ישנה תיאוריה המסבירה את היחס לחג הסוכות כ"החג?" בשל חשיבותו עבור הקהילה היהודית החקלאית בעבר. בפסח, חקלאים נהגו להביא תבואה כמנחה לבית המקדש בירושלים. לא רק שהיו מביאים חקלאים את התבואה בסוכות' אלא שעד היום אנו מתפללים עבור גשם בתקופה זו של השנה. במזרח התיכון, מעט גשם הוא תנאי הכרחי להשרדותם של המתפרנסים מחקלאות. ההלכה היהודית קובעת כי מצד אחד על הסוכה, בה מתאספים ולנים במהלך החג, להוות מקום מוצל, ומצד שני, על הסכך להיות דק מספיק על מנת שלא יחסום את הגשם ולא יסתיר את הכוכבים. אנו מצווים גם לשמוח בחג, ללמוד ולקרוא בספר קהלת. אנו דבקים בתפילותינו אך מודאגים לקראת העתיד. קראו את האסיף הרוחני לחג הסוכות מאת הרב אריק אשרמן.
בקהילה הנלחמת למען זכויות האדם תמיד נושאים/ות עיניים לקראת העתיד. כשנרשם הישג למאבק שלנו, אנחנו מיד פונים/ות לאתגר הבא שעומד בפנינו, תוך מודעות כואבת לכך שרב ההישגים שלנו כנראה שבריריים וזמניים כמו הסוכה. אני זוכר שבשנת 1988, כחבר מייסד של הוועד הישראלי נגד הריסות בתים, הצלחנו להביא לירידה בכמות הריסות הבתים המנהליות. הייתי משוכנע ששמנו קץ למדיניות הזו. אחרים מנוסים ממני היו הרבה פחות אופטימיים. הם צדקו. גם בשנת 2013 אנחנו עומדים בפני עתירה לבג"ץ על מנת לפתח תוכניות עבור קהילות פלסטיניות בשטח סי.
רבים מתפתלים ומתקשים לקרוא את מכתב הוידוי של "שומרי משפט" לקראת יום כיפור, המכיל רשימה של חטאים בהם חטאנו כחברה. טוענים בפנינו שאם לדעתנו מצב זכויות האדם בישראל כה חמור, עלינו לגור בעזה או בסוריה. ברור לנו כי ישראל איננה המדינה שמפרה באופן הבוטה ביותר את זכויות יושביה, ופעילי זכויות אדם בישראל מסוגלים להשמיע את קולם יחסית בחופשיות, איך אין זו סיבה להרפות מהשאיפה לעתיד צודק יותר ולהפנות גב לאחריותה ואשמתה של ישראל על הפרה/ אי הגנה על זכויות האדם.
רבים מתקשים גם לקרוא את האסיף הרוחני שחוגג ארגון רבנים לזכויות אדם. ישנם אלו התומכים בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ועל כן לא מוכנים לשמוע דבר חיובי עליה. ביקורת רבה גם מופנית כלפי על שום המוטיבציה שלי לפעול למען גאולת העם היהודי. ולמרות זאת, רבים/ות חולקים/ות איתנו את החזון לישראל שמגשימה באמת את ערכיה המהותיים של היהדות. אלו מתאכזבים עם כל מפגש מול המציאות הישראלית שאיננה צודקת.
לא הוידוי של "שומרי משפט" לכבוד יום כיפור ולא האסיף הרוחני לכבוד סוכות לבדם מצליחים לדייק בניסיון לצייר תמונת מצב של החברה הישראלית, אבל יחד הם מהווים שיקוף מורכב והתחלתי של המציאות שלנו.
חג הסוכות מלמד אותנו שיעור חשוב בנוגע למציאות כמרובת מורכבויות וסתירות. עלינו לשמוח על כך שאנחנו חיים במסגרת דמוקרטיה יציבה, אבל אל לנו להתעלם מהאיומים הרבים שאיתם מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית, מהאזרחים שאותם רומסת הדמוקרטיה הישראלית ומאלו שחיים תחת הכיבוש הישראלי. לקראת החיים בתוך הסוכה בשבוע הקרוב, אינני יכול לא לחשוב על מאות הבתים שנהרסו בשנה האחרונה בשטחים הכבושים, על העלייה החדה במספר הריסות הבתים של האוכלוסיה הבדואית בנגב ועל אזרחי ישראל שגורשו מדירות ציבוריות. כל הבעיות האלו מקבילות לכך שנעשו שינויים חיוביים בחייהם של אנשים רבים בישראל. כששואלים אותי איך אני ממשיך להתעסק בזכויות האדם במשך 18 שנים והתשובות שלי הן אמונה גדולה בציבור הישראלי ובטובו וגם הישגים שנרשמו במהלך השנים.
