. עמיתיי ואני יכולים לכתוב טורים אומרים בדיוק את מה שאנחנו חושבים, שלא לדבר על תקשורת קנויה.
  • מערכת המשפט של מדינת ישראל. בימים האחרונים בית המשפט העליון בישראל קבע כי החוק המאפשר למדינה לעצור מבקשי מקלט לתקופה של עד שלוש שנים הוא בלתי חוקתי, והורה לממשלה שהחליטה לא לאפשר לדיירי דיור ציבוריים לרכוש את דירותיהם לאפשר זאת, תוך העלאת השאלה לגבי ההכנסות ממכירות קודמות שלא נותבו לחדש את הדיור ציבורי. אנו, שומרי משפט, היינו הראשונים להפעלת לחץ על המדינה לנקוט בפעולה כדי להגן על האחים סלייבי שאדמותיהם נמצאות מתחת להתנחלות בת עין מפני התקפות בלתי פוסקות והרס של עצי פרי וגפנים. בחודש דצמבר, בית המשפט העליון הורה לבית המשפט המחוזי לשמוע את תביעות הקרקע של תושבי עראקיב. אמנם יש גם רשימה ארוכה של החלטות שלא הרגשנו שאכן עולים קנה אחד עם המסורת היהודית והחוק הבינלאומי, אך העובדה היא שבית המשפט העליון מגן על זכויות אדם בישראל באופן קבוע על ידי לקיחת החלטות הסותרות את מדיניות ממשלה ומרגיזות חלק מהציבור.
  • ישראלים/ות רבים/ות מאמינים/ות בפלורליזם וסובלנות. בנוסף לתקשורת החופשית, אנו מקבלים/ות פניות ממוסדות חינוך ימניים וגם מהצבא להגיע וללמד. הדיון הוא עניין תרבותי מאוד חזק במדינה.
  • יש לנו מדינה יפה ותנועה ירוקה הולכת וגדלה למען ההגנה עליה.
  • הנוער הישראלי. יש לנו נוער אידיאליסטי ומודע. המדרש הנודע משיר השירים מספר לנו שלפני שה' נתן לנו את התורה, הוא ביקש ערבות. לא אבותינו ולא אמהותינו ולא נביאינו הספיקו להוות ערבים לתהליך קבלת התורה, אלא שה' ראה בילדים/ות כערבים/ות האמיתיים/ות. אם אנחנו נלמד את הילדים/טצ תורה ("ושיננתם לבניכם") הם/ן י/תעזרו לנו להגשימה ויהיו ההגשמה שלה בעצמם/ו. השנה ישנם 2,130,000 ילדים במסגרות חינוכיות ו150,000 יתחילו השנה את כיתה א'.
  • לפי ה –או.אי.סי.די, יש לנו את אחת ממערכות החינוך האקדמאי הטובות.
  • ויצירתית החדשנות והיצירתיות הישראלית. אחוז גבוה מהתל"ג הלאומי מושקע במחקר ופיתוח יותר מבכל מדינה אחרת. סביר שנתון זה כולל את תעשיית הנשק, אך גם את תעשיית ההי-טק ועוד.
  • ישראל מדורגת גבוה בתחום הבריאות, תוחלת החיים ורמת החיים.
  • משראל מדורגת במקום הראשון בשימוש באנרגיה סולארית.
  • מראה סקרים מראים  כי רב הישראלים/ות תומכים בעקרון זכויות האדם האוניברסאלי. גם אם אינם/ן תומכים/ות בכל החזון שלנו להגנה על זכויות האדם שואפים/ות להיות חברה מוסרית.
  • רוב הישראלים באמת מאמינים/ות שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. הם/ות מאמינים/ות שמקרים בהם מופרות זכויות האדם בידי הצבא הן פרטניות ולא שיטתיות. זו נקודה בעייתית שמדגישה כמה עבודה חינוכית יש להפעיל על מנת לחשוף את הציבור למציאות בשטח. למרות זאת, נתון זה גם מדגיש שרב הישראלים שואפים למוסריות. אם אנשי/נשים שואפים/ות למוסריות, לנו ישנה ההזדמנות לנסות להביא את השאיפה לידי הגשמה.
  • בישראל, לא רק יהודים/ות לובשים כיפות אלא גם מוסלמים/ות ונוצרים/ות רשאים ללבוש את בגדיהם הדתיים ולקיים את פולחנם הדתי בחופשיות. יהודים שאינם אורתודוקסים כן חווים אפליה ודה-לגיטימציה מצד השלטון, אבל באופן כללי ישנו חופש דת רחב בישראל.
  • בישראל ישנה תרבות, גם תרבות שוליים, מאוד משגשגת.
  • לפי בלומברג, לישראל ישנה מערכת הבריאות הרביעית ביעילותה בעולם.