שני חלקים לרשימת האסיף הרוחני
- החלק הראשון הוא רשימה של דברים שיש להתגאות בהם כחברה. החלק השני הוא רשימה של הישגים שיש לנו כארגון זכויות אדם להתגאות בהם. ישנם איומים והגבלות, טעויות ויוצאים מן הכלל בנוגע לכל רשימה, אך ההישגים שלנו כחברה וכארגון לא הופכים מטושטשים או פחות ממשיים בעקבות הקשיים והטעויות.
- ישראל היא דמוקרטיה חזקה ותוססת המאפשרת לארגונים כגון רבנים לזכויות אדם להתבטא ולפעול למען החברה ובעזרת הרשויות והתקשורת החופשית.
- ישראל היא מדינה קטנה ויחסית בלתי רשמית ומוגדרת. יחידים וקבוצות קטנות יכולים להשפיע על מדיניות. ישנה גישה גם עבור אנשים לא עשירים לתקשורת עם מקבלי ההחלטות במדינה.
- בישראל ישנו סקטור גדול, יצירתי, אקטיבי ומשפיע של אגרונים לא ממשלתיים.
- ישראל היא מדינה עם גיוון תרבותי.
- החברה הישראלית היא אכפתית ומודעת. רבים ביקרו את רחל לוי שפונתה מהדירה הציבורית שבה גרה לפני שנתיים וכעת יושבת מול משרדי הממשלה.
- הישראלים ה"ממוצעים" ישימו את ביטחונם ורווחתם בראש סדר העדיפויות, אבל לא ישנאו את האחר. בקבוצות שהפעלנו לפני כשנתיים גילינו שהישראלי "הממוצע" מבקש שלום עם הפלסטינים ומאחל להם טוב.
- ישראלים לא רוצים לראות עצמם כחברה הורסת, מקיימת טרנספר ומגרשת. בחודש מאי, "שומרי משפט" באמצעות וועדה מיוחדת מצאו שהישראלי "הממוצע, אם ייחשף למידע ויבין שאוכלוסיית הבדואים בנגב מיישבת רק 5.4% מתוכו, יתמוך בהשארותם על אדמתם.
- רב החברה הישראלית מעוניינת בשלום עם הפלסטינים. ישנה מוכנות לוויתורים מהותיים במחיר של שלום וביטחון.
- לא רק קואליציית "תג מאיר" שבו משתתפים "שומרי משפט" מגנים פעולות "תג מחיר" מצד מתנחלים כלפי פלסטינים ורכושם, אלא גם רב הציבור הישראלי.
- בישראל ישנה תקשורת חופשית. אני נדהם בכל פעם מחדש מגיוון הדעות והדיווחים המופיעים בתקשורת: ערוצים מכל העולם ומוכנות לקחת אחריות על טעויות ועוולות שעושה ישראל. תקשורת המיינסטרים הישראלית מציעה מגוון רחב הרבה יותר של דעות מאשר זו שאני גדלתי לתוכה בארה"ב.
- ישראלים רבים מאמינים בפלורליזם וסובלנות. בנוסף לתקשורת החופשית, אנו מקבלים פניות ממוסדות חינוך ימניים וגם מהצבא להגיע וללמד. הדיון הוא עניין תרבותי מאוד חזק במדינה.
- יש לנו מדינה יפה ותנועה ירוקה הולכת וגדלה למען ההגנה עליה.
- הנוער הישראלי הוא אידיאליסטי ומודע. המדרש הנודע משיר השירים מספר לנו שלפני שה' נתן לנו את התורה, הוא ביקש ערבות. לא אבותינו ולא אמהותינו ולא נביאינו הספיקו להוות ערבים לתהליך קבלת התורה, אלא שה' ראה בילדים כערבים האמיתיים. אם אנחנו נלמד את הילדים תורה ("והגדתם לבניכם") הם יעזרו לנו להגשימה ויהיו ההגשמה שלה בעצמם. השנה ישנם 2,130,000 ילדים במסגרות חינוכיות ו150,000 יתחילו השנה את כיתה א'.
- ישראל היא מדינה חדשנית ויצירתית.
- הסטטיסטיקה מראה כי רב הישראלים תומכים בעקרון זכויות האדם האוניברסאלי. גם אם אינם תומכים בחזון שלנו להגנה על זכויות האדם, אך הם שואפים להויות חברה מוסרית.
- רב הישראלים באמת מאמינים שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם.