.

האסיף של שומרי משפט

ראשית, אנא, קראו את דו"ח הפעילות השנתי של שומרי משפט לשנת 2012-2013

שנית, הנה האסיף הרוחני של שומרי משפט:

  • ראשית, חייבים לציין שרבקה שוחט פרשה לאחר שנים רבות כמזכירות העמותה. נוכחותה העשירה את העשייה שלנו והיא חלק מהאסיף הרוחני שלנו. אנו גם שמחים לברך את המזכירה החדשה שלנו, מירה זילברמן.

  • הצוות של שומרי משפט כולו מהווה חלק אדיר באסיף הרוחני שלנו. הצוות עובד ימים ולילות להגנה על זכויות האדם. במקרים רבים, באו לעבוד, אך מצאו ייעוד בחיים.

  • מאות מכתבים המביעים מחאה נגד תכנית פראוור בגין נשלחו לשרי הממשלה ולחברי כנסת. 6,500 אנשים צפו בסרטון שלנו בנושא. רבים השתתפו בסיורים שלנו לנגב. הקמנו קואליציות התנגדות לתכנית בישראל ומחוצה לה. המודעות הבינ"ל לנושא גוברת וישנם ניסיונות יצירתיים ואמתיים בחשיבה מחוץ לקופסא מצד חברי כנסת ישראליים להביא לפתרון. החברות והסולידאריות עם הקהילה הבדואית בנגב מתחזקת.

  • לרותי קדם יש תואר אקדמי והיא עובדת. המקרה שלה רותי היווה טריגר לשינוי מדיניות המלכוד 22 שמאלצת אנשים לעבוד בשכר נמוך כתנאי לקבלת קצבאות. העבודות שמחייבת הזכאות לקצבה, מונעות מזכאים לקצבה את האפשרות ללמוד לקראת תואר שיאפשר להם להתפרנס בעתיד.

  • נמנע הגירוש מדיור ציבורי של איציק, לילי, משה ועוד רבים.

  • קואלציית "תג מאיר", שאנו מאוד פיעלים/ות בה, זכתה לאות על שם אמיל גרנזוויג ז"ל של האגודה לזכויות האזרח.

  • בנוסף לשיפור המעשי בחייהם של אנשים, אלפי ישראלים/ות, פלסטינים/ות ומבקשי/ות מקלט מאפריקה, שעבודתנו נגעה בחייהם/ן השנה, התקווה נצורה וסטראוטיפים נופצו. האמונה שדברים יכולים להיות שונים במדינה שלנו, באזורנו ובעולם שלנו קצת יותר קרוב למציאות אלוהים תכנן עבורנו.

    אלוהינו ואלוהי קדמונינו, אלוהינו והאלוהי אבותינו, יהי הרצון מלפניך שנשתמש במתנות שקבלנו ממך, ​​כך שהשנה הבאה הווידוי שלנו (וידוי) יהיה קצר יותר ואת רשימת אסיף שלנו (קציר רוחני) ארוכה יותר. יהי רצון  שהבטחה של ביכורים הרוחניים שלנו (ביכורים) יתממששו כאסיף. יהי רצון שהיכולת שלנו לשמוח בהישגים שלנו ולראות את הטוב בישראלים/ות ובחברה ישראלית תחזק אותנו להצליח בעבודה שעדיין לפנינו.

    מאחל חג שמח,

אריק

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.